מעונו הרשמי של שגריר צרפת בישראל ממוקם בבית יפואי מלא אופי, המשקיף אל הים התיכון. השבוע, בסוף יולי, השלים השגריר אריק דנון את כהונתו בישראל ושב לפריז. עזיבתו את תל־אביב היא גם סופה של הקריירה הדיפלומטית של דנון בן ה־66, שכיהן כסמנכ"ל במשרד החוץ הצרפתי קודם הגיעו הנה.
רגע לפני שהמריא חזרה אל עיר האורות, שאלנו אותו מה למד על ישראל בתקופה שבה התגורר כאן.
"ראשית, הרקע האישי שלי העניק לי חיבור מיוחד לארץ ולאזור", הוא משיב. "ארבעת הסבים היהודים שלי באו מביירות, רודוס, קהיר וקונסטנטינופול. ההורים שלי נולדו באלכסנדריה לפני שהיגרו לצרפת. כמו משפחות יהודיות אחרות, איבדנו קרובי משפחה רבים במהלך השואה. אומנם לא גדלתי בסביבה ציונית, אבל תמיד הרגשתי משיכה לישראל וחשתי כבוד גדול כשהנשיא מקרון מינה אותי לשרת בתל־אביב. ארבע שנים אחרי, אני מעריך את האנרגיה האדירה שזורמת בעורקי הארץ הזאת. הרוח הישראלית של התרגשות מתמדת וחדשנות לא יכולה להשאיר אף אחד אדיש. היא גורמת לך לחשוב שהכול אפשרי כאן".
לצד הבסיס הכלכלי המשמעותי שניצב במרכזם של יחסי ישראל והאיחוד האירופי, מבחינה מדינית הקשרים ידעו עליות ומורדות, הרבה מהם בעקבות הפעילות האירופית המעשית והמתמשכת למען הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון. יחד עם נסיבות נוספות, הדבר גרם לחוסר אהדה כללי בדעת הקהל הישראלית כלפי המוסד האירופי.
לדברי דנון, “היחסים בין האיחוד האירופי וישראל חזקים הרבה יותר ממה שרוב האנשים נוטים לחשוב. אנו חולקים היסטוריה משותפת ארוכה המאופיינת בתלות הדדית גוברת, בתרבות ובשיתוף פעולה כלכלי. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, ועל פי הנתונים היה כשליש מהסחר בטובין בשנה שעברה. כבר למעלה מעשור, הסכם 'שמיים פתוחים' שלנו מוביל לירידה משמעותית במחירי הטיסות ולפתיחת יעדים חדשים עבור המטייל הישראלי. ישראל היא גם חברה בתוכנית 'ארסמוס פלוס', שמציעה הזדמנויות חינוכיות בבתי הספר ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, וב־2021 הצטרפה לתוכנית המסיבית של 'הורייזן אירופה', שאמורה להכניס מיליוני אירו למחקר ופיתוח משותפים", מפרט השגריר היוצא.
יצוין כי בשתי התוכניות הללו החריג האיחוד האירופי את יהודה ושומרון, הגולן ובקעת הירדן מההסכם עם ישראל, וכך מוסדות אקדמיים ישראלים ביו"ש, כגון אוניברסיטת אריאל, מנועים מהשתתפות.
“הקרבה בין האיחוד האירופי לישראל לא מונעת מאיתנו לאחוז בדעות שונות לגבי נושאים מסוימים, כמו איך לשים קץ לפיתוח הנשק הגרעיני האיראני, או בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני", מוסיף דנון. "אבל אני מאמין שהקשרים המרובים שלנו ברמה הפוליטית, כמו ביקורו של שר החוץ אלי כהן בבריסל בחודש מאי האחרון, יכולים לעזור להתגבר על המחלוקות בינינו ולחזק את השותפות שלנו. באותו אופן אנחנו מברכים מאוד על הפגישות הראשונות שהתקיימו בשבועות האחרונים בין סוון קופמנס (הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לתהליך השלום במזרח התיכון; הכ"ח) לשר החוץ אלי כהן וליועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי.
“אני רוצה להדגיש גם את מחויבותו של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות על כל צורותיה. בשנת 2021, שנתיים לפני ארצות הברית, פרסם האיחוד האירופי את האסטרטגיה שלו למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים, המציעה צעדים מוחשיים, כמו הגברת שיתוף הפעולה עם פלטפורמות דיגיטליות למניעת דברי שטנה באינטרנט, הגנה טובה יותר על מרחבים ציבוריים ומקומות פולחן, וקידום מחקר, חינוך וזיכרון השואה. אסטרטגיה זו מהדהדת את המאמצים החזקים שצרפת נקטה במשך שנים רבות, במישור הלאומי והבינלאומי. לא נתנער מהאחריות שלנו בהתמודדות עם השנאה העתיקה ביותר בעולם".
הכוכבים הסתדרו
אם מדברים על אנטישמיות, אילו צעדים נקטה צרפת כדי להתמודד עם ההסתה הפלסטינית?
"ראשית, המחויבות של צרפת למאבק בטרור ידועה ומוכרת על ידי הרשויות הישראליות ברמה הגבוהה ביותר. כפי שאת יודעת, צרפת מגנה באופן שיטתי ובכל תוקף את כל מעשי האלימות, וקוראת לכל הצדדים להילחם בכל צורות הגזענות וההסתה לשנאה. יתר על כן, מנגנון Pegase, המנוהל על ידי האיחוד האירופי, תורם לבניית היכולת של הרשות הפלסטינית, תוך הבטחת אחריותם של מוסדות ציבור".
מדובר במיזם של הנציבות האירופית, שמתעל את הסיוע האירופי לרש"פ בסך עשרות מיליוני אירו באופן שהם רואים כתרומה לבניית מדינה פלסטינית עתידית, ואמור להתמקד בתחומי הממשל, הפיתוח החברתי, פיתוח המגזר הכלכלי והפרטי ותשתיות ציבוריות. באפריל החולף, למשל, תרמה צרפת שמונה מיליון אירו למשפחות פלסטיניות נזקקות, כך על פי פרסום פלסטיני, באמצעות המנגנון הזה.
"המימון שלנו מיועד לפרויקטים ספציפיים ולא לארגונים, וזאת כדי להבטיח אחריות קפדנית", מסביר השגריר. "זהו כלי יעיל מאוד כדי למנוע הקצאת מימון כלשהו לפעילויות המעוררות שנאה או אלימות. בין אם בישראל ובין אם ב'שטחים הפלסטיניים', צרפת נחושה להמשיך לתמוך בארגוני חברה אזרחית הפועלים לקידום המשפט הבינלאומי וההומניטרי, לאחריות ולערכים דמוקרטיים ליברליים לטובת העם".
האם צרפת עושה מספיק כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני?
"עמדתנו בעניין זה ברורה: אסור לאיראן להשיג נשק גרעיני. זוהי עדיפות ביטחונית מרכזית עבורנו, שחורגת למעשה מעבר למזרח התיכון. זה לא סוד שהתאכזבנו מאוד מהחלטת הנשיא טראמפ ב־2018 לעזוב את הסכם הגרעין, ואנחנו עדיין מאמינים שזו הייתה טעות איומה ושהמצב היום גרוע יותר ממה שהיה. אגב, אף אחד לא הצליח עדיין להסביר לי למה היה עדיף לדחות את הסכם הגרעין מאשר לקבל אותו.
“במבט קדימה, צרפת מאמינה שמאמץ דיפלומטי ממושך נותר האפשרות הטובה ביותר להבטיח שאיראן לא תשיג נשק גרעיני בטווח הארוך. אנחנו צריכים להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי להפעיל לחץ אפקטיבי על טהרן. זו הייתה רוח המאמץ הקולקטיבי שלנו, יחד עם השותפים הבינלאומיים שלנו", מתייחס השגריר דנון לשאר המעצמות שהיו חתומות על ההסכם, ומוסיף כי צרפת "עוקבת בדאגה אחר הפרת החלטת מועצת הביטחון 2231 בידי איראן (החלטה שהתקבלה בעקבות הסכם הגרעין, שמסדירה את לוח הזמנים להסרת חלק מהסנקציות שהוטלו בעבר על איראן; הכ"ח), במיוחד באמצעות ניסויים של טילים בליסטיים. אנו בוחנים אפשרויות שונות לצעדים במסגרת הסכם הגרעין והחלטה 2231.
"כמו כן, אנחנו עוקבים מקרוב אחר העברת הנשק האיראני, שמשמש לתדלוק מלחמת התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה. אנחנו האירופים כבר הטלנו סנקציות נגד אנשים וגופים שעסקו באופן פעיל בהעברת מל"טים לרוסיה. ייתכן שיידרשו צעדים אחרים בעתיד כדי להתמודד עם התנהגות מערערת יציבות שכזו".
מה היה חלקה של צרפת בהגעה להסכם השנוי במחלוקת בסוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון בתקופת ממשלת לפיד? איך אפשר לוודא שחיזבאללה לא ירוויח בעתיד מאוצרות טבע שיימצאו באזור?
"המחמאות העיקריות בנוגע לתיווך הזה מגיעות לארצות הברית, ובמיוחד לשליח עמוס הוכשטיין. אנו מאמינים שההסכם הזה הוא פריצת דרך היסטורית שתתרום ליציבות האזורית, כמו גם לשגשוג שתי המדינות. צרפת מילאה תפקיד מפתח במשא ומתן, כפי שהוכר הן על ידי הרשויות הישראליות והן על ידי הרשויות בלבנון, בכך שעודדה את כל השחקנים המרכזיים להישאר ליד השולחן עד הסוף, במיוחד במהלך 'המאני טיים'. נוסף על כך, ממשלת צרפת עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם חברת טוטאל אנרג'י כדי לוודא שכל הערבויות הנדרשות מתקיימות לפני השגת העסקה". טוטאל אנרג'י, שממשלת צרפת מחזיקה בבעלות חלקית עליה, היא אחת הזכייניות למיפוי וחיפוש גז בשטח הימי הכלכלי שהועבר לידי לבנון במסגרת ההסכם.
"בסופו של דבר 'כל הכוכבים הסתדרו' עקב שורה של גורמים נוספים, כמו הקרבה של תקופת המשא ומתן על ההסכם לבחירות הן בלבנון הן בישראל, או סדרי העדיפויות של איראן באותה תקופה. הסכם הגבול הימי הוא דוגמה לטוב שיכול לנבוע מרצון משותף להשיג תוצאה, במסגרת משא ומתן קפדני ומכבד. אני מאמין שכל ההוראות הדרושות ניתנו כדי להבטיח שההטבות העתידיות מההסכם משרתות מטרה מקובלת וחיובית", אומר דנון בנוגע להסכם השנוי במחלוקת.
“רגש אינו תחליף לצדק"
הביקור המדיני הפומבי הראשון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ושובו לתפקיד, התקיים בפריז, בפברואר. למחרת הפגישה בין נתניהו לנשיא מקרון בארמון האליזה, פורסם ב"לה־מונד" הצרפתי דיווח שבו נטען כי בהתבסס על גורם שנכח בה, מקרון הזהיר בבוטות כי אם הרפורמה המשפטית תמשיך, צרפת תסיק מכך שישראל כבר אינה תופסת את המונח "דמוקרטיה" באותו אופן שבו צרפת רואה אותו. בהודעת הסיכום הרשמית לפגישה שיצאה מארמון האליזה, הדברים לא הופיעו. שאלנו את דנון, שנכח בחדר, על מה דיברו שני המנהיגים.
“התמזל מזלי להשתתף בארוחת העבודה הזו", הוא משיב. "התכבדנו בכך שראש הממשלה נתניהו בחר בפריז כביקורו הרשמי הראשון בחו"ל, וכך גם ראש הממשלה לפיד לפניו. מציאות זו מסמלת את עוצמת היחסים הבילטרליים שלנו. הנשיא מקרון חזר על הסולידריות המלאה שלו עם ישראל נוכח התקפות הטרור לפני הביקור, והזכיר את המחויבות הבלתי מעורערת של צרפת לביטחון ישראל. זה אולי לא מאוד ידוע, אבל צרפת היא כיום השותפה השנייה הכי קרובה של ישראל בתחום ההגנה והביטחון. מתרגילים משותפים של לוחמי מטוס הקרב הצרפתי 'ראפאל' וחיל האוויר הישראלי, ועד לביקורי נמל של ספינות הצי הצרפתי כל חמישה שבועות – תדירות גבוהה יותר מאשר עם כל מדינה אחרת. משיתוף מידע מודיעיני ועד לשיתופי פעולה בתחום הסייבר – לברית בין שתי המדינות שלנו יש משמעות קונקרטית מאוד. שר הביטחון יואב גלנט קיים פגישת המשך פרודוקטיבית בנושאים הללו עם עמיתו הצרפתי, בעת ביקורו בסלון האווירי בפריז.
“הנשיא מקרון וראש הממשלה נתניהו דנו ארוכות גם בתוכנית הגרעין של איראן ובפעילות מערערת־היציבות שלה. הם חלקו דאגה לגבי התנהגותה של טהרן והתחייבו להמשיך לעבוד יחד בעניין. גם מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה הייתה על הפרק. בנוסף, שני המנהיגים החליפו דעות בשאלה הישראלית־פלסטינית. כמו ידידים רבים של ישראל, אנו מאמינים שפעולות חד־צדדיות בשטח מזינות את מעגל האלימות. צרפת עודנה מוכנה לתמוך בכל יוזמה המבוססת על דיאלוג ומשא ומתן בין ישראלים לפלסטינים, במטרה להשיג שלום וביטחון לשני הצדדים. לשם כך יש להמשיך במפגשים שהתקיימו בעקבה ובשארם א־שייח'. מסרים אלו הועברו גם לשר החוץ כהן בביקורו האחרון בפריז, ב־19 ביולי".
"זה אולי לא ידוע, אבל צרפת היא השותפה השנייה הכי קרובה של ישראל בתחום ההגנה והביטחון. מתרגילים משותפים עם חיל האוויר הישראלי, ועד לביקורים של ספינות הצי הצרפתי"
ובנושא אחר: לפני שבועות ספורים ראינו שוב התפרצות של מהומות רחוב סוערות בצרפת. יש לך חששות לגבי התפרצות נוספת כזו? איך משפיעות המהומות על הנוף החברתי, הכלכלי והפוליטי של המדינה?
"כמו כל דמוקרטיה ליברלית, צרפת מבוססת על שלטון חוק. בעוד שכולם חשו הלם וצער על הירי בבחור צעיר (בידי שוטר, מה שהביא לפרוץ גל ההתפרעויות; הכ"ח) – רגש לעולם לא יוכל להחליף את הצדק. התיק הועבר מיד לבתי המשפט, וכעת נותר להם לזהות את האחראים. עד כמה שהתפרצות הרגשות יכולה להיות לגיטימית, היא לא יכולה להצדיק את ההתפרעות והביזה שקרו בימים שאחר כך. ממשלת צרפת בחרה לאמץ תגובה נחרצת אך מדורגת: יותר מ־45,000 שוטרים וז'נדרמים נפרסו ברחובות הערים, כ־700 מהם נפצעו במהלך עבודתם. אני רוצה להוקיר אותם על העבודה שהם מבצעים, תוך שמירה על מסגרת אתית. הם התנהלו בצורה מסודרת, השקט הוחזר וצרפת יכלה לחגוג את יום הבסטיליה ב־14 ליולי כמדי שנה.
"אירועים מצערים אלה נטועים בבעיות מבניות מזוהות היטב, ובהן עוני ובידוד חברתי. הממשלות בצרפת עבדו קשה כדי לטפל בהן. עם זאת, הכלכלה הצרפתית והאטרקטיביות של צרפת הן מוצקות וחזקות. ה'טור דה פראנס' כבר בעיצומו", מזכיר דנון את מרוץ אופני הכביש היוקרתי שמתקיים בצרפת מדי חודש יולי, "ואין לי ספק שביטחון מיטבי יובטח לאירועים בינלאומיים עתידיים, כמו המשחקים האולימפיים והפראלימפיים ב־2024".
