הממשלה אישרה אחר הצהריים (א') את הצעתו של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת שימוש המשטרה ברוגלות. משמעות ההחלטה היא כי הוועדה תוכל לזמן לעדות מעורבים בפרשה, ולבדוק, על פי סמכויות חקירה שקבלה, את התנהלות גורמי המשטרה והפרקליטות בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה. "זאת בשל הצורך לבצע אסדרה מקיפה ולספק תשתית נורמטיבית לשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים, על מנת לחזק את אמון הציבור שנפגע בעקבות פרשת פגסוס, ונוכח הצורך להגן על הזכות לפרטיות מצד אחד, ולתת בידי גורמי האכיפה כלים אפקטיביים למאבק בפשיעה ובשחיתות מצד שני". בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס דרורי, ולצידו עו״ד רובינשטיין ובן חנן.
במהלך הדיון התרחש עימות בין שרי הממשלה למשנה ליועמ"שית גיל לימון בשאלת סמכויות הוועדה. לימון טען כי לוועדת הבדיקה "אין סמכות לעסוק בתיקים תלויים בשל חשש מהשפעה פסולה ובשל חשש לפגיעה בעבודת המשטרה שיגרם מחשיפת שיטות ותהליכים".
לימון הוסיף עוד כי "יש לנו התנגדות לדיון בתיקים פתוחים, יש מספיק תיקים סגורים שאפשר לדון בהם". אולם השרים הסתייגו. "אין דבר כזה", השיב לוין. "אם אנחנו יודעים שנעשה עוול בתיק פתוח לא נתעסק בו?" השרה גלית דיסטל תהתה: "אתה אומר שאם יש עיוות דין לא נתעסק בו?", והשרה גילה גמליאל הוסיפה כי "המטרה של הוועדה היא למנוע פגיעה בזכויות אזרחים שהשתמשו נגדם ברוגלות".
בהמשך הבהיר לוין כי הכניס שינויים בעקבות הערות גורמי מערכת הביטחון. "נפגשתי עם ראש השב"כ ועם ראש המוסד, נתתי משקל למה שאמרו והטמעתי את השינויים בהחלטה. לו רצו הם יכלו לבוא לדיון או לכתוב מכתב. הם יודעים להתנגד היטב כשהם רוצים".
לאחר ההחלטה, ברך שר המשפטים לוין ברך על הקמתה. "פרשת הרוגלות היא מהחמורות שנחשפו בשנים האחרונות. חשיפת האמת בעניין, ומניעת אירועים דומים של פגיעה אנושה בזכות אזרחי ישראל לפרטיות, היא חיונית וחשובה מאין כמותה".
הוא התייחס להתנגדות היועצים המשפטיים ואמר כי הוא "מצר על הסתייגות חלק מהגורמים המעורבים בפרשה החמורה לבדיקה מעמיקה של הנושא, חרף ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים. אני סמוך ובטוח שחברי הוועדה, בראשות שופט מחוזי בדימוס, יעשו את עבודתם בחרדת הקודש הראויה לוועדה כה רגישה".
נציין כי ההחלטה התקבלה על אף קביעת היועצת המשפטית לממשלה כי קיימת מניעה משפטית להקים את הוועדה באופן כזה שבו היא תוסמך לעסוק גם בתיקים אשר תלויים ועומדים בפני רשויות החקירה והתביעה או בבית המשפט. מוקדם יותר היום פורסמה חוות דעת המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, שרון אפק וד"ר גיל לימון, השוללת את הקמת ועדת הבדיקה לנושא השימוש ברוגלות במתכונת שאושרה בממשלה. בחוות דעתם קובעים המשנים ליועמ"שית כי מאחר ששר המשפטים והממשלה אינם מוסמכים לעסוק בהליכים משפטיים תלויים ועומדים, הם אינם יכולים להקנות סמכות כזו לוועדת הבדיקה אותה הם מקימים. "ועדת בדיקה ממשלתית יונקת את כוחה מתחומי האחריות של השר המבקש להקימה. כידוע, ניהולו של הליך פלילי מופקד בידי בית המשפט היושב בדין, וקיימת הפרדה מוסדית ברורה בין אחריותו המיניסטריאלית של שר המשפטים, לבין גופי החקירה והתביעה. על כן, הממשלה אינה מוסמכת להעניק לוועדת הבדיקה את הסמכות להתערב בדרך כלשהי בהליכים פליליים תלויים ועומדים", נאמר בחוות הדעת.
המשנים ליועמ"שית הוסיפו, כי עיסוק בחומרים הנוגעים להליכים פליליים תלויים ועומדים "טומן בחובו חשש מובנה להשפעה פסולה על חקירות ומשפטים מתנהלים, אף אם בלא כוונת מכוון, ולשיבוש מהלכי משפט, על כל ההשלכות הכרוכות בכך", וציינו עוד כי "כאשר ועדה שהוקמה על ידי הממשלה ושהממשלה בחרה את חבריה, מעורבת בהליכים פליליים תלויים ועומדים, הדבר עומד בסתירה לדין הפלילי ולעצמאותם של ההליכים הפליליים, וחותר תחת הצורך בהבטחת אמון הציבור בטוהר ההליך הפלילי".
בנוסף העירו המשנים ליועמ"שית כי הממשלה לא דנה מספיק ברצינות בהתנגדות גורמי הביטחון להקמת ועדת הבדיקה, השניים ציינו כי ראש שירות הביטחון הכללי וראש המועצה לביטחון לאומי ממליצים שלא להקים את הוועדה. הם אף ציינו כי "הקמת ועדה בנושא צפויה לפגוע ביכולתה של משטרת ישראל לפעול לשם מילוי תפקידה על פי חוק, ועלולה להוביל לפגיעה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית ובאזורים נוספים". לדבריהם, הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע דיונים שנערכים במקביל בימים אלו בנוגע להעמדת אמצעים לרשותה של המשטרה לשם מיגור מעשי האלימות והרצח בחברה הערבית.
"יודגש כי ההכרעה בשאלה אם התנגדות זו מצדיקה הימנעות מהקמתה של הוועדה היא שאלת מדיניות המצויה בפררוגטיבה של הממשלה ונתונה לשיקול דעתה. ואולם, יש מקום לכך שגורמי הביטחון הרלוונטיים יציגו בפני הממשלה את הטעמים העומדים בבסיס עמדתם. לשם כך, ניתן גם לשקול לקיים דיון בפורום מצומצם, בו גופי הביטחון ואכיפת החוק יוכלו להציג ולפרט לשרים הנוגעים בדבר את טעמי התנגדותם", נאמר בחוות הדעת. לאור זאת ממליצים השניים כי גם אם יוחלט על הקמת הוועדה, ייקבע כי דיוניה ייערכו בדלתיים סגורות.
בסיכום חוות הדעת נאמר כי "הממשלה מוסמכת להקים ועדת בדיקה ממשלתית במסגרת אחריותה לעבודת הרשות המבצעת, על מנת לבחון כשלים ולהפיק לקחים לשיפור עבודת הממשלה. במסגרת תפקידנו כייעוץ המשפטי לממשלה, אנו פועלים לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין, וכך גם פעלנו בעבר בקשר להקמתן של ועדות בדיקה ממשלתיות וועדות חקירה ממלכתיות. בתוך כך, מפאת חשיבותן של ועדות כאמור, נדרש להקפיד כי הקמתן תיעשה בגבולות הדין, ועל כן עמדנו לעיל על הקשיים המשפטיים הבולטים העולים מההחלטה המוצעת, ובראשם שני אלה: ראשית, העדר סמכות לממשלה להקנות לוועדת בדיקה ממשלתית סמכות לעסוק בהליכים פליליים תלויים ועומדים, בשל חשש ממשי להשפעה פסולה על הליכים אלה; שנית, חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון, בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה. חשש זה לא לובן ולא ניתן לו מענה במסגרת הצעת ההחלטה".
