שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, שיגר מכתב לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בו הודיע כי בכוונתו להתמודד על כהונת נשיא בית המשפט העליון. "לקראת סיום כהונתה של השופטת א' חיות כנשיאת בית המשפט העליון, ביום 16.10.2023, הריני להודיעכם כי אני מציג את מועמדותי לכהונת נשיא בית המשפט העליון הבא. הצגת מועמדותי זו אינה תלוית מבנה והרכב הוועדה. אבקש כי שמי ייכלל ברשימת המועמדים לכהונה זו לכשתתפרסם". זו הפעם הראשונה מאז הקמת בית המשפט העליון בשנת 1948 ששופט שאיננו ותיק השופטים בבית המשפט העליון מגיש את מועמדותו לכהונה, ובכך קורא אלרון תיגר על שיטת הסניוריטי.
נציין כי לאלרון ימלאו בקרוב 68, כך שגם אם ייבחר לתפקיד הוא יכהן בו פחות משנתיים. לאור הגשת המועמדות, השופט אלרון לא יישב בהרכב בית המשפט העליון שידון בשבוע הבא בעתירות המבקשות להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.
במשך 75 שנות קיומו של בית המשפט העליון הישראלי נוצר והתקבע בו הנוהג לפיו ותיק השופטים של בית המשפט העליון הוא היחיד המגיש את מועמדותו לכהונת הנשיא ונבחר באופן אוטומטי. כינויו של נוהג זה הוא "סניוריטי" או 'שיטת הסניוריטי', וחשוב להדגיש כי הוא איננו מעוגן בכל דבר חקיקה. המחוקק הטיל על הוועדה לבחירת שופטים את בחירת הנשיא ללא כל הדרכה כיצד על זו להתבצע. חריגות מכלל זה התרחשו רק במקרים בהם לשופט הותיק ביותר נותרה תקופה קצרה מדי עד לפרישתו הצפויה.
שרת המשפטים לשעבר אילת שקד ביקשה לאתגר את נוהג הסניוריטי ולקיים דיון בנושא בוועדה לבחירת שופטים לפני בחירתה של נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית אסתר חיות. אולם, לאחר שהתחוור לשקד כי איש משופטי בית המשפט העליון האחרים איננו מוכן להתמודד על התפקיד היא נסוגה מדרישתה ובמקום זאת נערך דיון רחב אך סמלי בנושא בוועדת החוקה של הכנסת. אלרון הוא השופט הראשון המוכן לאתגר את הנוהג המושרש. עם זאת, שאלת סיכוייו להתמנות לתפקיד תלויה בשאלה האם ישונה בעתיד הקרוב הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
