לפני מספר חודשים התחיל לעבוד בתחנת המשטרה "עציון" שבביתר עילית, מאיר סוכות (28), תושב העיר, ונכנס לתפקיד ראש מחלקת המשפחה, קצין האלימות במשפחה ולמעשה משמש גם כעובד הסוציאלי הגבר הראשון במשטרת ישראל. במסגרת תפקידו עומל סוכות על סיוע לאזרחים שנדרשים יום-יום לשירותיו, ובמקביל מטפל בעניין לא פחות חשוב – בניית האמון ההדדי בין המגזר החרדי למשטרת ישראל.
"התפקיד שלי נחלק לשניים – פותח סוכות – העבודה בתחנה עצמה והעבודה מחוץ לתחנה. העבודה בתחנה היא להקל על כל מי שמגיע לתחנה את זמן השהות שלו. תחנת משטרה עלולה להוות איום על הבאים בשעריו, אבל מי שכבר הגיע לתחנה, לרוב זה בעקבות חוויה לא פשוטה שעבר, והתפקיד שלי הוא להעביר אותו בתחנה חוויה אחרת, מיטיבה ככל האפשר, שיקבל יחס ראוי, ליווי אישי והקשבה לצרכיו. לדוגמא, אם אישה רוצה להגיש תלונה בעזרת חוקרת שתשמע אותה, ולא חוקר, כי לפעמים יכול להיות שחוקר לא יבין אותה, אני יהיה זה שיתאמץ עבורה שתקבל את מבוקשה. לכולנו יהיה קל יותר לעבוד כשהאמון הזה ייווצר. והעבודה מחוץ לתחנה היא בעיקר בקשרים הטובים עם מוסדות הרווחה למיניהם, החל מאגפי הרווחה המקומיים בגזרת התחנה, ועד למרכזי הגנה למיניהם, מקלטים לנשים מוכות ועוד – לטובת הנחקרים והמתלוננים".
למה זה משמעותי לחקירה?
"אמון זה דבר מאוד חשוב בחקירה", הוא מסביר. "זה תפקידו של העובד סוציאלי בתחנת המשטרה, להיות זה שמטפל, מלווה ואוסף את האדם אחרי החוויה שלו בתחנה. גם אם מדובר במתלונן שהגיע להגיש תלונה, וגם אם מדובר בנחקר החשוד בביצוע עבירה. היה מקרה של אישה שהזמינה משטרה במהלך יום השבת, לאחר שעברה התעללות קשה מאוד על ידי בעלה, ניידת הגיעה ועצרה את בעלה בתוך בית הכנסת בצהרי השבת. אחרי הגשת התלונה והרחקת הבעל מהאיזור, האישה התחרטה ושקלה לבטל את התלונה. בשיחה ארוכה שקיימתי אתה, שמעתי ממנה אודות מסכת ההתעללות שעברה בשנים האחרונות, והסברתי לה שהיא צריכה להיות מודעת לעצמה, להבין מה באמת טוב עבורה ועבור ילדיה, ולא לחשוב רק על הימים הקרובים שיעברו עליה בקושי ובבלבול. המטרה היא שמי שבא ומגיש תלונה, יצא מהתחנה כשהוא רגוע, עם הרגשת הקלה ושלא ירגיש חוסר ביטחון בעצמו".
לפעמים באים למסור עדות על דברים אישיים ולא נעימים כמו פגיעה מינית ואלימות במשפחה. כאשר החוקר מסיים את תפקידו, אני נכנס אחריו, מדבר עם המתלונן ועוזר לבן אדם להתאפס. לפעמים אנשים נמצאים במצב לא פשוט, גם בבכי. החוקר אמור לראות תיק, לבחון אם יש כאן בסיס לחשד, אם יש צורך להעביר את התיק הפרקליטות. אותי לא מעניינים התיקים, אותי מעניינים האנשים. אני לוקח את הבן אדם ומלווה אותו".
לעיתים משימתו של סוכות נמשכת גם מחוץ לתחומי החקירה: "הרבה פעמים במקרים של עבירות משפחה, אלימות משפחה ופגיעה בחסרי ישע – אלו עבירות שקשה מאוד להוכיח אותן, כי זה קורה בבית ובין בני הזוג. יכולה לבוא אישה ולהעיד על דבר מאוד אישי שהיא עברה, או ילד שעבר פגיעה על ידי דוד שלו. אנחנו יודעים שבמקרים כאלו התיקים יכולים להיסגר אפילו בתחנה, בלי פרקליטות ובלי כתב אישום. זה יכול לקרות. אבל אני רואה את זה אחרת. אני מלווה אותם גם אחרי הליך החקירה".
קרה גם שאישה במהלך סכסוך גירושין, הגיעה להתלונן בעצת עורך הדין שלה – על הבעל. גם פה אני אסתכל על האנשים ועל המקרה, ולא על התיק והחקירה. מחוץ לתחנה, התפקיד שלנו מתמקד בקשר עם גורמי הרווחה, כי אדם יכול לחשוף בתחנה, אולי בפעם הראשונה, את סיפורו בפני מישהו. זה יכול להיות אדם חרדי שהעולם מאד זר לו, או מישהו שסחב אתו משהו והיה לו קשה לספר. שבוע שעבר ילד מתוק בן שלוש וחצי נעדר, וכאשר מצאנו אותו והבאנו אותו לתחנה, הוא לא דיבר וגם לא ידענו מי ההורים שלו. אחרי שעתיים אמא שלו התקשרה למשטרה. שאלתי אותה למה לא התקשרה מיד, והיא ענתה שלא ידעה שככה צריך לעשות. היא עירבה עסקנים, שכנים, אותנו לא. לכן בניית האמון הזאת חשובה".
בתחנה עציון, התחנה בה עובד סוכות, קורה שינוי בחודשים האחרונים: "אנחנו רואים שמאז התקופה שאני פה, הפונים למשטרה זה דבר שהולך וגדל. אנחנו עובדים דרך רבנים, דרך קשרים אישיים ולכן גם האמון הולך ועולה. התחנה לא תמיד מספיק גדולה, ובאופן כללי משבר כוח האדם פגע במשטרה. חוקרים עזבו והעומס גדל וגם בזה צריך להשתפר ולהתחזק".
"השליחות שלי זה נפש האדם"
"המשטרה נתפסת בעיני חלקים מהציבור החרדי כאויב", אומר סוכות. "הם רואים את לובשי המדים כמי שמחפשים לדפוק את החרדים. גם הרווחה נתפסת כגוף שמוציא מהבית ילדים חרדים. אנחנו פה כדי לבנות את האמון הזה, גם בין הציבור למשטרה, אך גם עם הרווחה. הסיוע שהגופים האלה יכולים לתת, בין אם מקלט לנשים מוכות או מעון לילדים שצריכים עזרה, עדכון של גופים ועירוב שלהם – זה דבר הכרחי".
ומה הופך את הנוכחות שלך למשהו שיוצר אמון? זו החזות או משהו מעבר?
"ברגע שיש בתוך המערכת המשטרתית מישהו שמבין את השפה החרדית, מבין את הניואנסים הפנים קהילתיים, שגם יודע לדברר בצורה נכונה בין המשטרה לחרדים, אז באופן טבעי הממשק יהיה טוב יותר. כשיש מישהו שיודע להבין את המצוקה של האזרח שפונה למשטרה, כשאתה מסביר להם מה החשיבות של הגשת התלונה, זה בעצם העניין בהבאת איש כזה שישבור את האיבה בין המגזר למשטרה".
ידיעת יידיש משחקת פה תפקיד?
"למעשה כן. אני מדבר יידיש, השפה שהיא לגמרי פס הקול הפנים-חרדי-אשכנזי, ברגע שאני מצלצל ופונה למישהו ביידיש, הוא קודם כל מופתע ואז קורים דברים משמעותיים. לא מזמן היה לנו מקרה פלילי בתחום הצווארון הלבן פה בעיר, והחקירה נתקעה. יצרתי קשר עם אחד הגורמים בעיר, התחלנו לדבר ביידיש ומזה נולדו קשרים טובים שהביאו להתקדמות בחקירה שחיכתה כמה חודשים על השולחן. בהגדרת התפקיד שלי, אנחנו יכולים לסגור סיפורים עוד לפני שהם התחילו. אדם מגיע אליך מתוך הקהילה כי הוא מכיר אותך. במקרים של אלימות במשפחה, אפשר להבין כבר בשיחה הראשונה אם כדאי לפנות למשטרה או להעביר לרווחה ולחסוך מהילדים חקירות", מספר סוכות.
"לא מזמן הגיע דיווח על אבא שמתעלל בילדים שלו", ממשיך סוכות. "זה התחיל מעובדת סוציאלית במעון שיקומי ששמעה מהאם מה קורה בבית, ועל דעתה דיווחה על המקרה לאגף הרווחה. הדיווח הגיע אלינו רק כעבור חודשיים. כשזה הגיע לתחנה אותה אישה שהעבירה את המקרה לרווחה, וקיבלה פניה מהמשטרה, נבהלה ושאלה 'מה זה בכלל עושה אצלכם?'. מהשיחה אתה התברר שהמצב היום הרבה יותר טוב. מהמידע שהגיע אלינו, מדובר בזוג הורים בעלי לקויות למידה, שגם לילדים שלהם יש לקויות למידה, דבר שיצר בבית קושי גדול של סמכות הורית. גורמים שונים ניסו לחזק את האב בסמכות ההורית בבית, והוא לקח את זה רחוק מדי, וכתוצאה מכך השתמש באלימות כלפי הילדים. באותם חודשים, מאז שמעה אותה אישה על המתרחש בבית ועד שהמקרה הגיע אל פתחנו חל שינוי מבורך, האב למד איך להתנהל והילדים הפסיקו לסבול. ההורים לא ידעו בכלל כי המקרה דווח, ואם הייתה נפתחת חקירה, והיו מזמנים את ההורים, ואולי אף מרחיקים את האבא מהבית – המשפחה הייתה מתפרקת.
"החלטתי להיכנס אל עובי הקורה ולבדוק מה אפשר לעשות. בתחילה פעלתי כי אם האימא תוזמן למסור עדות, ונשמע ממנה כי המצב בבית אכן השתפר לטובה – נסתפק בכך, והאב לא ייחקר כלל. בהמשך הבנתי כי האימא מתמודדת עם קשיים לא פשוטים, וגם ההגעה שלה לתחנה תגרום אולי לנזק במשפחה. לבסוף החלטנו לזמן אך ורק את העובדת הסוציאלית שדיווחה לרווחה, ממנה שמענו על השינוי הטוב שחל במשפחה וכי המצב היום כבר לא כפי שהיה, וכתוצאה מזה תיק החקירה נסגר. ההורים לא יודעים עד היום כי המשטרה יודעת עליהם משהו. וזו דוגמא אחת מני רבות לחשיבות של העובד הסוציאלי בתחנה. הוא מגיע לתובנות מנקודת מבט שונה מזו של החוקרים, כזו הבוחנת את הדברים 'מחוץ לקופסא', תוך דאגה לבריאות הנפשית של המעורבים ו/או של משפחותיהם".
בסופו של דבר, אתה עובד בעיר בה אתה גר ושומע מידע מאד אישי על אנשים שיכולים להיות השכנים שלך, או חברים בבית הכנסת שלך. זה עוזר לתפקיד או מזיק?
"בהחלט יש מורכבות בלעבוד בעיר שאני גר בה. אני לא יכול לעבוד עם אנשים שאני מכיר. היה מישהו שגם ניסה להוציא את דיבתי רעה, אבל רוב התושבים, האזרחים, העסקנים והרבנים מבינים את התועלת שיש בשילוב הזה".
סוכות עצמו בא מבית חרדי, למד במוסדות חסידיים בבית שמש ובירושלים, ובעשור האחרון מתגורר בביתר עילית. הוא מספר כי: "מגיל בחרות צמאה נפשי לתורת חב"ד, ובשנים האחרונות התחברתי עד מאוד לרעיון השליחות, הבא כפועל יוצא של אותה תורה, בטח כפי שנלמדה ונמסרה בדור האחרון. בעבר השתוקקנו, אשתי ואני, לצאת לשליחות, בארץ או בחו"ל, אבל כרגע אני בשליחות אחרת. נכון, גם בתחנה, קראתי את מגילת אסתר בחג הפורים האחרון, וילדיי חילקו מצות לפני חג הפסח, אולם פעולות אלו הם לא לב השליחות. העבודה בתחום הנפש, לעזור ולסייע לאנשים כיצד לחיות טוב יותר, בבריאות הנפשית, בשלווה פנימית ובשקט אמיתי, וכל זאת דווקא בתחנת משטרה – זו השליחות שלי, והיא שליחות לא פחות חשובה מהנחת תפילין בדוכנים ברחובות. וכשהיא מוכוונת לאותה מטרה נעלית של הכנת העולם לקראת משיח – יש בכוחה לקרב את הגאולה בעוד צעד משמעותי".
