האגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, פרסם הבוקר (א') את הדו"ח המסכם את פעילות קופות החולים לשנת 2022.
הנתונים מבוססים על הדוחות הכספיים המבוקרים של הקופות לשנים 2021 ו-2022, על הדיווחים השוטפים שלהן ועל דיווחי רואי החשבון המלווים אותן מטעם משרד הבריאות. הדו"ח מחולק למספר פרקים, בהם הכנסות, כמות המבוטחים והשינוי בקופות החולים, תוצאות הפעילות של הקופות ובתי החולים וניתוח סעיפי ההוצאות וההכנסות.
מעיקרי הדוח: בשנת 2022 חל גידול משמעותי בגירעון המצרפי, כולל כספי תמיכה, של קופות החולים: מעודף של כ-82 מיליון שקלים בשנת 2021 לגירעון משמעותי של כ-1.5 מיליארד שקלים בשנה שלאחר מכן, לאחר התמיכות. הסיבה העיקרית לגידול בגירעון היא הירידה בהכנסות מתמיכות בעקבות הקורונה והפסקת חלק גדול מתמיכות ההתמודדות עם הקורונה. ללא התמיכות, הגירעון המצרפי של קופות החולים מסתכם בכ-3.2 מיליארד ₪, לעומת גירעון ללא תמיכות קורונה של כ-3.1 מיליארד ש"ח ב-2021.
על פי נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023, הגירעון של קופות החולים עתיד להחריף וצפוי להוביל לבעיה תזרימית של הקופות ברבעון האחרון של השנה. היקף הגירעון השנתי צפוי בשנת 2023 לעמוד על כשלושה מיליארד שקלים שהוא כמעט כפול מהגירעון המצרפי בשנת 2022, וגרעון של כ-5 מיליארד ש"ח בסך הכל ללא תמיכות הייצוב הקיימות, העומדות על כ-2 מיליארד ש"ח.
התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגירעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעות על צורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה, בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות, צורך עליו דובר במהלך השנה האחרונה והיה ברור שידרוש אסדרה תקציבית ורגולטורית מעמיקה.
סך היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-6.3 מיליארדי ש"ח, המהווים שיעור גבוה ביותר של כ-10.3% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה, כ-1.7 מיליארד ש"ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. שיעור תמיכות כה גבוה מהווה הלכה למעשה תקצוב, אשר עצם הגעתו במקרים רבים בסוף השנה מלווה באי ודאות לגבי גובה התמיכות ופוגע בשירות למטופלים. הדבר גם פוגע ביכולת הקופות לתכנן את פעילותן השוטפת ולקבוע תכניות לטווח ארוך.
בהתאם להיקף הגירעון הצפוי, במשרד הבריאות מבהירים כי מעבר לתקצוב הנוסף שיידרש, יחוייבו קופות החולים גם בביצוע התייעלות פנימית. לאחר השלמת ההתמודדות עם הגירעון, יידרשו הקופות לעמוד באופן מלא בתקציב שהוגדר ללא כל חריגה ואף יופעלו מנגנונים שיוודאו זאת, לרבות הטלת עיצומים על אי עמידה בתקציב ובהנחיות ועוד.
חלק מההתייעלות האפשרית היא בתחום הוצאות השכר על רופאים עצמאיים, שב-2022 עלו בשיעור של כשבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת. שיעור גידול זה ייתכן ויחייב התערבות וקביעת הסדרה וכללים בנושא במגוון כלים העומדים לרשות הממשלה, לרבות צעדים הנמצאים בסמכותו של הממונה על השכר.
הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי ירדו בשיעור של 3.2%, בעיקר לאור ירידת מחירי התרופות. ההכנסות מהשתתפויות עצמיות מתרופות עלו בשיעור של כ-4.3% והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ-3.5% בשנת 2022 לעומת 2021.
שיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל "השתתפות עצמית", עמד בשנת 2022 על 5.84% מעלות הסל, בדומה לשיעור בשנת 2021, וזאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק. זהו המשך מגמת ירידה משיא של 7.18% בשנת 2013.
קופת חולים "כללית" מימנה מתוך מקורות הסל כשלושה מיליארד שקלים עבור בתי החולים שבבעלותה ומכבי מימנה סך של 110 מיליון שקל עבור בית החולים אסותא אשדוד, במקביל לרווח של 80 מיליון ש"ח בפעילות אסותא מרכזים רפואיים. כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, בזמן שמאוחדת ולאומית מציגות הון עצמי שלילי, קרי מחזיקות בגירעון בנכסים נטו. במאוחדת הגירעון עומד בתום התקופה על כמיליארד שקלים ובלאומית על 1.14 מיליארד שקלים.
שירותי בריאות כללית סיימה את שנת 2022 בגירעון של כמיליארד שקלים לעומת עודף של כשישה מיליון ש"ח ב-2021. סכום זה כולל את גירעון מגזר בתי החולים של הקופה – 14 בתי חולים בהם כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים. מכבי שירותי בריאות הציגה עודף שהסתכם לסך של כ-39 מיליון שקל, הכולל הכנסה בסכום משמעותי בגין תמיכות משנים קודמות. קופת חולים מאוחדת סיימה את שנת 2022 עם גירעון בסך של כ-414 מיליון ש"ח, לעומת עודף של כ-66 מיליון שקלים בשנת 2021. לאומית שירותי בריאות הציגה גירעון של כ-116 מיליון שקלים, לעומת עודף של ארבעה מיליון ש"ח בשנה הקודמת.
