הדיווחים על נרמול היחסים בין ישראל ללוב, ופגישתה של שרת החוץ הלובית נג'לא אל-מנקוש עושים כותרות בלוב ובישראל. עוד לפני הדיווחים התקשורתיים שהובילו להשעייתה של השרה, התפרסם ציטוט מעניין שלה שחשף את מחיר הנורמליזציה עם ישראל.
"נורמליזציה עם ישראל תביא יציבות ללוב, זו הזדמנות חד פעמית", אמרה השרה למקורביה וחשפה דיון על כספי הפיצויים שנדרשים הלובים לשלם ליהודי לוב "ישראל דרשה פיצוי של 200 מיליארד דולר על עזיבת היהודים מלוב בשנת 67. ישראל הבטיחה לנו לבטל את דרישת הפיצוי בתמורה לנורמליזציה רשמית וזו נקודת ההתחלה".
גורמים ישראלים רשמיים ציינו כי העניינים בין המדינות רגישים וסרבו להתייחס לגופם של הדברים. השיח על נורמליזציה ודבריה של השרה הגיעו ליעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, שמסר למקור ראשון כי "מדובר בכספים של אנשים פרטיים, ישנן משפחות שממתינות לקבל את הכסף הזה ולמדינת ישראל אין כל סמכות להבטיח הבטחות בעניין".
לילוף הוסיף פרטים על מקורם של הכספים. "קצת אחרי שמועמר קדאפי עלה לשלטון ב-1970, התקבלה החלטה על ידיו לשים את הכספים של יהודי לוב תחת אפוטרופוס למשך 15 שנה. אחרי תום התקופה הייתה פנייה מצד יהודי לוב לשחרר את הכספים. אני נפגשתי עם מספר 3 בשלטון קדאפי יחד עם אדם נוסף כדי להביא בין היתר פתרון לעניין. התקיימו כמה פגישות אבל זה לא הביא לכדי מימוש".
לילוף שחקר במשך שנים את שליט לוב מועמד קדאפי שחוסל במהומות האביב הערבי, מספר שקדאפי התעניין מאד ביהודי לוב וניסה ליצור קשר מתמיד איתם "הוא האמין בפתרון של מדינה אחת ישראל ופלסטין ביחד, בהתאם למדיניות הספר הירוק שפרסם. במסגרת המפגשים עם מקורבו, הבאתי לו ספר על יהדות לוב שכתבתי ובהקדשה הבעתי את חלומי להגיע ללוב ולהיות השגריר הראשון הישראלי שם. קיבלתי הזמנה רשמית להגיע ולהרצות בפני סטודנטים באוניברסיטת טריפולי, אך לא היה לי דרכון זר כדי לממש את ההזמנה. לקדאפי היה רצון להביא למודעות של הסטודנטים את תפקידה של יהודי לוב. והוא דאג גם להיפגש באחד מביקוריו ברומא עם יהודים לובים שגורשו מהמדינה והשתקעו באיטליה".
