את הריאיון עם שר החינוך יואב קיש לא ערכנו בלשכתו במשרד החינוך כמקובל, אלא במשרד האוצר. ערב פתיחת שנת הלימודים, עדיין לא היה ברור אם הלימודים בבתי הספר התיכוניים יתחילו היום, 1 בספטמבר, או שמא השנה תיפתח בשביתה. את השיחה הארוכה עם השר נאלצנו לעשות בהמשכים: שעות ארוכות המתנו במשרד האוצר, בעוד הוא יוצא ונכנס מחדר המשא ומתן עם ארגון המורים.
כבר עם תחילת הריאיון, שהתקיים סמוך לחדר המו"מ, הבהיר לנו השר קיש כי הוא צפוי להיקטע כאשר הוא ייקרא לחזור לדיונים. "אנחנו באמצע אירוע מורכב, כמו שאתם רואים", אמר, והבהיר כי "המשא ומתן יותר חשוב לי מהריאיון". ואכן, השר נטש אותנו כמה פעמים כדי לחדד נקודות מסוימות לאנשי צוותו. בין השאר הוא הנחה אותם לעסוק תחילה בנושאים הקלים להסכמה, ולהשאיר לסוף את המחלוקות הגדולות. החיוך שלו כאשר הוא חזר לשוחח איתנו הסגיר בעיקר את ההקלה שביציאה מחדר הישיבות המתוח, לא את מצבם של הדיונים.
חודשים ארוכים נמשך המשא ומתן עם יו"ר ארגון המורים הנצחי רן ארז, אבל כרגיל הדיונים מתנקזים לימים האחרונים שלפני פתיחת שנת הלימודים. במהלך השנה האחרונה נקט הארגון עיצומים משום שלטענתו המדינה לא התקדמה במשא ומתן על הסכם שכר חדש מול מורי בתי הספר העל־יסודיים. ההצעות שהגישו משרדי האוצר והחינוך לא ריצו את רן ארז. לפיכך, בסוף שנת הלימודים הקודמת מורי התיכונים לא הגישו ציוני מגן, לא השתתפו במסיבות סיום, לא ליוו את תלמידיהם במסעות לפולין, ולבסוף גם הכריזו על שביתה.
"הגדרתי שהולכים ללילה לבן ולא יוצאים מפה עד שמגיעים להסכם", אמר לנו קיש. אבל כאשר ראינו בהמשך את אנשי משרד האוצר יוצאים מהחדר בפנים נפולות, הבנו: אין הסכמות. ובכל זאת, שר החינוך נותר אופטימי. במשרד האוצר החליטו שלא יהיו דיונים של הרגע האחרון, והשיחות יסתיימו – בהסכמה או בלעדיה – בלילה שבין רביעי לחמישי, 24 שעות לפני פתיחתה המתוכננת של שנת הלימודים. נכון לשעת כתיבת שורות אלו הצוותים אופטימיים, אך הסכם חדש טרם נחתם ואיום השביתה בעינו עומד.
על מה בעצם הפערים במשא ומתן, עניין של כסף?
"יש פערים גם בתחומים הכספיים, אבל לא רק אלא גם בחוזים האישיים שהאוצר רוצה וארגון המורים מתנגד. יש עוד נושאים שהם לא רק כספיים".
ואיפה אתה עומד ביחס לדרישות של משרד האוצר? אתה תומך בחוזים אישיים, בתגמול דיפרנציאלי למורים, בהליכי פיטורים מקוצרים?
יש נושאים שבהם אנחנו תומכים בדרישות האוצר, למשל שיהיה אחוז מסוים של חוזים אישיים בקרב המורים. זה מאפשר לנו להכניס ציבור נוסף לתוך ההוראה. אנחנו נמצאים במחסור של מורים, וזה יכול להיות כלי שיעזור לנו להכניס מורים נוספים. העלינו גם רצון להעביר שעת לימודים של המורים מהוראה פרטנית לפרונטלית, שזה משהו שמאוד חשוב לנו כי זה מאפשר לנו לגשר על החוסר במורים. זה שווה ערך לקרוב ל־2,000 מורים.
"לנו כמשרד החינוך היו שלוש דרישות עיקריות: שרפורמת הבגרויות החדשה תיכנס כחלק מההסכם, ושלא יהיה משהו שיעצור את זה בהמשך. דבר שני, היה לנו חשוב שיאפשרו להכניס למערכת החינוך כל מה שקשור לטכנולוגיה, דיגיטציה, בינה מלאכותית וכלים מתקדמים. במגזרים אחרים יוצרים סכסוכי עבודה סביב שינויים כאלה, ואנחנו לא יכולים לאפשר את זה. הנושא השלישי הוא אקדמיזציה. אנחנו עושים מהלך חדשני עם המל"ג, מתחילים פיילוט של 50 כיתות, שאת הבגרות בלשון יעשו כקורס אקדמי בכיתה ובסופו יעשו מבחן באוניברסיטה, והציון גם ייחשב לבגרות וגם ייתן להם 6 או 8 נקודות זכות בתואר בעתיד. אנחנו מצפים מהמורים להיות מנוע מרכזי ביצירת החיבור בין האקדמיה לתיכון".
אנחנו שומעים הרבה על מחסור במורים, מנהלים מדווחים שהם מתקשים לאייש את הכיתות. איך אתם מתכוונים להתמודד עם הבעיה הזאת?
"קודם כול חשוב להבהיר, השלמנו את כל חוסרי המורים ואנחנו ערוכים לפתוח את כל המסגרות עם פתיחת שנת הלימודים. במערכת של 2.5 מיליון תלמידים, עם יותר מ־5,000 בתי ספר ואלפי גנים – יכול להיות שיהיו בעיות לילד בגן מסוים, או בחינוך מיוחד. אנחנו עם דגש על כל מקרה, אבל ברמה הכללית אנחנו עם מהלך שפותח את שנת הלימודים במלואה, בכפוף למה שקורה עם ארגון המורים".
זה כולל גם סיטואציות של מחנכת אחת על שתי כיתות, למשל.
"נכון. אם אתם שואלים אותי איפה אנחנו רואים את החוסר במורים, אז זה לא בכך שמסגרות לא נפתחות אלא בהתפשרויות כאלה. מחנכת על שתי כיתות זאת התפשרות כואבת וקשה. היינו רוצים לטייב את המערכת ובגלל החוסר אנחנו קולטים אנשים… היינו רוצים לקלוט אנשים יותר טובים".
מאז כניסתו לתפקיד, קיש מתמרן בין משברים. עוד לפני הקמתה עוררה הממשלה ביקורות נוקבות על הקו החינוכי שתוביל, לאחר שנודע על הכוונה למנות את אבי מעוז ממפלגת נעם לסגן שר ולהפקיד בידיו את האחריות לתוכניות החיצוניות במערכת החינוך, מה שעורר ביקורת וחששות מפני הדתה; בסופו של דבר, המינוי הזה לא האריך ימים. בהמשך נדרש קיש לשורה של אתגרים ומהמורות, בהם הביקורת על תקצוב מוגדל למוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה; מאבקים מתוקשרים מול מערכת ההשכלה הגבוהה; אחריות לתפקודה של מערכת החינוך בתוך הכאוס החברתי והפוליטי שמתרחש בשנה האחרונה; התמודדות עם קשיים לקראת פתיחת שנת הלימודים בצל מחסור הולך וגדל במורים, גננות וסייעות; ולאחרונה גם התגוששות בבג"ץ סביב קיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד.
רצית להיות שר החינוך?
"מאוד".
למה?
"אמרתי לראש הממשלה, אני רוצה להיות יו"ר הכנסת או שר החינוך. באותה תקופה עזרתי לקדם כל מיני דברים בחקיקה, אז אמרתי לו 'אם אתה שם אותי באחת משתי המשבצות האלה, אתה לא צריך לקרוא לי כדי לקבל את הסכמתי'. ובאמת הוא נתן לי את התפקיד בלי לקרוא לי. זה אתגר עצום. אנחנו בונים את דור העתיד, את המנהיגים של העתיד. כל ילד שאתה נוגע בו ובונה לו עתיד טוב יותר, מחזק ומחנך אותו מעבר לידע, זה עולם ומלואו. התפקיד הזה הוא סופר־משפיע על החברה הישראלית. אני רואה שכל הזמן מנסים לשייך אותי לפה ולשם, אז אני אומר בצורה ברורה – אני שר החינוך של כולם, אני עושה את התפקיד הזה בממלכתיות. כל הניסיונות חסרי הפשר והשמצות 'אבי מעוז' למיניהן, זה פשוט לא מעניין. אני מוביל קו שמכבד כל אחד ואחת על דעותיו, ואנחנו נוהגים בחינוך בצורה ממלכתית, כפי שראוי".
כשנכנסת למשרד הופתעת מהמערכת שפגשת?
"הפתיע אותי מבנה המשרד. הוא מאוד מורכב. זה משרד ענק, עם התקציב הכי גדול. לוקח זמן להכיר אותו. הוא מכיל את המורכבות הישראלית על כל גווניה. ערבי, חרדי, ממלכתי, שגם בתוכו יש הפרוגרסיבי הקיצוני והשמרן הקיצוני. הכול בפנים. צריך לדעת לחיות עם כל זה, ולכבד. זה תפקיד עם אחריות רבה מאוד ומורכבות רבה מאוד".
"אם לא רוצים לבצע סתימת פיות ולהיות מזוהים עם צד אחד של אירוע פוליטי – אסור להכניס פוליטיקה לתוך האקדמיה. הם צריכים להישאר מחוץ לאירוע הזה"
מהם האתגרים הגדולים של מערכת החינוך? במה היית רוצה לטפל?
"אני קיבלתי מערכת במשבר. אני לא מאשים פה שר או שרה, יש פה אירוע ארוך טווח, מהקורונה או לפניה. קרו פה דברים שחובה לתקן. רק להסתכל על תחום החינוך המיוחד – הייתה רפורמה שהתחילו ב־2018, שהכניסה את המערכת לסחרור ולקושי עצום בניהול המשאבים וביכולת לתת מענה לילדים. החינוך המיוחד הוא הנושא הכי מורכב שאנחנו נוגעים בו. לפני חודש ראינו שחסרים 350 מיליון שקלים לילדים עם צרכים מיוחדים. המסגרות לחינוך המיוחד נסגרות ב־16:45, וכל שאר המסגרות לפני כן. מה שקורה זה שהמורים משם הולכים בגלל זה למסגרות הרגילות. הקמתי את ועדת שפירא שבוחנת את הדברים האלה לעומק, ואני מאוד מחכה למסקנות. נושא שני הוא מעמד המורה והמחסור במורים. יש לנו בעיה קשה גם במבנים. בסוף, מדינת ישראל צומחת, וברוך השם יש בזה הרבה טוב והרבה אתגרים. זאת מערכת שצריכה להוסיף מורים, תלמידים וכיתות באופן קבוע. לכן האתגר הוא אתגר לאומי, ואנחנו מקבלים את המשאבים הנדרשים, אבל יש פה אירוע של ניהול מערכת בצמיחה משמעותית שנה אחרי שנה. אתה לא יכול לעצור. אם שנה אחת עצרת ולא הבאת מורים או כיתות, אז אתה בפער שאי אפשר לסגור. בשנים קודמות היו פה תקלות, והגענו למצב שאנחנו בפערים שחייבים לצמצם. אנחנו באירוע משברי של המערכת שלא נולד במשמרת שלי, אבל עכשיו אני צריך לטפל בו. אני רואה את זה בפתיחת שנת הלימודים".
האתגר השלישי לדעת קיש הוא האלימות בחברה הישראלית. "זו מכת מדינה, וזה זולג למערכת החינוך. אנחנו חייבים לעצור את זה, בטח בחברה הערבית. נפגשתי עם ראשי רשויות במגזר הערבי ודיברנו על הנושא, ומשרד החינוך נכנס לתוכנית לאומית למניעת האלימות בחברה הערבית, עם ראשי הרשויות. זה מהלך שנוביל יחד. יש הרבה מהלכים שנועדו לפתור את המשברים.
"פתיחת השנה הבאה, תשפ"ה, תתנהל אחרת. גם בסוגיית החינוך המיוחד, המחסור במורים, הפערים. אנחנו חייבים לייצר מערכת שתהיה הרבה יותר יציבה בעניין הזה. הקושי הולך ומתגבר כי הפערים הולכים ונצברים, ולא היה ריסטארט שנהיה חייבים לעשות השנה".
ההורים מתערבים יותר מדי
אחת ההשלכות של המחסור במורים היא שנאלצים לקבל כל אחד, ואיכות ההוראה יורדת. איך עובדים על שיפור איכות ההוראה? איך מביאים את האנשים הכי טובים למערכת?
"אנחנו לא מקבלים כל אחד להיות מורה. לא מקבלים מי שאין לו תעודת הוראה, למשל. אחד המהלכים שעשינו כהיערכות לחוסר, זה שלראשונה בנינו בתוך משרד החינוך יחידה שעוסקת בהשמה. לקחנו את הרשימות של מי שסיים לימודים במכללה ויש לו תעודת הוראה, אבל הוא לא מלמד. הרמנו טלפון והצענו להם לחזור למערכת החינוך, והעברנו למחוזות אלפי קורות־חיים שמתוכם נקלטו מאות אנשים. זה משהו שלא נעשה בעבר. מנהלים תמיד התמודדו לבד עם המחסור. נתַנו גם הקלות למורים פנסיונרים שרוצים לחזור ושהמערכת רוצה אותם. ניסינו למקסם את השימוש במורות־חיילות, ולעשות הסבות מקוצרות יותר לאקדמאים. פעלנו במגוון דרכים כדי להביא כמה שיותר מורים איכותיים למערכת".
אלו דרכים לשפר את איכות ההוראה או רק לטפל במחסור?
"זה היה כדי להביא מורים. שיפור איכות ההוראה קשור גם לתנאים, ואנחנו עכשיו במהלך נחוץ והכרחי של העלאת שכר המורים. אנחנו עובדים על זה, וזה מחויב המציאות. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד אנרגיות. אבל זה לא רק שכר, יש בעיה של חוסר מורים בכל העולם, אולי מלבד יפן שהיא מדינה שהולכת וקטנה, אבל ישראל היא מדינה צומחת שבכל שנה צריכה להוסיף כעשרת אלפים מורים.
"אחד הדברים המרכזיים בעניין הזה הוא חיזוק מעמד המורה, גם בתפיסה הציבורית וגם בתוך בית הספר. אחד המקומות שאנחנו משקיעים בהם הוא ההתמודדות עם המעורבות ההורית. אחת הבעיות שאנחנו שומעים מהמורים היא שההורים מתערבים בצורה מוגזמת, וממצב של התערבות חיובית זה הופך לשלילי ומקשה על המורה להחזיק כיתה ולנהל אותה. נוציא השנה התייחסות וחוזר מנכ"ל מסודר איך צריכה להיראות מעורבות הורים רצויה, ממקום של שיפור וייעול ולא של התערבות שעלולה לפגוע ביכולת של המורה לעבוד בכיתה".
אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך, ולמעשה של מדינת ישראל בכלל, הוא החינוך החרדי. אתה עוסק בנושא הזה, או שהוא בסמכותו של השר השני במשרד, חיים ביטון מש"ס?
"במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, נושא החינוך החרדי מטופל על ידי השר חיים ביטון. מצד שני, ואני אומר בצורה ברורה – אין שום דבר שקורה תחת החינוך החרדי, בוודאי אם יש לו השפעות רוחביות, שהוא מחוץ לגזרה שלי. אין שום דבר שקורה שם שהוא 'דבר שלא ייעשה'. זה לא המצב. אנחנו עושים שילוב של 'אופק חדש' בתוך החברה החרדית, שזה הישג גדול למשרד. לראשונה נקבל מידע על איכות המורים. למי יש תואר, מה למדו ואיפה, ובהתאם להשכלה הם יתוגמלו כספית. אנחנו פועלים שחסידות בעלז תיכנס אולי לרשתות שעושות לימודי ליבה. זה מהלך דרמטי. הממשלה הקודמת רצתה לעשות אותו ויכול להיות שהוא קורה עכשיו. וישנם המסלולים הרגילים – מי שלומד ליבה מקבל 100 אחוז תקצוב כמו חינוך ממלכתי רגיל, מי שלומד ליבה באופן חלקי מקבל 75 אחוזים, ומי שבמוסדות פטור מקבל 55 אחוז. הנושא של 'אופק חדש' נעשה כחלק מיישור קו לאחוזים האלה, הוא לא מגדיל אותם. נעשה פה מהלך הוגן שעושה צדק למערכת. נקפיד על המימוש, האכיפה והדיוק שלו, ונעשה את זה כחלק מטיוב המורים במגזר החרדי".
יש ילדים שמתחילים כעת כיתה א', ועד שהם יסיימו י"ב עולם העבודה ייראה אחרת לגמרי. יש בכלל אפשרות להכין אותם לעתיד? איך מערכת חינוך יכולה להתמודד עם עולם שמשתנה בקצב כזה?
"מה שיהיה הכי דרמטי וישפיע לאיזה עולם הם יגדלו, הוא נושא הבינה המלאכותית. אני לא צריך שכולם יהיו מהנדסי בינה מלאכותית, אלא שאנחנו כציבור נהיה מסוגלים להשתמש בכלים האלה כדי לפתח מיומנויות ואת מקצועות העתיד. מי שלא יידע להשתמש בזה, יישאר מאחור. זה מה שיקרה למדינות שלמות. אנחנו רואים בזה אתגר ויעד מרכזי של משרד החינוך, להוביל את הבינה המלאכותית בחינוך. בחודש מאי התקיים כאן כנס בינלאומי גדול של בינה מלאכותית בחינוך, וכבר עכשיו אנחנו מטמיעים פיילוטים של הוראה מותאמת־אישית ולימוד אנגלית, ומכינים גם את המורים". בהקשר הזה נציין כי מחקרים של משרד החינוך מראים ש־50 אחוזים מהאדמיניסטרציה במערכת החינוך צפויה להצטמצם בעקבות כניסת הבינה המלאכותית.
"כשמורה יקבל תוכנה ויסיים לבדוק מבחנים בחצי שעה בבינה מלאכותית – גם אלה שפחות קרובים לעולם הזה יתקרבו אליו. המורים יהיו סוכני השינוי"
"אנחנו בונים תוכנות למורים עצמם כדי שהם ייכנסו לתוך האירוע הזה", מסביר קיש. "כשמורה יקבל תוכנה שתעזור לו לבדוק מבחנים בתוך חצי שעה, ולמחרת הוא יגיע לחדר המורים ויגיד שהוא כבר סיים בעוד שחבר שלו רק באמצע, והוא יסביר שעשה את זה בעזרת הבינה המלאכותית – גם אלה שפחות קרובים לעולם הזה, יגלו את הערך ויתקרבו. אנחנו רוצים שהמורים יהיו סוכני השינוי. אנחנו מחפשים את המקומות שבהם הטכנולוגיה יכולה לעזור למורים, ודרך זה להזיז את כל המערכת לכיוון הזה".
איך מגינים על התלמידים מהסכנות של העולם הזה?
"זה אתגר גדול. אנחנו עובדים על קווים מנחים לשימוש בטכנולוגיה, וזה יצא לשימוש בקרוב. מעל הכול אסור לשכוח שבית ספר זה לא רק ידע אלא גם חינוך לערכים, בניית האישיות, יכולת להתנהל בחברה עם כל המורכבות שיש לילדים במישור הזה. האתגר של המורים והמנהלים הוא ליצור סביבה תומכת שתיצור אדם טוב, ומצד שני נותנת לו את הכלים והידע הנדרשים בשביל העתיד שלו".
כיתת הלימודים תיראה אותו דבר ב־2030?
"להערכתי לא. דבר אחד אני יכול לומר בוודאות: אף אחד לא יודע איך היא תיראה".
אתה תהיה שר החינוך עד אז?
"זה קצת רחוק. אמרתי שאעשה עוד קדנציה, אולי זה יהיה שלהי הקדנציה השנייה".
יש שאיפות לראשות הממשלה?
"אני מסתכל רק על משרד החינוך".
חינוך לכל הדעות
מערכת החינוך אינה מתנהלת ביקום נפרד מהנעשה בחברה הישראלית כולה. סערת המחאה והוויכוח הלאומי סביב הרפורמה המשפטית מחלחלים גם אל מערכת החינוך הממלכתית. רק השבוע הודיעה עיריית תל־אביב־יפו כי תשקיע כ־5 מיליון שקלים בשנה בתוכנית לחינוך הומניסטי־ליברלי, בצל המשבר הפוליטי־חברתי "אשר זיקק לרבים את השחיקה הגדולה בכל הקשור לעקרונות המדינה היהודית־הדמוקרטית ולמעמדה של מגילת העצמאות כמסמך מכונן וכבסיס לחוקה", כלשון ההודעה. ברשויות אחרות הכריזו על החרמת ספר אזרחות שאושר על ידי משרד החינוך, מכיוון שלטענתן הוא מציג עמדות שמרניות בעניין מערכת המשפט ואופי האיזון בין הרשויות. בחלק מבתי הספר רווח בין התלמידים שיח על סרבנות ועל השתמטות מגיוס. בגימנסיה הרצליה חתמו מאתיים תלמידים על מסמך שבו הצהירו כי אין בכוונתם להתגייס ל"צבא שמשרת דיקטטורה, בישראל ובשטחים הכבושים".
עד כמה עוסק משרד החינוך במחלוקת סביב הרפורמה המשפטית, בקיטוב החברתי ובפגיעה בסולידריות?
"יצאנו בתוכנית חדשה בשם 'חינוך לכל הדעות', שנועדה לתת למורים ולמנהלים כלים לנהל את המחלוקות בתוך בתי הספר. אנחנו לא מתעלמים. לכל אחד מאיתנו יש העמדה האישית שלו, אבל כולנו גם בתפקידים ממלכתיים. אני מצפה מהמורים והמנהלים – כמו שאני מצפה מעצמי – לפעול בממלכתיות, ליצור במה שתאפשר שיח פתוח ותאפשר להציף את הקונפליקט, לשמוע את כל הדעות ולכבד את כולן. בוודאי לא לבוא ולהכתיב את הדעה שלך. אני בוודאי לא עושה את זה ולא מתערב בתכנים של התוכנית, זה מובל באופן מקצועי לחלוטין על ידי אנשי המשרד. אני חושב שראוי ונכון שמערכת החינוך תתייחס לדרך שבה אנחנו מנהלים את השיח הנוקב הזה בחברה הישראלית".
מה בנוגע לקריאות לסרבנות, שנשמעות במקומות כמו גימנסיה הרצליה?
במערכת החינוך, גם בתוך החינוך הממלכתי, יש טווח ומגוון דעות רחב מאוד. מצד אחד יש תפיסות עולם כמו של זאב דגני (מנהל גימנסיה הרצליה), שהן בקיצון השמאלי הפרוגרסיבי, ולעומת זאת אנשים שנמצאים בצד השמרני של המפה. המערכת צריכה לדעת לחיות בכל הספקטרום הרחב הזה. אני לא פה בשביל להכתיב עמדה כזאת או אחרת. מי שצריכים לנהל את האירוע הם מנהלי בתי הספר, ויש לי יותר מ־5,000 כאלה. ואם יש אחד כמו דגני, אז יש אחד כמו דגני. יש מקומות שאנחנו שמים גבול. איפה? למשל פורום המשפחות הפלסטיניות־ישראליות, שעשו אצלנו שימוע במשרד. ראינו שהם פוגעים בחיילי צה"ל ובזיכרון חללי צה"ל, אז הוצאנו אותם מתוכניות הגפ"ן. זה מחוץ לגדר. גם סרבנות והשתמטות של מלש"בים הן אירוע לא חוקי ומחוץ לגדר. אם יימצא שדגני מעודד סרבנות או השתמטות, הוא יטופל. הוא תמיד הולך על הקווים האפורים. אם זה פעילויות אחר הצהריים שלא קשורות לפעילות בית הספר ולא מחויבות, אנחנו לא נכנסים למקומות האלה. אבל יש מקומות שהם שחור או לבן, ושם אנחנו מקפידים".
"במערכת החינוך יש מגוון תפיסות עולם ואני לא פה כדי להכתיב עמדה כזו או אחרת. יש מקומות שאנחנו שמים גבול. אם מנהל גימנסיה הרצליה יעודד סרבנות או השתמטות – הוא יטופל"
גם מנכ"ל המשרד אסף צלאל עזב במפתיע על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית. מעבר לקשר המקצועי, הייתם קרובים ברמה האישית. איך הרגשת עם זה?
"קודם כול, אנחנו עדיין קרובים. חשוב לי להבהיר שההחלטה שלו היא אישית ואין לה שום קשר למשרד החינוך. היו כל מיני אמירות ושמועות מגוחכות. הוא החליט בעצמו ואמר שמה שקרה ברפורמה הפריע לו. אני מאוד מכבד את ההחלטה שלו ומאוד מעריך אותו, וחושב שזה חשוב שהוא חזר לטוס כדי לסמן שזה לא אירוע לעומתי. ברמה האישית אני חושב שהוא עשה טעות וחבל לי שהוא עזב, אבל זאת בחירה שלו. יום למחרת מיניתי למנכ"ל בפועל את מאיר שמעוני, איש ותיק שמכיר היטב את המשרד ונכנס ישר לתפקיד. אני לא עוסק כרגע בחיפוש מנכ"ל. אני עוסק כרגע בפתיחת שנת הלימודים".
צלאל לא רצה להישאר עד פתיחת השנה?
"הוא הודיע לי שהוא רוצה לעזוב, אמרתי לו 'חכה עם ההודעה הזאת עד לפתיחת שנת הלימודים, ואז תעזוב'. הוא אמר 'לא, חשוב לי להודיע עכשיו'. זה היה חלק מההחלטה שלו וכיבדתי אותה. הבהרתי לו שברגע שהוא מודיע לתקשורת שהוא עוזב, אז הוא עוזב. אני לא יכול להיות עם מנכ"ל שאמר שהוא עוזב וימשיך לתקופה".
בין זכות ההפגנה לזכות ההטרדה
אתה בעצמך טייס, וזו גם הסביבה החברתית שלך. איך אתה רואה את האירוע של אי התייצבות למילואים?
"אני קורא לזה סרבנות. הפגיעה הכי גדולה של המחאה היא ההכנסה של צה"ל למגרש הפוליטי. זה נזק גדול שעשו למדינה ולחיל האוויר, וצר לי על כך".
הטיפול של הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה במשבר הזה היה מספק בעיניך?
"אני לא מתייחס לטיפול ולא נותן ציונים, אני גם לא יודע לעומק מה עמד לפניהם בהחלטות שלהם. אני כן יודע לומר שכל מי שקיבל החלטה להפסיק שירות ולהפסיק להתנדב, עשה טעות קשה והוזן מכל מיני שמועות לא נכונות. לא קרה שום דבר שמצדיק את זה, וחבל לי שהגענו למצב הזה. בהסתכלות קדימה אנחנו צריכים לחפש את המשותף וההסכמות, ולהגיע למצב שאנחנו עוצרים את התופעות האלה והולכים קדימה בהסכמה. די ברור שזה הכיוון שאנחנו מתכנסים אליו".
אתה מחזיק באותה דעה של חלק מחבריך לסיעה, כמו יולי אדלשטיין ואלי דלל, שצריך להמשיך עם הרפורמה אבל בהסכמה?
"לא יודע מה העמדה שלהם. אני הייתי חלק מהצוות בבית הנשיא ליצירת ההסכמות. הייתי לפני כן במשאים ומתנים שהיו עם נציגי אופוזיציה כאלה או אחרים, חלקם גלויים וחלקם לא. הדרך היא לפתוח בשיח אמיתי ולנסות להגיע להסכמות רחבות. אני מאוד מוטרד ממה שקורה היום בעם, ואת הדבר הזה צריך לפתור".
בזמן קיום הריאיון בירושלים, עשרות מפגינים התכנסו סמוך לביתו של קיש בהוד־השרון. "אם קיש לא יבוא למפגינים, המפגינים יבואו אליו הביתה", הכריזו המארגנים, וגם: "מי שמוביל את חיסולה של מערכת החינוך הממלכתית לא יקבל רגע אחד של שקט".
"הם החליטו שאבי מעוז מנהל את משרד החינוך", אומר קיש על המפגינים. "הוא לא רלוונטי, הוא סגן שר במשרד ראש הממשלה, ומספיק עם כל הפייק והרעל ששומעים בתקופה האחרונה, שלצערי גרמו לאנשים להגיע למקומות הזויים. הדבר הזה צריך להיפסק. יש פה חציית גבולות ברורה. יש הבדל בין זכות ההפגנה שהיא טובה וחשובה ואני מכבד אותה, ובין מה שלא קיים וזה זכות ההטרדה והאיומים. את זה צריך להפסיק".
המוסדות להשכלה גבוהה השתתפו שוב ושוב במחאה, וחלקם אף הכריזו על סכסוכי עבודה. איך אתה רואה את העניין הזה?
"היו לי כמה התנגחויות בעניין. אני מצפה מעולם האקדמיה כמו שאני מצפה מעולם החינוך. אם רוצים חופש אקדמי וחופש ביטוי, ולא לבצע סתימת פיות ולהיות מזוהים עם צד אחד של אירוע פוליטי – אני חושב שאסור להם להכניס פוליטיקה לתוך האקדמיה. הם צריכים להישאר מחוץ לאירוע הזה. השיח הזה מתקיים ביני לבין ראשי האוניברסיטאות, ואני מקווה שהם אכן יפעלו כך".
דווקא בממשלת ימין על מלא אנחנו רואים עלייה תלולה בפיגועים ובפשיעה במגזר הערבי. הקואליציה תתמודד בקרוב גם עם משבר חוק הגיוס.
"יש לנו אתגרים גדולים בכל התחומים, בטח בפשיעה במגזר הערבי ובביטחון. אני יודע לומר שהממשלה מתייחסת לזה בכובד ראש. אנחנו עושים את כל המאמצים לטפל באתגרים האלה. התופעה בחברה הערבית, ואנחנו עכשיו לקראת הבחירות המוניציפליות, מתכנסת להמון לחצים שמאיצים את המתח וראינו חצייה של קו אדום. העברנו את חוק הפרוטקשן שכבר יש מעצרים בזכותו, הוספנו שכר לשוטרים ועצרנו את ירידת השוטרים, ואנחנו נכנסים בכל הכוח, כולל שימוש בשב"כ, לטיפול במשפחות הפשע במגזר הערבי. נכון שאנחנו עדיין לא בהצלחות, אבל אנחנו ממוקדים להוביל שינוי. יש לנו ראש ממשלה הכי מנוסה עם הכי הרבה ידע, האיש המתאים במקום הנכון, ואני סומך את ידי במאה אחוז על ההצלחות שלו".
הממשלה תמלא את ימיה?
"לא יודע. בדרך כלל יש רעידות חצי שנה או שנה לפני הסוף. החוזק והיציבות שלה הם דווקא החולשה שלה. לכולם יש מה להפסיד, ואז לא קורים דברים גדולים".
מה תאחל לתלמידי ישראל לקראת פתיחת שנת הלימודים?
"לכל תלמידי ישראל, בטח לעולים לכיתה א', שתהיה המון הצלחה בכניסה למערכת החינוך. כולי תקווה שנצליח להחזיר את התיכונים. עוד לא יודע אם נעמוד בתאריך. אין ספק שזה יום מרגש, יום חג, ואני מקווה שהוא יעבור בשלום ובהצלחה לכולם. אני את 1 בספטמבר לא שוכח, לא מכיוון שאני שר החינוך אלא כי היום לפני שנה התחתנתי. אז אני אומר לאשתי, יום נישואים שמח.
