15 שופטי בית המשפט העליון יתכנסו השבוע בהרכב תקדימי לדון בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, המצמצם את עילת הסבירות, ובהמשך בעתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה. לקראת הדיונים התכנסו הערב (ה') אלפי מפגינים מהמחנה הלאומי בכיכר אגרנט בירושלים, מול בית המשפט העליון. המפגינים הכריזו כי לשופטים "אין סמכות לפסול חוקי יסוד", וכי "אין להם סמכות לפסול את בחירת העם". בשלטים שהניפו נכתב "אנחנו לא אזרחים סוג ב'. העם בחר רפורמה משפטית", ו"העם דורש רפורמה משפטית מלאה".
שרים מהליכוד, שלא הגיעו בעצמם להשתתף בעצרת, קראו להמונים להפגין מול בית המשפט. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא דברים בהפגנה, ופנה לנשיאת העליון, השופטת אסתר חיות: "גם אם את חושבת שהתיקונים שאנחנו מובילים לתיקון מערכת המשפט שגויים, שצריך לעשות אותם אחרת – לפסול חוק יסוד זו חריגה מסמכות שתפגע בדמוקרטיה הישראלית. אני קורא לך לא לקבל החלטה שתקרע את עם ישראל, שתקרע משפחות בתוך החברה הישראלית, שתקרע את צה"ל.האחריות היא עלייך", קרא שר האוצר.
"בג"צ אונס את החוק", ו"שופטי עליון עולם תחתון", אלו חלק מהשלטים שהניפו המפגינים. וגם "די לעריצות הרוב" , והבג"צ לא יגרוס לנו את החוק". הם קראו "די לדיקטטורה של בג"צ", "דורשים רפורמה משפטית", ו"תפסיקו לפחד", זאת כשברקע המגעים לפשרה שמקדם ראש הממשלה נתניהו.
השרה גלית דיסטל-אטבריאן היחידה שהגיעה מבין שרי הליכוד להפגנה, לצד חברי הכנסת אריאל קלנר, עמית הלוי, ואביחי בוארון מארגן ההפגנה. מ"הציונות הדתית" נכחו כלל חברי הסיעה, אולם חברי עוצמה יהודית לא הגיעו להפגנה.
"אני רוצה לבקש ממכם סליחה", פנתה השרה אורית סטרוק למפגינים. "אתם הלכתם לכנסת כמו שמצופה ממדינה דמוקרטית. בכל פתק ששמתם היה כתוב בצורה ברורה 'תיקון מערכת המשפט'. אתם לא אמורים להיות כאן, אתם אמורים לשבת בבית. אבל יש כאן אנשים שלא יודעים לקבל את החלטת הרוב. הם צועקים דמוקרטיה, אבל בעצם דורשים דיקטטורה. אני מבטיחה לכם שאנחנו נכבד את הפתק שלכם, את ההכרעה שלכם, אנחנו נכבד את הדמוקרטיה. אנחנו בעז"ה נביא את מה שאתם שלחתם אותנו להביא".
אפשרויות התגובה של הקואליציה: הקמת בית דין לחוקה ושינוי בחירת השופטים
בתוך כך, גוברות ההערכות ששופטי ההרכב החריג יכריזו על בטלותו של התיקון לחוק, ובכך יבטלו לראשונה סעיף בתוך חוק יסוד שחוקקה הכנסת. החששות בנושא גברו לאחר שביום ראשון השבוע הוגשה לבית המשפט עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, שלפיה קיומה של עילת הסבירות היא אחת הערובות המרכזיות לשמירה על אופיה הדמוקרטי של המדינה. על כן, לשיטתה, בית המשפט נדרש להכריז על בטלותו של התיקון, לפי דוקטרינת ה"תיקון חוקתי שאינו חוקתי" – דוקטרינה שמעולם לא הופעלה בישראל, ושלדעת מומחי משפט רבים כלל אינה יכולה להיות מופעלת כאן.
גורמים בליכוד אומרים כי ביטול חוק הסבירות יהווה אומנם מכה קשה לממשלה ויגבה "מחיר ציבורי", אולם האירוע המשמעותי ביותר יתרחש, לדבריהם, סביב חוק הנבצרות, הנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיון בעניינו צפוי להתקיים יומיים לפני חג הסוכות, והוא עשוי להיות משמעותי במיוחד אם החוק לא יבוטל, כפי שרמזו השופטים בדיון, ובמקום זאת רק יידחה תאריך תחולתו. עמדת היועצת המשפטית נשענת על דוקטרינת "התיקון חוקתי שאינו חוקתי" – שמעולם לא הופעלה בישראל, ושלדעת מומחי משפט רבים כלל אינה יכולה להיות מופעלת כאן.
גורמים בליכוד אומרים כי ביטול חוק הסבירות יהווה אומנם מכה קשה לממשלה ויגבה "מחיר ציבורי", אולם האירוע המשמעותי ביותר יתרחש, לדבריהם, סביב חוק הנבצרות, הנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיון בעניינו צפוי להתקיים יומיים לפני חג הסוכות, והוא עשוי להיות משמעותי במיוחד אם החוק לא יבוטל, כפי שרמזו השופטים בדיון, ובמקום זאת רק יידחה תאריך תחולתו.
בעקבות כוונתם של שופטי העליון לדון לראשונה בפסילתם של חוקי יסוד, שרים וחברי כנסת מהליכוד הכריזו השבוע בשורת סרטונים שכוונו לשופטים כי אין לרשות השופטת סמכות לדון בחוקים במעמד כזה. עמדה דומה מציגים יושב ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין, שאינם מקבלים תרחיש כזה ואף מסרבים לדון בו. גם ראשי מפלגות הקואליציה חתמו על הודעה שפורסמה לאחר הצו על תנאי שהוציאו השופטים בנוגע לחוק הנבצרות, ובה צוטט נשיא בית המשפט לשעבר אהרן ברק, שאמר כי "הכנסת רשאית לקבוע בחוק יסוד שאין ביקורת שיפוטית חוקתית, ובית המשפט לא יוכל להפוך קריאה זו".
Video: הפגנת הימין בירושלים
לפוליטיקאים הצטרפו שורת רבנים בכירים בציונות הדתית ובהם הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל והרב שמואל אליהו, שפרסמו דברים דומים. "הסמכות היחידה במדינה היא זו של הרוב, כפי שהיא באה לידי ביטוי בבחירות, בכנסת ובממשלה. אין שום סמכות אחרת מעליהם", כתבו הרבנים בקריאה חריגה.
גורם בכיר בקואליציה ציין בשיחה עם מקור ראשון כי בניגוד למה שנדמה, בפני הכנסת פתוחות עוד דרכי תגובה רבות. "בניגוד לניסיון לצייר את הקואליציה כקיצונית, התמונה האמיתית הפוכה לחלוטין. פעלנו עד כה בזהירות רבה, ועשינו הכול כדי לא לקרוע את החבל ולהגיע לפיצוץ. עצרנו מיוזמתנו את החקיקה בנושא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אף שההצעה כבר מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. הקואליציה גם ריככה חד־צדדית ובאופן משמעותי את התיקון לחוק יסוד השפיטה בנוגע לעילת הסבירות, והתאימה אותה להצעתו של השופט נעם סולברג. בית המשפט, מנגד, מאיים לקרוע את החבל. אם יחליט לבטל חוק יסוד – האחריות לפיצוץ תהיה עליו.
"בידינו אפשרויות רבות", הוסיף הגורם הבכיר, "החוק שקובע במפורש שחוקי היסוד אינם נתונים לביקורת שיפוטית עבר כבר בקריאה ראשונה, וכך גם החוק לשינוי שיטת בחירת השופטים. אלו הצעדים הכי מתונים שניתן לבצע. כעוצמת המהלכים שבית המשפט ינקוט, כך עשויה להיות עוצמת התגובה של הכנסת.
"אפשרויות נוספות שעל השולחן, למשל, הן הקמת בית משפט לחוקה מעל בית המשפט העליון, שאליו ניתן יהיה לערער במקרה של פסילת חוקים; ביטול קטגורי של כל הביקורת השיפוטית על חקיקה, בדומה למודל הבריטי; ואף צעדים דרמטיים יותר. ההכרעה תלויה בסוף במידת האומץ של ראש הממשלה. לבית המשפט צריך להיות ברור שפסיקה שתפסול חוק יסוד משמעותה הכרזה רשמית שלו שאינו כפוף לחוק – ובית משפט כזה מאבד את הלגיטימיות שלו וחותם על תעודת הפטירה שלו".
בניסיון להקדים תרופה למכה נשא שלשום יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, נאום תקיף שבו הזהיר את שופטי העליון מההשלכות של צעד כזה. "הכנסת לא תקבל בהכנעה את רמיסתה", התריע אוחנה, אך בחר שלא לאיים בביצוע מהלך פרטני. הוא ביקש מהשופטים: "הכירו גם במגבלות הכוח שלכם, לא רק של הרשויות האחרות. הכירו בכך שבדמוקרטיה אף רשות איננה כול יכולה".
לצד ההיערכות להחרפת העימות בין הממשלה לבית המשפט, בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו שוקלים עדיין את האפשרות להימנע כליל מעימות. תחילה ניסו שם להגיע למתווה פשרה עם חלקים באופוזיציה בחסותו של הנשיא, אך לאור התנגדות הצדדים שוקלים שם כעת מתווה חד־צדדי ברוח דומה. על פי המתווה המסתמן, אם תבחר הקואליציה בנתיב הזה, ירוכך באופן משמעותי החוק לצמצום עילת הסבירות – מה שלכאורה ימנע מתן פסק דין בנושא על ידי בג"ץ. עם זאת, לוח הזמנים צפוף למדי לביצוע מהלך כזה. במקביל, הרכב הוועדה לבחירת שופטים לא ישונה, אך כל המינויים של כל הערכאות יאושרו ברוב של שבעה מתשעה חברי ועדה. בנוסף, כל חקיקה בנושאים הקשורים לרפורמה תוקפא כליל במשך שנה וחצי.
נראה שנתניהו מעוניין מאוד בביצוע מהלך שכזה, גם אם יהיה חד־צדדי, אולם בקואליציה מעוררים הרעיונות הללו התנגדות רבה, שכן הם נתפסים ככניעה מוחלטת לבית המשפט העליון. שר המשפטים לוין, המוביל המרכזי של הרפורמה, הודיע בסדרת ראיונות כי הצעת הפשרה איננה מקובלת עליו. על אף ההתנגדות הרבה בקואליציה, ההערכות במערכת הפוליטית הן כי עצירה מוחלטת של הרפורמה וריכוך נוסף של חוק הסבירות הן אפשרויות שלא ירדו סופית מעל הפרק. מה שיכריע בסופו של דבר את הכף, כדברי הגורם הבכיר, תהיה מידת נכונותו של ראש הממשלה להתעמת עם גורמים בקואליציה, וההערכה שלו בדבר היכולת של צעדים מסוימים לסכן את יציבות ממשלתו.
