מסמך מדיניות משותף של הד"ר נעמה אברהמוב, מנהלת מחלקת פסולת באיגוד ערים יהודה ושומרון לאיכות הסביבה ועו"ד עמיר פישר, הוגש בימים האחרונים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בתפקידו כשר במשרד הביטחון הממונה על המנהל האזרחי ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן.
המסמך הדן בבעיה החמורה של שריפת פסולת אלקטרונית ביו"ש, ממליץ על הקמת יחידה ייעודית ביו"ש למניעת שריפות פסולת בשטחים הפתוחים, זאת בדומה ליחידת ינשוף, שהוקמה ברשות הטבע והגנים בהובלת והנחיית המשרד להגנת הסביבה.
על פי המחקר, שריפות הפסולת ברשות הפלסטינית מהוות מקור בעייתי מאוד להבערת פסולת אלקטרונית, אשר הינה פסולת רעילה שבשריפתה משתחררים כימיקלים רעילים לאדם ולסביבה. עם העלייה המתמשכת באיכות החיים בישראל, גדלה כמות פסולת זו בצורה משמעותית. ב-10 השנים האחרונות הוכפלה הכמות השנתית במשק הישראלי, והיא עומדת כיום על למעלה מ-165,000 טון בשנה.
מהמסמך שהוגש לשרים, עולה כי "שריפת הפסולת האלקטרונית יוצרות זיהום סביבתי על ידי פליטת גזים לאוויר, זיהום אויר מהשריפות, זיהום קרקע, פגיעה במי תהום, וכן יצירת מטרדי ריח ועשן כבדים ביישובים הסמוכים. הפגיעה בבני אדם מתרחשת בכמה אופנים: דרך מערכת העיכול – בחשיפה למים שחלחלו דרך קרקע מזוהמת, בליעת אבק מזיק הנישא ברוח, ואכילת פירות וירקות שגדלו על קרקע מזוהמת. הזיהום מתבטא גם דרך מערכת הנשימה בשאיפת עשן, ודרך העור – במגע ישיר עם קרקע מזוהמת. תוצאות החשיפה עלולות לגרום למחלות נשימתיות, כשל בתפקודי כליות, מומים מולדים, הפלות מרובות וסוגים שונים של מחלת הסרטן. מחקר שכלל ניתוח גאוגרפי של נתוני תחלואת סרטן בילדים בתחומי הרש"פ העלה ששכיחות מחלת הסרטן בקרב ילדים המתגוררים סמוך לאתרי שריפת פסולת אלקטרונית גבוהה פי 4 מילדים אחרים בתחומי הרשות".
במסמך מפורט כי בשנת 2012 עוגנה בחקיקה הישראלית חובת מחזור, והוקמו תאגידי מחזור המטפלים בפירוק הפסולת האלקטרונית וחילוץ המתכות בצורה מבוקרת וללא נזקים סביבתיים.
מהמסמך עולה כי בפועל, רק 36% מכלל פסולת זו נאספה על-ידי התאגידים, ורק 13% טופלו בהתאם להוראות החוק. כ-55 אלף טון המהווים כשליש מהפסולת האלקטרונית הנוצרת בישראל, מועברים בצורה פיראטית ליהודה ושומרון ונשרפים בעסקים מקומיים באופן לא מבוקר, במטרה לחלץ את המתכות ולמכור אותם חזרה לשוק כחומרי גלם. שריפות פסולת זו הינה חלק מבעיה רחבה יותר של שריפת פסולת ביו"ש, תוצאה של חולשת הרשות הפלסטוינית ומבנה סמכויות האכיפה הסבוך במציאות ביו"ש.
הפגיעה הסביבתית שנגרמת כתוצאה מהשריפות אינה מבדילה בין אוכלוסיות ופוגעת בישראלים ופלסטינים, בישראל וביו"ש כאחד. היקף הנזק שנגרם למשק הישראלי בלבד כתוצאה מהטיפול הלא מבוקר בפסולת אלקטרונית ביו"ש, מוערך במסמך בלמעלה מ-180 מיליון ₪ לשנה.
בעקבות כך, הגישו הד"ר נעמה אברהמוב, מנהלת מחלקת פסולת באיגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ועו"ד עמיר פישר, את מסמך המדיניות למשרדי הממשלה זאת לאחר עבודת מחקר מקיפה. במסמך הם ממליצים על הקמת יחידה ייעודית שתפעל למניעת העברת הפסולת האלקטרונית ושריפתה בשטחים הפתוחים ביו"ש בהתאם למודל דומה, שמבוצע בהצלחה בישראל – יחידת "ינשוף", שהינה יחידה למניעת שריפות פסולת בשטחים הפתוחים, שהוקמה ברשות הטבע והגנים בהובלת והנחיית המשרד להגנת הסביבה. על פי ההצעה, יחידת "ינשוף יו"ש" תוקם תחת המנהל האזרחי, ותפעל בהנחיה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף פעולה עם "ינשוף" ישראל. גורמי האכיפה מטעם היחידה, פקחים ותובעים, יוסמכו בצו על-ידי הריבון באזור יו"ש, אלוף פיקוד מרכז, ויפעלו בשטח נגד מבריחי פסולת ומציתי שריפות פסולת. יישום הצעה זו צפויה לצמצם בכ-70% את היקף שריפת הפסולת האלקטרונית ביו"ש ותחסוך למשק כ-121.5 מיליון ₪ מידי שנה.
מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה ד"ר ניצן לוי אמר כי "המחקר המקיף מעיד כי לאור הסכנות הסביבתיות והבריאותיות וכן העלות הגבוהה למשק הישראלי של שריפות הפסולת האלקטרונית ביו"ש, יש להקים יחידת ינשוף יו"ש, שתפעל לצמצום התופעה ולשיפור איכות חיי ובריאות תושבי המרחב".
