סקר מקיף שהזמין סגן ראש עיריית תל־אביב חיים גורן, בדק את דעותיהם של תושבי העיר בנושאים שונים ובהם חופש הביטוי ותחושת הביטחון האישי. בין השאר עולה ממנו כי תושבים המשתייכים לקהילות דתיות ומסורתיות חוששים להביע עמדות פוליטיות ואידיאולוגיות בפומבי.
את הסקר ערכה חברת דיירקט פולס בבעלות שלמה פילבר, והוא דגם 880 נשאלים בני 18 ומעלה; טעות הדגימה היא עד 3.8 אחוזים. הסקר נערך לקראת הבחירות המקומיות בנובמבר. גורן, חבר מועצת העיר, עומד בראש סיעת "מאמינים", שלה שני נציגים מתוך 31 חברי המועצה.
אחת השאלות בסקר בדקה עד כמה תושבי תל־אביב "מרגישים בנוח להביע את עמדתם הפוליטית במרחב הציבורי בעיר". באופן כללי, 23 אחוזים מתושבי תל־אביב אינם חשים בנוח להביע את משנתם הפוליטית, אך השיעור נמוך ביותר בקרב הציבור החילוני: 9 אחוזים מאלה שהזדהו כחילונים בשיבו שהם מרגישים "לא כל כך בנוח" להביע את עמדתם הפוליטית במרחב הציבורי, ו־5 אחוזים מרגישים "לא נוח בכלל" להביע את עמדותיהם. לפיכך, עיקר תחושת חוסר הנוחות קיימת בקרב הציבור הדתי־לאומי והמסורתי.
בציבור הדתי־לאומי, 48 אחוזים אינם מרגישים בנוח להציג את עמדותיהם הפוליטיות במרחב הציבורי, 26 אחוזים "לא מרגישים נוח בכלל" ו־22 אחוזים מרגישים "לא כל כך בנוח". בציבור המסורתי הפילוח הוא כזה: 35 אחוזים מהמסורתיים התל־אביביים השומרים שבת ו־32 אחוזים מהמסורתיים שאינם שומרים שבת אינם מרגישים בנוח להביע את עמדתם האידיאולוגית ברבים.
מפילוח לפי מפלגות עולה כי 36 אחוזים ממצביעי הליכוד אינם מרגישים בנוח להביע את עמדותיהם הפוליטיות בת"א, 47 אחוזים מקרב מצביעי ש"ס, ו־36 אחוזים ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית. בקרב מפלגות השמאל כמו העבודה ומרצ, איש לא בחר באמירה "לא מרגיש בנוח בכלל". בתשובה "לא כל כך בנוח" בחרו 8 אחוזים ממצביעי מרצ ו־4 אחוזים ממצביעי העבודה. בקרב מצביעי יש עתיד, 4 אחוזים השיבו ש"אינם מרגישים בנוח בכלל" להביע את עמדותיהם הפוליטיות.
הסקר פילח את המשיבים גם לפי גיל. 45 אחוזים מהצעירים עד גיל 30 אינם מרגישים בנוח להביע את עמדותיהם הפוליטיות (26 אחוזים "לא מרגישים בנוח בכלל" – כלומר, אחד מכל ארבעה צעירים בתל־אביב נמנע מלהביע את עמדותיו הפוליטיות בחופשיות). המספרים הללו הולכים וקטנים עם העלייה בשכבות הגיל, ובקרב בני 65 ומעלה רק 17 אחוזים מהנשאלים אינם מרגישים בנוח להציג את עמדותיהם.
שאלה אחרת בסקר הייתה "האם לאור ההתקפות על הדת והמסורת יש להגביר את המאבק על הזהות היהודית של העיר תל־אביב". 35 אחוזים מקרב הצעירים עד גיל 30 השיבו בחיוב לשאלה; בקרב שכבת הגיל הבאה, בני 30 עד 44, השיבו בחיוב 34 אחוזים; ואילו בקרב בני 65 ומעלה, מדובר ב־18 אחוזים בלבד. בקרב המסורתיים השומרים שבת השיעור היה גבוה יחסית: 73 אחוזים ענו לשאלה בחיוב; בקרב הציבור הדתי־לאומי – 70 אחוזים; ובציבור החילוני רק 9 אחוזים אמרו שיש להגביר את המאבק על הזהות היהודית בעיר. בפילוח מפלגתי, לשאלה ענו בחיוב 54 אחוזים ממצביעי הליכוד, 78 אחוזים ממצביעי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, כל מצביעי ש"ס, 6 אחוזים ממצביעי יש עתיד ואף לא אחד ממצביעי מרצ.
לדברי יוזם הסקר חיים גורן, הממונה גם על החינוך הדתי בעיר, הנתונים מצביעים על כך שרבים מבני הציונות הדתית והציבור המסורתי בעיר חשים מודרים וחוששים להביע את עמדותיהם הפוליטיות.
"צר לי שאנו הדתיים־לאומיים, שדוגלים בשוויון, בחירות ובדמוקרטיה, צריכים להיאבק על הזכות לקיים חיים יהודיים בעיר תל־אביב", הוא אומר. "מדובר בעת חירום. הבחירות הקרובות הן בגדר צו 8 לציבור היהודי המאמין בעיר העברית הראשונה. אנו חייבים להבין זאת ולהתאחד, כל גווני הציבור האמוני בעיר, כדי לדאוג למִקסום הכוח הפוליטי כדי שנוכל לשמור על הזהות היהודית של תל־אביב.
"לא ייתכן שבעיר הליברלית במדינת היהודים נרגיש מודרים ונחשוש להביע את דעתנו במרחב הציבורי ולקיים אורח חיים מסורתי נורמלי", סבור גורן. "אנו שומעים את הציבור, הוא זועק ומבקש מאבק על זהות העיר, וזה בדיוק מה שנעשה".
