131 שנים לאחר היוסדה, הספרייה הלאומית, שהוקמה על ידי פעילים ציונים מהגולה ומהארץ, עוברת למשכנה החדש. הבניין המרשים צפוי להיפתח לקהל הרחב במהלך אוקטובר הקרוב.
המשכן החדש, הממוקם בקריית הלאום בירושלים במפגש הרחובות קפלן ודרך רופין, מול בניין הכנסת ובשכנות למוזיאון ישראל, משתרע על פני כ-46,000 מ"ר ו-11 קומות, שש מהן מעל פני הקרקע וחמש נוספות מתחת לאדמה. עלות בניית המבנה החדש הגיע ל-860 מיליון שקל, כשהמימון הגיע בעיקר מיד הנדיב – קרן רוטשילד, משפחת גוטסמן ותורמים רבים נוספים מהארץ ומחו"ל. תמיכת המדינה הגיע ל-14 אחוזים בלבד מכלל תקציב הבנייה.
Video: צילום: אלבטרוס
בחודשים האחרונים הועברו, מבניין הספרייה הלאומית הנוכחי לבניין החדש בקרית הלאום, מיליוני פריטים, הכוללים כארבעה מיליון ספרים ועוד מאות אלפי גיליונות עיתונים, מיליוני תצלומים היסטוריים, כ-1,500 אוספים וארכיונים אישיים, אלפי מפות היסטוריות, עשרות אלפי כתבי יד, ועוד מיליוני קבצים דיגיטליים, סלילי הקלטות מוזיקליות, כרזות ואוצרות רבים אחרים. לארכיונים שמתחת לאדמה אין כניסה לבני אדם, אך יש שם רובוטים שתפקידם הוא לשלוף כל ספר שיוזמן מתוך המיליונים שיש שם אשר מאוחסנים ב-50 אלף ארגזים.
Video: צילום: עמית דקל
הספרייה הלאומית המתחדשת מציעה לקהל המבקרים שטחי תצוגה נרחבים שבהם יוצגו מאוצרות הרוח החשובים והנדירים ביותר של העם היהודי והחברה הישראלית, לצד פריטים מאוספי האסלאם והמזרח התיכון ומדעי הרוח הכלליים השייכים לספרייה. בין הפריטים הייחודיים שיוצגו לקהל הרחב: כתר דמשק – ספר תורה נדיר בן כאלף שנה – אחד מתוך 12 כתרי דמשק השמורים בספרייה; פירוש למשנה בכתב ידו של הרמב"ם; עותק מהמהדורה המודפסת הראשונה של התלמוד הבבלי; הגדת רוטשילד; קוראן בן יותר מאלף שנה ועוד ספרים נדירים רבים. בספרייה אומרים כי 95 אחוזים מהספרים שנכתבו על ידי יהודים ברחבי העולם נמצאים בין תחומי הספרייה, פיזית או דיגיטלית.
Video: צילום: אלבטרוס
לצידם, יוצגו כתבי יד של גדולי הסופרים, היוצרים וההוגים היהודים והישראלים ובהם ש"י עגנון, פרופ' ישעיהו ליבוביץ ופרופ' נחמה ליבוביץ, רחל המשוררת, לאה גולדברג, אורי צבי גרינברג, דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, אלי עמיר, ז'קלין כהנוב ואחרים. כן יוצגו כתבי יד של רבנים – הרב קוק, החזון אי"ש, הרב אלישר והרב אלקלעי. בנוסף, יוצגו בתערוכה פריטים המנציחים רגעים היסטוריים כמו טיוטת כתב היד של 'ירושלים של זהב' מאת נעמי שמר, הפתק שנמצא על חנה סנש ביום הוצאתה להורג, מכתב שכתב אילן רמון בצעירותו לפרופ' ישעיהו ליבוביץ והתשובה שקיבל, מכתב ההתאבדות של הסופר שטפן צוויג ועוד.
במרכז הספרייה ממוקמים אולמות קריאה שיאפשרו עיון ולמידה בחללים ובמתחמים שונים למאות רבות של אנשים מדי יום, ולצידם הוקמו חדרי סמינרים ועבודה. כל אלה יעמדו לטובת הציבור הרחב ללא תשלום. הספרייה תכלול גם אודיטוריום עם 480 מקומות ישיבה בו יתקיימו אירועי תרבות ועיון לאורך כל השנה, מרכז חינוך גדול וכן מסעדה ובית קפה.
בחזית המשכן הוקמה יצירת אבן ענקית, בשם "אותיות אור", שעוצבה במיוחד לספרייה על ידי חתן פרס ישראל מיכה אולמן. היצירה מורכבת מ-22 אותיות עבריות גדולות מאבן. המבקרים יוכלו להתהלך בין האותיות, ולהיכנס דרך מנהרה לחלל התת קרקעי המצוי מתחת מרכז הפסל. היצירה מתכתבת עם פסל "הספרייה הריקה" שהוקם על ידי מיכה אולמן עצמו בברלין, במקום בו שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים בשנת 1933.
הבניין החדש תוכנן על ידי אחד ממשרדי האדריכלים המובילים בעולם – המשרד השוויצרי של הרצוג ודה מרון, אשר בנה מבנים מפורסמים רבים ברחבי העולם כגון מוזיאון הטייט מודרן בלונדון, בניין התזמורת הפילהרמונית בהמבורג והאצטדיון האולימפי בבייג'ין. בתכנון הבניין היה שותף גם המשרד הישראלי המבצע מן-שנער.
יו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור, סיפר כי "אנחנו על סף לידה, אחרי היריון של 25 שנה. הספרייה הלאומית היא נכס לאומי למדינת ישראל ולעם היהודי. היא אוצרת את העבר ומתעדת את ההווה למען העתיד. יחד עם התחדשותה במרחב הדיגיטלי, תנחיל הספרייה את המורשת הלאומית למיליונים רבים בארץ וברחבי תבל, ותצטרף למובילות בין הספריות הלאומיות בעולם".
האדריכלים השוויצרים ז'ק הרצוג ופייר דה מרון שבנו את משכן הספרייה החדש אומרים "הפרויקט שלנו תוכנן להיות פתוח ומזמין בנוף התרבותי הייחודי של ירושלים. אנו שואפים ומחויבים לתכנן וליצור מבנים שהארכיטקטורה שלהם מתכתבת עם המקום ופונקציונאלית לאנשים, ובניית הספרייה הלאומית של ישראל – מקום משכנם של אוצרות רוח מדהימים ביופיים וחשיבותם – אפשרה לנו לממש חזון זה. פרויקט בניית הספרייה עורר בנו השראה ושליחות ואנו נרגשים לחלוק את הפרויקט הזה עם הציבור בארץ ובעולם".
