אייל חדד בקליפת אגוז: ישיר, בוטה לפעמים, מצחיק עד דמעות (את מי שבקטע) וסטייליסט שלפני שמונה חודשים היה מוכר רק למביני עניין בתעשייה, והיום הוא תופעת רשת מטאורית עם יותר ממאה אלף עוקבים באינסטגרם, 43 אלף בטיקטוק, וז'רגון משלו שזכה לחיקוי בארץ נהדרת, הכולל ביטויים כמו "אלליי", "לסל וחסל", "לא, לא, לא, ולא", שבאמצעותן הוא מבקר את בנות ישראל על הסטיילינג שלהן.
על ההומור שלו אפשר לנהל דיונים מפה ועד התצוגות של מילאנו, אבל עם העובדות קשה להתווכח: חדד מפוצץ מדי שבוע אולמות עם אלפי נשים שמגיעות להופעות שלו. חלקן מתנדבות במהלך ההופעה לעלות על "קוביית המדד" ולקבל הערות פומביות על הטעויות שעשו בלבושן לנוכח פרצי הצחוק מהקהל. חלק מהרגעים הקומיים האלו מועלים לחשבונות שלו ברשת וכמו כל קהל מגוון נמצאות שם גם אלו שלא מתחברות לז'אנר.
רק הבוקר קראתי פוסט של מישהי שאמרה שהיא לא מבינה למה נשים הולכות להופעות שלך כדי לחטוף על הראש. מה אתה עונה על זה?
"קודם כול אני אומר תפסיקו לחשוב שנשים זה עם מטומטם. את, אל תחליטי בשביל אישה מה טוב לה. בעיניי זה מה שמקטין נשים, לא מה שאני עושה. אם אישה בוחרת לבוא ולשמוע מה שיש לי להגיד, תני לה את הקרדיט שהיא מבינה לאן היא מגיעה. את חושבת שהן היו נוהרות במשך שנה שלמה להיכל התרבות ארבע פעמים בשבוע בשביל שמישהו ישפיל אותן? אין בעיה שאת לא מתחברת, זה בסדר, יש כפתור של אנפולואו. אני לא מקדונלדס. אני לא בידור להמונים".
חדד (32), נולד וגדל בבאר־שבע עם שלושת אחיו, בן לאביו מוטי, חשמלאי במקצועו, ולאמו לונה, עקרת בית. "גדלתי בשכונות הכי פשוטות שיש, בבית שדאג לצרכים הכי בסיסיים שלי אבא שלי עבד כל חייו מאוד קשה בשביל זה. ובכל זאת מגיל אפס הייתי על במות. השתתפתי בכל ה'צעירי' שיש. אבא שלי היה מסיע אותי לאודישנים וללהקות מחול".
הכניסה שלו לעולם הסטיילינג התרחשה כמעט במקרה, קצת לפני השירות הצבאי. "חברה שלי, הזמרת דנה לפידות, פנתה אליי ואמרה לי 'אייל, יש לך טעם טוב, אני צריכה שתבוא איתי לקניון'. אמרתי לה מה פתאום, מה לי ולזה. אבל בסוף הסכמתי, עשיתי איתה קצת קניות וייעצתי לה לעשות כל מיני שילובים. בחרנו בגדים ועשינו צילומים וכעבור שבוע צלצלו אליי מהאולפן השקוף בערוץ 24 וביקשו שאגיש פינת סטיילינג בתוכנית של אורנה דץ. מאותו יום, שלושה חודשים קדימה כבר לא היה לי מקום פנוי ביומן".
הפיצוח של חדד הוא בהכלאה שהוא בחר לעשות בין עולמות הסטיילינג, שמהם הגיע, לעולמות הסטנד־אפ. תמיד היו סטייליסטים שדירגו סלבס בתוכניות, אבל אף אחד לא חשב להפוך את זה למופע בידור. "האמת שזה נולד מתוך החיים. אני מאמין בא־לוהים ויש לי הרבה שיחות איתו. אני מאמין שכל מה שקרה זה מעליי, שהגעתי לעולם עם איזשהו ייעוד ולכן פתאום הכול פשוט קרה". יחד עם תחושת ההשגחה חשוב לו להדגיש שההצלחה היא תולדה גם של עבודה קשה, "מאחוריי עשר שנים בתחום הסטיילינג. אני לא חושב שיש מישהו בישראל שלא הלבשתי".
בסרטונים שלו אפשר לראות נוכחות מרשימה גם של נשים דתיות ולא מזמן הוא אפילו הקדיש להן סרטון. מבחינתו צניעות היא לא מגבלה לסטייל איכותי. "נשים דתיות משתמשות בצניעות הרבה פעמים כתירוץ למה הן לא יכולות להתלבש יפה. זה כמו נשים בהיריון, למשל, כשאת חושבת כמו אישה בהיריון את גם תתלבשי כמו אישה בהיריון, וזה יכול להיות מאוד מדכא ומשעמם. אבל כשבתודעה שלך את מפסיקה לחשוב מתוך המגבלות האלה הכול יכול להיפתח. הרי נשים דתיות יכולות ללבוש הרבה דברים שגם החילוניות לובשות, אבל נתפס להן הראש באיזשהו שטנץ מאוד מבוגר. כל אישה יכולה ללבוש טישירט מזארה גברים וחצאית עיפרון גבוהה מבד סנפירים ולהכניס את החולצה בפנים. כל אישה יכולה לנעול סטן סמית' או עקב סטילטו. הרבה פעמים הן מגיעות אליי עם הקרוקומבוש על הראש".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (יום ו') במגזין מוצש
