שתי קרנות נאמנות "חלאל" הושקו השבוע, לאחר אישורה של הרשות לניירות ערך. הקרנות, הפועלות לפי חוקי השריעה, הן יוזמה של בית ההשקעות "אביב" בניהולו של ארז צדוק. הן מאפשרות לבעלי הון במגזר המוסלמי להשקיע לפי ההלכה המוסלמית בשוק ההון הישראלי.
צדוק, יהודי דתי תושב אלקנה, החליט לפתוח קרן השקעות לציבור המוסלמי בעקבות הסכמי אברהם ופתיחת השוק הישראלי לעולם הערבי. "רציתי להקים קרן שתגייס כספים באמירויות ותשקיע בישראל. הקשר הראשוני החל לפני הקורונה, וכעת אנחנו מחדשים אותו ומקיימים פגישות עם גורמים בבחריין, באיחוד האמירויות ובמרוקו. הבנתי שכדי לגייס כסף באמירויות, צריך להוכיח רצינות ולגייס כספים ממשקיעים מקומיים בישראל. פניתי למגזר הערבי בישראל וגיליתי שאין שום קרן נאמנות שמתנהלת על פי השריעה. יצרתי קשר עם אנשי הלכה מוסלמים, בנינו מנגנון השקעה ופיקוח, והקמנו את שתי הקרנות הראשונות בתחום".
החברה הערבית בישראל מונה כיום כ־2 מיליון אזרחים, כרבע מאוכלוסיית ישראל. בשנים האחרונות יש התפתחות ניכרת של החברה הערבית בישראל בשוק העבודה ובתחום ההשכלה. המגזר הערבי משתלב בחברות ההייטק, ויזמים ערבים פותחים חברות הזנק וצוברים בהן הון.
בה בעת, "למוסלמים אדוקים במדינת ישראל אין איפה להשקיע", טוען צדוק, "מי שמקפידים על התנהלות לפי חוקי השריעה נמנעים מלהשקיע בבנקים ובחברות השקעה שמתנהלות עם ריבית. אסור להם להשקיע בחברות שסוחרות באלכוהול או מוכרות חזיר, ואסור להם להשקיע בחברות שמייצרות נשק. "למוסלמים רבים בארץ אין חשבונות בנק, הם נשארים מחוץ למשחק הכלכלי – וכולם מפסידים. משקיעים יהודים שמקפידים על ההלכה יכולים להשקיע בכל אחת מ־39 קרנות הנאמנות בארץ המתנהלות לפי ההלכה היהודית, אבל אין אפילו קרן אחת שמיועדת למוסלמים. אם היו להם קרנות כאלו, חלקם ודאי היו משקיעים בהן".
כבר שנים פועלות בארץ קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וקופות גמל הפועלות בהתאם לשריעה, אבל בשוק קרנות הנאמנות החוסר מורגש. "ישבתי עם שייח'ים בולטים מהחברה הערבית בארץ, שיכולים להוביל שינוי, והקפדתי לבדוק שהם לא נגועים בפשיעה ובטרור", מספר צדוק, "הם הציפו את הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית. אני איש ימין, אבל יש בארץ אוכלוסייה מוסלמית שרוצה לחיות בשלום, ואני חושב שצריך לתת לה סיבה לעבוד בצורה רשמית ולא בשחור, להשקיע בבנקאות ולא להשאיר כסף בבית או בכל מיני עסקים לא רשומים".
השייח' ד"ר איהאב שריף מנצרת, האמאם של מסגד אלסחאבה בעיר, חתום על כשרותה של הקרן מבחינת האסלאם. בעשור האחרון הוא גם מרצה לאימאמים ולמואזינים במשרד הפנים, ויועץ לוועדת "תורת האסלאם" במשרד הפנים. את הדוקטורט שלו הוא כתב באוניברסיטה האסלאמית במצרים, ונחשב לדמות מוכרת מאוד באזור הצפון. "התפקיד שלי הוא לפקח מבחינה דתית על הקרן ועל החברות שהיא משקיעה בהן", הוא אומר, "כדי שאדע מה צריך לבדוק לקחתי גם קורס במניות. אני מוודא שהחברות לא לוקחות ריבית, לא סוחרות באלכוהול, בסמים ובנשק, לא מעסיקות ילדים שלא כחוק, ולא מחריבות את כדור הארץ". אצל הערבים והמוסלמים, הוא אומר, יש חשש ממסחר במניות, שאינן מוחשיות, אבל "העובדה שיש אנשי דת שמפקחים על הקרן מבחינה הלכתית תרגיע אותם".
הדיין המוסלמי קאדי ד"ר איאד זחאלקה, מנהל בתי הדין השרעיים ושופט בבית הדין השרעי לערעורים, מברך על השקת קרנות השריעה החדשות. "אני תמיד מעודד פעילות שבאה מתוך השריעה", הוא אומר, "המוסלמים בישראל זכאים לאפשרויות השקעה שעולות בקנה אחד עם השריעה המוסלמית, לחסוך כסף ולייצר כסף על פי ההלכה".
מלבד העניינים הכלכליים, טוען זחאלקה, הקרן גם מעודדת שוויון חברתי בין היהודים למוסלמים בישראל: "אחרי שנים של אפליה פיננסית, גם המוסלמים יוכלו לסחור במניות, להרוויח ולהשפיע לחיוב על הכלכלה בישראל".
