לכאורה, בבחירות בקדומים ינצח המועמד שישכנע את התושבים שהוא היחיד שיכול לפתור את בעיית הפקקים בכביש 55. זו הסוגיה העיקרית שחזרה אצל כל התושבים שפגשנו איתם ליד הסופרמרקט בשכונת קדומים צפון. מצד שני, הרחבת הכביש ושדרוגו הם חלק מתוכנית האב לתחבורה, ועד שנת 2030 הכביש כבר לא אמור להוות בעיה. "ראש המועצה יכול להיות אפילו ג'ירפה והנושא ייפתר", הגדיר זאת אחד התושבים.
בעיני תהילה ארד, אדריכלית ובת קדומים מגיל שנתיים, הניסיון של כל מועמד דווקא רלוונטי לקידום הנושא. "כל אחד מהמועמדים מביא את היתרונות שלו. אלון עובד באמנה ויש לו ידע בתחום הבנייה, עוזאל עבד בתחומי התחבורה כמו הרכבת הקלה וגם מול משרדים ממשלתיים".
כביש 55 הוא עורק התנועה בין היישוב לאזור המרכז ותושבים רבים שעובדים מחוץ ליישוב משתמשים בו מדי יום. אלא שהוא גם הרחוב הראשי והעמוס בחנויות של הכפר הערבי פונדוק, ומשמש גם דרך גישה לכפרים נוספים. אילוצי ההאטה ליד כל הפניות, בתוספת חניות כפולות ליד בתי העסק, מעכבים מאוד את התנועה.
ליאורה גולדמן היא מורה בבית הספר לבנים בקדומים, כך שלרוב הנסיעות נחסכות ממנה. לדבריה, הבעיה חמורה כל כך, שהיו משפחות שעזבו את היישוב בגלל הפקקים: "הנסיעות הפכו לסיוט. אם שני בני הזוג עובדים מחוץ ליישוב, הנסיעות הן נושא משמעותי. היתרון הגדול בלגור פה הוא שזה המקום הכי טוב לגדל בו ילדים, אבל כשאתה מבלה יותר משעתיים הלוך ושעתיים חזור על הכבישים – היתרון הולך לאיבוד. זה נושא מאוד מדובר. אתה מרגיש סגור מכל כיוון שאתה נוסע בו".
מעבר לבעיית הפקקים עצמה, כביש 55 הוא סמל לתהליך שעובר על כלל ההתיישבות בשומרון. מימי הקמת היישוב בידי אידיאליסטים שעלו להר טרשים קירח והתגוררו בקרוונים רעועים, חלפו כמעט יובל שנים. האידיאלים נשארו, אבל התושבים מרגישים בנוח לדבר על השלב הבא של ההתיישבות: על הצורך באירועי תרבות, בקניון גדול וגם בדרכי גישה נוחות למרכז.
ליאור בלום־לזר, בודק תוכנה בהרצליה, מתאר את מה שחסר לו בקדומים: "אנחנו מסתכלים על יישובים לידנו ואין פה מרכז מסחרי כמו בקרני־שומרון. יש פה עסקים שמפוזרים ביישוב ומצריכים נסיעה לכל מקום בנפרד. שם, נניח, אני יכול לצאת עם הילדים לפיצה ואפשר לנצל את זה לעוד דברים. פה זה לא קיים וחבל".
כשאני שואל את טל שמחי, מנהל מחסנים, מה הוא מחפש אצל ראש המועצה הבא, הוא משיב: "אני מחפש את הבולדוזר שבסוף יהפוך את השומרון למקום שפוי. בלי פקקים, עם קניונים, עם חיים. כמו באזור המרכז. זו הגאולה האמיתית. היום זה מה שחסר פה".
יש לו גם מודל לבולדוזר כזה: ראש עיריית פתח־תקווה, רמי גרינברג. "הוא עובד מבוקר עד לילה ודורש הרבה מהעובדים שלו, כמו במגזר הפרטי. גם השומרון צריך מנוע טורבו כזה. זה מה שמנצח בסוף. נכון שצריך להילחם על תב"עות וכו', אבל במקביל יש המון מה לעשות במה שיש: פנסי הרחוב, פחי הזבל, המרוץ בקדומים. לעשות כל מה שאפשר כדי לדאוג שיהיה פה אטרקטיבי. הקורונה הראתה לנו שבמקום לצאת החוצה לפקקים, אפשר לדאוג שהכול יהיה קרוב אלינו ולהביא את המרכז אלינו".
עוד לפני הקניון, יש גם עסקים קטנים. ינאי שאלתיאל, גמלאי של משרד הביטחון, עבר לקדומים לפני תשע שנים מהוד־השרון כי "זה המקום הכי טוב בו לגדל ילדים". אחרי שיצא לפנסיה פתח דוכן המבורגר, והוא מצפה שהמועצה תסייע לעסקים הקטנים ביישוב. "קשה מאוד להצליח ביישובים וחסרה עזרה לעסקים. אם אני צריך להתמודד עם המחירים בחוץ, ומגיעה אליי משפחה עם שישה ילדים, אני 'סופג' לא מעט".
נושא החינוך מציף את ההבדלים בין המועמדים, הבדלים שעשויים להכריע בהתלבטות למי להצביע. "ממה שאני יודעת, עוזאל נוטה יותר לכיוון התורני, יותר מאליענה ואלון", אומרת תהילה ארד. "יש סגנונות מסוימים של דתיות. למשל בנושא תלמוד תורה, אם אתה רוצה לתת להם יותר תקציבים או פחות. הרבה זמן יש פה רצון של אנשים לקדם בית ספר יסודי של בנים ובנות יחד, ויש כל מיני קולות בעניין הזה".
ליאורה גולדמן מבהירה שלמרות ההצלחות של מערכות החינוך המקומית, יש עוד לאן לשאוף: "במהלך השנים היו דברים שהתקבעו: יש מסגרת טובה של גנים ובתי ספר, יש אולפנה, יש ישיבה תיכונית. העניין הוא שאפשר להעלות רמה כי אנחנו אוכלוסייה שיכולה להגיע להישגים הרבה יותר גבוהים ממה שאנחנו משיגים היום. צריך להקצות יותר משאבים ויותר תשומת לב לעניין".
בבחירות למועצה שבה כולם מכירים את כולם, ההחלטה למי להצביע משוקללת באופן שונה מאשר בעיר גדולה. תהילה ארד: "היישוב לא כזה גדול אז מכירים את כל המתמודדים. בסופו של דבר איתה אני רוקדת, הוא בעל של חברה וההוא נמצא איתנו בבית הכנסת, אז לכולם אני קשורה באיזושהי רמה. וגם פה יש מחנאות. ראש המועצה הנוכחי תומך בעוזאל וזה משפיע לטוב ולמוטב. אלו שתמכו בדורני יתמכו גם בעוזאל, ומי שלא אהב את דורני לא יתמוך בעוזאל".
בלום־לזר מתכוון להצביע לעוזאל ותיק: "אני מכיר אותו אישית ויודע שאפשר לדבר איתו. את האחרים אני לא מכיר. רמת היכרות היא שיקול במקום קטן, זה אחד היתרונות".
ליאורה גולדמן תצביע לאלון פרבשטיין. "אני מכירה אותו המון שנים, הוא אידיאליסט וביצועיסט ורמת החיים הפשוטה שלו מעידה על האופי שלו. אדם מאוד נעים, פתוח, מכיל ובעל דוגמה אישית, ואני רואה בו אדם שיכול להוביל מערכת כזו".
כל מי ששוחחנו איתם, גם אלו שיודעים למי יצביעו וגם אלו שעדיין לא, מעריכים מאוד את כל המועמדים. המתלבטים ציינו את מעלותיהם של המועמדים, ועד כמה יהיה להם קשה להכריע כי כולם ראויים.
נאוה צלישר היא ילידת קדומים השוכרת בית בשכונת האשקוביות, השכונה הוותיקה ביישוב. היא טרם החליטה למי תצביע, אבל היא משקיעה בבחירות האלה רבות. "אני מארגנת עכשיו שלושה חוגי בית בשכונה שלנו, כדי שנוכל לשמוע מה כל מתמודד מציע ונוכל גם להציג לו את הצרכים המיוחדים של השכונה. זו שכונה ותיקה שיש מה לשפר בה מבחינת תשתיות. השבילים ישנים ומתפרקים, פינוי הזבל בעייתי. פניתי למתמודדים באופן פרטי כדי להבין כמה דברים, ומשם זה התגלגל שארגנתי לכל מתמודד חוג בית. נשמע את כולם ונחליט".
