המהומות האלימות שהתרחשו בדרום תל־אביב בשבת שעברה, כאשר תומכי המשטר באריתריאה התעמתו עם מתנגדיו, החזירו לקדמת הבמה את הנושא שנדמה היה כי ירד כבר מסדר היום של הציבור הישראלי. ואולם בעיני יונתן יעקובוביץ', מייסד המרכז למדיניות הגירה ישראלית, העוסק בנושא באינטנסיביות כבר יותר מעשור, סוגיית המסתננים – ובמינוח רחב יותר: השאלה מי זכאי להיכנס לישראל ובעיקר להישאר בה – היא סוגיה מרכזית שתשפיע על עתידה של ישראל כמדינה יהודית.
"יש לישראל כמה בעיות אסטרטגיות, חלקן אף חמורות בהרבה, אבל צריך להודות שרובן לא ייפתרו גם עם טיפול אינטנסיבי, לא משנה כמה המדינה תשקיע בכך, משום שמדובר בבעיות כרוניות", הוא מסביר. "סוגיית המסתננים היא סוגיה שעדיין אפשר לצמצם בצורה דרמטית, אבל חלון הזמנים לכך הולך ונסגר. בעוד שנים ספורות היא תהפוך במקרה הטוב לכאב ראש כרוני למדינת ישראל, ובמקרה הגרוע לאיום משמעותי על הזהות היהודית של המדינה. לכן הסוגיה הזו כל כך דחופה בעיניי".
התובנה הראשונה שיעקובוביץ' הגיע אליה לאחר שהחל ללמוד את הסוגיה לעומק, היא שישראל הופכת למדינת הגירה, וכי בלי מדיניות הגירה ציונית, זהותה היהודית של המדינה נתונה לאיום ממשי. "צריך להגיד ביושר, אלו צרות של עשירים ואני מעדיף צרות של עשירים, אבל זה לא הופך את הבעיה לפחות אקוטית. חוץ ממובלעות קטנות של ספרד בצפון מרוקו, ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שיש לה גבול יבשתי עם מדינה אפריקנית. התמ"ג של ישראל גבוה, ולכן אנשים ירצו לבוא אליה בכל דרך אפשרית. מרבית המהגרים הלא חוקיים נכנסים לכאן בכלל דרך נתב"ג, כתיירים או עובדים זרים, ונשארים כאן בניגוד לחוק. זו סוגיה אסטרטגית שאנחנו מתמודדים איתה היום ונצטרך להתמודד איתה גם בעתיד".
דובר הרבה על חלקה של מערכת המשפט ביצירת בעיית המסתננים, איפה זה בא לידי ביטוי?
"מערכת המשפט בתמונה ממש מרגע לידתה של הבעיה הזו, במחצית העשור הראשון של המאה ה־21. בשנת 2005 האו"ם החליט שהוא מפסיק את מדיניות היישוב־מחדש של פליטים מסודן במדינות מערביות, ובמקום זאת מיישב אותם במצרים. הסודנים כמובן לא אהבו את זה ושבתו מול נציבות האו"ם לפליטים במצרים, השלטון המצרי טיפל בזה כמו שהוא יודע, וקבוצה אחת החליטה להמשיך לישראל. גם קודם לכן נכנסו לישראל מסתננים מאפריקה בטפטוף איטי, אבל אז הגיעה לישראל הקבוצה המשמעותית הראשונה. המדינה החזיקה אותם במשמורת במתקן קציעות, בהתחלה מכוח חוק הכניסה לישראל, ולאחר שהוגשו כמה עתירות החל השימוש בחוק המקורי למניעת הסתננות שנחקק בשנות החמישים ומעניק כלים נרחבים יותר. אולם בעקבות עתירות שהוגשו לבתי המשפט נאלצה המדינה לשחרר אותם, והתוצאה הייתה שהם פשוט קראו לחברים שלהם להצטרף. יש ממש תיעוד של זה. כך התחיל השיטפון הגדול".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (שישי) במוסף יומן של מקור ראשון
