זה היה תהליך ארוך שנמשך לא פחות משלוש שנים של מגעים מהוססים. קצת כמו בבדיחה איך שני קיפודים עושים אהבה. למפגש ההיסטורי בין שר החוץ של ישראל ושרת החוץ של לוב קדמה שרשרת ארוכה של אירועים שהחלה בפגישות עם איש עסקים לובי ברומא, עברה ללונדון ומשם בתיווך עיתונאי המריאה לסדרת פגישות בירדן בין בכירים ישראלים ללובים.
המגע הראשוני עם ישראל נוצר כאמור לפני כשלוש שנים, כאשר לוב החזיקה בידיה שני סוכנים של כוח וגנר הרוסי, שנתפסו על ידי המודיעין הלובי . השניים נתפסו על חם על ידי המודיעין של הממשלה המוכרת על ידי האו"ם שמשכנה בטריפולי לאחר שנפגשו בחשאי עם סייף אל אסלם קדאפי, בניסיון לקדם הפיכת נגד לוב בסיוע רוסי.
הקרמלין עשה אז ניסיונות חוזרים ונשנים לחלץ את שני אנשי כוח וגנר אולם ללא הצלחה. בשלב מסוים החלו הטורקים, שסייעו רבות ללובים, לראו את הפוטנציאל הדיפלומטי של הענין והפעילו לחצים כבדים על ראש הממשלה הלובי דאז, פאאז אל סאראג' להעביר לידיהם את שני אנשי כוח וגנר כדי לזכות בנקודות כמתווכים מול הקרמלין.
אולם באותו שלב המודיעין הלובי והצמרת הפוליטית בטריפולי כלל לא היו מעונינים במעורבות הטורקית וניסו לדחות אותה ככל האפשר. אז גם הגיעה לישראל בקשה מגורמי מודיעין בלוב לגורמי מודיעין בישראל לבדוק האם ניתן לערב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו כמתווך פוטנציאלי מול הרוסים. היחסים בין בנימין נתניהו לולדימיר פוטין היו אז בשיאם. אולם בישראל כלל לא מיהרו להתערב. במקביל, הרוסים המשיכו להפעיל לחצים אדירים על הממשלה הלובית, כולל בימוי סרט פעולה שתיעד את גבורתם של אנשי וגנר בלוב במימון ותמיכה של יבגני פריגוז'ין, אז עדיין ראש כוח וגנר הכל יכול, שרק לפני שבוע מצא את מותו/חוסל בתאונה אוירית.
בעקבות המגעים שנוצרו על רקע מעצרם של אנשי וגנר בטריפולי, החלה להרקם מערכת יחסים עדינה בין גורמי מודיעין ישראלים ולובים. וכדי שבישראל יבינו את רצינותם, חלקו הלובים עם ישראל מידע על סוכן פלסטיני שנעצר על ידם בלוב בחשד לריגול עבור ישראל. זה היה הסיפתח. בהמשך גילו הלובים ענין רב ונכונות לפגישות עם עמיתיהם מישראל. בעקבות הפגישות אף הוקמו צוותי עבודה ונערכו פגישות ברחבי אירופה, בין השאר בצרפת וספרד.
בפגישות גילו הלובים פתיחות מפתיעה כלפי ישראל. רפרטואר הדיונים הרחב נסוב לא רק על הקשרים ההיסטוריים עם יהדות לוב אלא גם על המטבח היהודי לובי ומתכונים לחריימה של ארוחות ליל שישי. אולם זאת היתה רק ההתחלה. בהמשך חלקו הלובים עם עמיתיהם הישראלים את חששותיהם מפני החתרנות האיראנית בלוב ואלג'יריה, ההסתננות הגוברת של אל קאידה ללוב וחוסר היציבות במדינות שכנות כמו צ'אד וניז'ר.
תהליך ההתקרבות תפס תאוצה בעקבות מפגשים בין גורמי מודיעין לובים ולישראלים על אדמת ירדן. לדברי המקור הבכיר בלשכת ראש ממשלת לוב, זה היה השלב הקריטי בקפיצה ברמת הקרבה והאימון בין הצדדים. בינואר שנה שעברה אף דיווחו כלי תקשורת בלוב ובסעודיה על המפגשים הללו בהם, על פי הדיווחים, נערכו פגישות בין ראש המוסד דוד ברנע לבין ראש ממשלת לוב, עבד אל חמיד אל דבייבה. דווח כי השניים דנו בשת"פ בטחוני וסוגיית נירמול היחסים. לשכתו של דבייבה הכחישה אז כי נערכה פגישה כזו. אולם חודש לפני כן, בנובמבר 2022 נערכה בפאריס פסגה בינלאומית על עתידה של לוב בהשתתפות ראשי מדינות מצרפת, גרמניה ואיטליה, שר החוץ הרוסי וסגניתו של נשיא ארה"ב. באותו מפגש עלתה גם שאלת נרמול היחסים עם ישראל על ידי הממשלה בטריפולי המוכרת על ידי הקהיליה הבינלאומית. זאת, לאחר שיריבו של ראש ממשלת לוב, הגנרל חליפה חפתר היושב בבנגזי אמר כי יהיה מוכן להצטרף להסכמי אברהם.
לדברי המקור הבכיר בלשכתו של ראש ממשלת לוב, המפגש ברומא בנוכחותו של שר החוץ האיטלקי הוא יותר "ענין של נוחות והזדמנות". רוב העבודה נעשתה עוד קודם בירדן. האיטלקים פשוט שם והם שמחים לעזור. המפגש הזה מביא עימו אנרגיות טובות ללוב ולאיזור כולו".
