חודש אלול הגיע ואיתו מנהג אמירת הסליחות של בני עדות המזרח והספרדים. הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו קיבל בימים האחרונים מספר פניות שעסקו בשאלת אמירת סליחות עם כלי נגינה. על כך השיב הרב לאו תשובה נרחבת שעוסקת בשכיחות ההולכת וגדלה של שילוב נגינה בתפילות.
"התופעה של שילוב הסליחות עם כלי נגינה אינה חדשה והיא קיימת", אמר הרב לאו, "שאלתך האם נכון הדבר לעשותו. מלכתחילה ראוי להקפיד על אופן אמירת הסליחות כפי שנאמרו עד העת האחרונה בנוסח המקובל מדורות ללא כלי נגינה וכפי שלמדנו 'עיקר נגינה בפה'. אולם היות שישנם מי שכלי הנגינה מוסיפים להם תחושה כיסופים לתפילה אין למנוע את הדבר".
"המאבק שנוהל בזמנו נגד שילוב כלי נגינה היה בגלל שזה היה האופן בו התפללו הרפורמים שהחדירו אלמנטים זרים וזו הייתה התפילה בכנסיות עם נגינת עוגב, ואסרו הדבר משום 'בחוקותיהם לא תלכו'. גדולי ישראל שאסרו הכנסת כלי נגינה לבית הכנסת בשבת ובמועד אסרו גם אם המנגן אינו יהודי, הם ראו בכך הרס בחומת הדת", הוסיף הרב הראשי וציין כי הרד"צ הופמן בספרו שו"ת "מלמד להועיל" דן בשאלה מה הדין בימות החול. "בין שאר דבריו הוא מביא כאלה שהתירו את הדבר, ביניהם דייני בית הדין בפראג. הוא אף מוסיף שנהגו בקהילתם לנגן בכלי זמר בקבלת שבת וחייבו להפסיק חצי שעה קודם ברכו".
הרב הראשי סיים את מכתבו והבהיר כי "היום הדבר נשתקע ולא נראה שליווי אמירת הסליחות עם נגינת גיטרות או כינור יש בו משום מנהגי הגויים. כמסורת הדורות, עוגב נאסור גם היום בשל חוקות הגויים. אבל שאר כלי נגינה אפשר להתיר".
