כמאל זידאן מהכפר הדרוזי בית־ג'אן עלה ביום שלישי השבוע לאנדרטה המיוחדת שהקים עם אשתו סלמה לזכר שני ילדיהם שנהרגו במהלך שירותם הצבאי. הוא ליטף את דיוקנות בניו, פואד וסאלח. פואד, הבן הבכור, נפל בהיתקלות עם מחבלים בבית־לחם בשנת 87'. תשע שנים לאחר מכן נפל גם בנו השני, סרן סאלח, בקרב בלבנון. כמאל הגיע כדי לציין את יום ההולדת של פואד, וביקש לדבר אליו כמו שהוא מדבר אל האבן מדי שנה בתאריך זה. "לא ידעתי מה לומר לבן שלי", סיפר ל'מקור ראשון' בכאב. "אני כל כך עצוב. אילו פואד וסאלח היו בחיים היום, ודאי שהיו נעלבים ואולי אפילו יותר מזה מהחוק הזה שהממשלה חוקקה".
שישה ימים קודם לכן העבירה הכנסת ברוב של 62 תומכים את חוק הלאום, ובני העדה הדרוזית נתקפו תדהמה ועלבון צורב. זידאן ורעייתו מכונים בקרב אנשי הצבא בני העדה "מרים פרץ של הדרוזים". הוא עצמו נכה המשטרה וגם בן דודו נפל בשירותו הצבאי. אם הבנים, סלמה, איבדה גם את אחיה בעת שירותו הצבאי על הגנת המדינה. מבחינת זידאן, ומבחינת רבים מבני העדה ששוחחנו איתם השבוע, חוק הלאום הוא סכין בגב. "עד היום היינו אחים ועכשיו אתה לא רוצה אותי כאח שלך. איך אתה קורא לי חבר שלך כשאתה מנדה אותי? בחוק הזה אתה רומס את הקברים של הילדים שלנו. אמרו לנו כל השנים שאנחנו נאמנים למדינה, אבל למה הממשלה הזאת לא נאמנה לנו? שלחתי את הילדים שלי להיהרג למען המדינה, ועכשיו המדינה אומרת לנו שאנחנו לא שווים כלום. עמדתי בכל המסדרים והצדעתי לדגל כמו כל אחד בישראל, אבל עכשיו אתם אומרים לי שהדגל הזה לא שייך לי".
נראה כי קצפם של בני העדה לא יצא על הכתוב בחוק הלאום אלא בעיקר על מה שלא נכתב בו. "אין בחוק הזה שום דבר שכתוב בו שוויון. אנחנו שמחים ורוצים להיות חלק מהמדינה היהודית, ונלחמנו למען מדינה יהודית עוד לפני קום המדינה, אבל הגדרה לאומית של המדינה רק ליהודים מוציאה אותנו מחוץ לגדר", מסביר ח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו.
עמאר וחברי הכנסת סאלח סעד ואכרם חסון עתרו השבוע לבג"ץ נגד החוק, בעיקר בשל הטענה כי הסעיף הראשון בו מדבר על מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל רק לעם היהודי, ולא למיעוטים נוספים כמו הדרוזים והצ'רקסים, שחתמו על ברית דמים עם העם היהודי בישראל. "שיכניסו את המילה שוויון לחוק, ואין לי שום בעיה איתו. אנחנו מיעוט ייחודי שקשר את גורלו עם העם היהודי לפני קום המדינה, ומכיר בכך שהמדינה היא מדינת העם היהודי. אני לא מגדיר עצמי פלסטיני אלא ישראלי, אני גאה ושמח להיות ישראלי ואין לי מדינה אחרת. אנחנו לא שואפים להקים מדינה ולא להחליף את מדינת ישראל במדינה אחרת על האדמה הזאת, ולא יכול להיות שהמדינה לא תכיר בנו כחלק מהלאום שלה". לדבריו, עם חזרת הכנסת מהפגרה הוא מתכוון לדרוש את תיקון החוק. "הדבר הראשון שאעשה כמחוקק הוא לשנות סעיף אחד בחוק הלאום שיגדיר את המדינה כבית היהודי של הלאום היהודי במדינת ישראל ויבטיח שוויון לבני העדה הדרוזית. אני דורש להיות חלק מהמדינה הזאת".
ח"כ עמאר סיפר כי הוא וחבריו הדרוזים, לצד ידידי אמת של העדה כהגדרתו, ניסו להשפיע על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל העומדים מאחורי חוק הלאום ובראשם ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), והתחננו כי לא יעבירו את החוק כמות שהוא להצבעה משום שתוצאותיו יהיו הרסניות לברית ההיסטורית. "מה אני אגיד עכשיו לצעירים הדרוזים, לאלפי פצועי צה"ל, למשפחות השכולות ולצעירים בתנועות הנוער הציוניות? אני ייסדתי שתי תנועות נוער עם 18 אלף ילדים וחינכתי אותם להיות ישראלים גאים, ועכשיו החוק הזה מבהיר שאנחנו סוג ב'. שום דבר לא יצליח לשנות את התפיסה של הדרוזים שהם חלק ממדינת ישראל. אנחנו חלק ממדינת ישראל ונישאר אוהבי מדינת ישראל, ואנחנו חייבים לשנות את החוק הגרוע הזה, שבא להפריד ולפלג".
הפכנו לשכירי חרב
לנוכח המשבר האמיתי והעמוק שניכר היה להבחין בו בקרב אינספור חברים בעדה הדרוזית – רבים שיתפו ברשתות החברתיות את תחושות הכאב והעלבון שלהם – התקשר השבוע יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, אל עו"ד אייל אסעד, יו"ר הפורום הדרוזי במפלגת הדתית־ציונית, תושב הכפר כסרא שבגליל המערבי. אסעד מספר כי בנט ביקש להבין מדוע הדרוזים נפגעו כל כך, והבטיח לתקן את החוק במושב החורף. "אמרתי לו שהיה צריך להכניס את הדרוזים כאזרחים שווי זכויות כמו אחיהם היהודים. אהבת הארץ והמולדת והמדינה אצל הדרוזים שווה לזו שאצל היהודים".
לדברי אסעד, "משפחות שכולות וקצינים בכירים עומדים אובדי עצות. אלוף־משנה במילואים התקשר אליי ביום שלישי ושאל אותי מה המעמד שלו כעת. הוא אמר: 'תגיד לי אתה, מה זה אומר על הלאומיות שלי? האם אני לא ישראלי יותר? בשם איזו מדינה ואיזה לאום נלבש כעת את מדי הזית? החוק הזה הפך אותנו לשכירי חרב. אתה מצפה שאשלח את הבן שלי לצבא גם במחיר חייו, ואני שולח אותו, אבל הוא ואני לא שווי זכויות כמוך. ההתעלמות ממעמד הדרוזים היא בושה".
אבל החוק לא משנה במאומה את שהיה ושיהיה. אין בו כדי לפגוע בכם.
"אני יודע שהחוק הזה לא מעלה ולא מוריד שום דבר, זה חוק הצהרתי, אז לעזאזל תכניס גם אותנו לשם. איפה הכרת הטוב? יש פה כל כך הרבה שנאה, והערבים רק מחפשים את הכאוס ולומר שאנחנו הכלבים של הציונים. כשאתה מפקיר את הברית והשותפות שלנו זה משפיל ומעליב. אין שום דרוזי בישראל שלא רוצה שמדינת ישראל תישאר לנצח נצחים, לעולמי עד, שתישאר חזקה חברתית וכלכלית ותרבותית. כי אין לנו מקום אחר. הבעיה שלנו היא בהכרת הטוב, כי שמת אותנו עוד פעם בהתנגשות עם הערבים".
אסעד זועם. הוא קורא ברשתות החברתיות את גלי הצחוק והגיחוך שמשמיעים חברי הרשימה המשותפת ותומכיהם בגנות הברית בין היהודים לדרוזים. "ברשימה המשותפת לא מכירים בכלל ביהדותה של המדינה או בזכות קיומה של מדינת ישראל, ואומרים זאת בריש גלי. כאילו אין להם בעיה עם החוק הזה, כי מלכתחילה הוא לא קיים מבחינתם. אנחנו והצ'רקסים משרתים ונאמנים, הקזנו דם למען ביטחונה של המדינה ונקיז עוד. מה זו ההגדרה 'מעמד מיוחד'?! אתה יודע מה יקרה כעת? אותו קצין בדרגת אלוף־משנה אמר לי 'אני אעמוד בבסיס ונניח שאתווכח עם יהודי. הוא עכשיו יגיד לי – הלו הלו, אני בעל הבית כאן ואתה אורח, במעמד מיוחד'. החוק הזה נתפס כתקיעת סכין בגב שלנו".
על הטענה כי מטרת החוק היא בעיקר להגן מול פסקי הדין של בג"ץ שיצאו נגד ההכרה בישראל כמדינה יהודית שיש לשמר בה את הרוב היהודי, ולאפשר הקמת יישובים ליהודים בלבד, אומר אסעד כי אי אפשר לתקן עוולה כזאת בדרך של חוק הלאום: "אתה לא יכול לפתור בעיה באמצעות יצירת בעיה אחרת".
עם זאת, הוא מבין את הרציונל שמאחורי החוק. "אני גר ביישוב דרוזי ולא רוצה לראות לידי לא את ג'ון ולא מוסטפה ולא אף אחד זולת דרוזים. אנחנו במדינת ישראל, חברה רב־תרבותית, ואם אני דורש לעצמי שיהיה כפר דרוזי נטו לעדה שלנו מכיוון שאני לא רוצה לטשטש את המנהגים ואת הזהות של העדה שלי, אני מכיר בזכות הזאת ליהודים להקים יישובים ליהודים בלבד כדי שלא ייווצרו 'בלבלה' והתבוללות. אני מבין ומכבד את זה". עם זאת, הוא מדגיש, "החוק הזה יוצר פערים. כי בזמן שיש לנו בעיית בנייה ותכנון איומה בחסות ממשלות ישראל משנות ה־90, ומאז הקמת המדינה לא הוקם אפילו יישוב דרוזי חדש אחד, עכשיו המדינה מצהירה שתקים רק יישובים יהודיים חדשים. אני, כמיעוט נאמן, לא מקבל משאבים כמעט, אבל בחובות אני שווה לך".
הסתה של השמאל
לא כל בני העדה מתקוממים על החוק. עטא פרחאת, יו"ר המועצה הציונית הדרוזית למען ארץ ישראל, אומר כי "חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הוא חוק שמטפל במעמד העדות ולא בזכויות הפרט. החוק בא להשלים את הטיפול בשאלה מהי מדינת ישראל, והוא מצטרף לאגד של חוקי היסוד האחרים של חופש העיסוק וכבוד האדם. ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, זה לא חדש, והיה מעוגן בהצהרת בלפור, בהצהרת החלוקה של האו"ם ובמגילת העצמאות. אין בחוק שום חדש".
לדבריו, "אין פה תקיעת סכין, חס וחלילה. להפך, אני כדרוזי מעדיף לחיות עצמאי תחת שלטון יהודי במדינת היהודים ולא להיות בן חסות של אומה אסלאמית. חוק הלאום קובע שזכויות לאומיות יש במדינת ישראל רק ליהודים, והדרוזים לא הבינו את זה. זה לא שהמדינה שייכת רק לעם היהודי. החוק נועד לבלום את השאיפות הלאומיות של הערבים, שרוצים להקים כאן מדינה מוסלמית או דו־לאומית".
אז מדוע הדרוזים מתקוממים על החוק? פרחאת סבור כי "אנשים מתוסכלים מנסים להפנות את התסכולים שלהם נגד הממשלה וממציאים מלחמות ובגידות. השמאל הישראלי, בעידודה ובחיזוקה של הקרן לישראל החדשה, מצא סקטור שדרכו הוא יוכל לנגח את ממשלת הימין. הרי הכי טוב לנגח את הממשלה דרך הדרוזים כי הם משרתים בצה"ל והם נאמנים למדינה. לא הלך להם עם ההסתה במגזר הערבי, ועכשיו הם מנסים להסית ולפגוע באמצעות הדרוזים.
"לא נפגע אצלנו שום דבר", הוא מכריז, "זו צביעות של השמאל. לא ראיתי עם או קבוצה של אנשים שמוכנה להתכחש לעצמה ולפגוע במדינה רק בשביל להתנגח ולעשות הון פוליטי כמו השמאל. הם יורדים לרזולוציות הכי רדודות ונוראיות כדי לנגח את הימין, ואפילו אם זה יבוא על חשבון מדינת ישראל והיהדות והציונות. הכי קל לעשות את זה דרך הדרוזים כי הם הטרף הקל שהממשלה מרגישה חלשה בו. הרחוב הוסת על ידי חברי הכנסת.
"יש לנו כאן עצמאות כעדה, ותחת שלטון אסלאמי זה בחיים לא היה יכול לקרות. הדרוזים כאן לא מבינים את האלטרנטיבה חס ושלום. בלי מדינת היהודים, הרגליים של הדרוזים היו פוגעות בישבן שלהם מהמהירות של הריצה. מסיתים את הרחוב הדרוזי בעזרת חברי כנסת דרוזים שממומנים בידי הקרן לישראל החדשה".
יו"ר המועצה הציונית הדרוזית מסכם ואומר: "החוק הזה הוא נחוץ וצודק, ואפילו שיש איומים על חיי, טוב למות בעד ארצנו, ואני אמשיך לשאת את הדגל שלה. כל מי שנגד חוק הלאום, טועה. חברי הכנסת עושים עכשיו את העבודה של הערבים, הגיס החמישי במדינה, במקום לעשות את העבודה שלהם ולייצג את הדרוזים ולפתור את הבעיות במגזר. הם מייצגים את אחמד טיבי ואת הרשימה המשותפת. לא לילד הזה פיללנו". 
