הסניגוריה הציבורית פרסמה הבוקר (א) את הדו"ח שלה לסיכום שנת 2022. פרק מרכזי בדו"ח הוקדש למשבר הכליאה והפגיעה בזכויות העצירים, האסירים והנחקרים בישראל.
על פי הדו"ח הנוקב "חלפו כבר חמש שנים מאז ניתן פסק דין בג"ץ הצפיפות, אך המדינה עדיין לא הצליחה לעמוד בהוראותיו וקיבלה הארכה נוספת של חמש שנים". עוד נכתב "בשנה זו נתקלנו בראשונה במצב בו שב"ס סוגר את שעריו בפני עצורים נוספים מפאת צפיפות חריגה – ביטוי קיצוני לקריסת תשתיות הכליאה במדינת ישראל. כתוצאה מכך, עצורים הוחזקו במשך ימים ארוכים בתחנות משטרה בתנאים תת-אנושיים, כשהם ישנים על הרצפה, ללא נגישות לשירותים ומקלחת, ללא אספקה ראויה של מזון ומי שתיה, ובהיעדר מענה רפואי מספק".
בין הנתונים שהציג הדו"ח: ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות המערב. כמו כן צורפו נתונים על מעצרים משנים קודמות: בשנת 2021 עלה מספר העצורים לצורך חקירה ל-51 אלף, עליה של כמעט 11 אחוז מ-2020, בנוסף, בשנת 2021 היו 21.5 אלף מעצרים אחרי כתב אישום עד תום הליכים או החלטה אחרת.
על פי הדו"ח "מעצרים עד תום ההליכים שלעתים מתמשכים חודשים ארוכים, מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעתים מהווים מנוף לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון, שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על ניהול משפט. בנסיבות אלו עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע. לנוכח פגיעתו של המעצר עד תום ההליכים בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לצמצם את תקופות המעצר".
בנוסף הועלתה טענה שהושמעה גם בדו"ח של משרד המשפטים לפני כשבועיים לפיה שירות המבחן הבודק את מצבם של הנחקרים לא עומד בעומס החקירות מה שמביא לסחבת בהליכים הפליליים. הסניגוריה הציבורית מצביעה על תופעה נרחבת של חזרה מכתבי אישום על-ידי התביעה, לאחר פנייה של סניגורים מייצגים. בבדיקה מדגמית של מאות תיקים פליליים שהסתיימו בבית משפט שלום בתל אביב, עלה כי 19 אחוז מהתיקים בייצוג הסניגוריה הסתיימו בחזרה מכתב האישום וביטולו, על-ידי התביעה. במרבית התיקים התיק נסגר באופן מלא, ובחלק הועבר למסלול של הסדר מותנה או קנס מנהלי. על פי רוב, חזרה מאישום היא תולדה של פניית הסניגור לתביעה בטרם המענה לכתב האישום, תוך הצבעה על קשיים ראייתיים, פגמים בכתב האישום, נסיבות אישיות של הנאשם ועוד.
לפי הסניגוריה, "השיעורים הגבוהים של חזרה מכתבי אישום מלמדים על קשיים בהתנהלות התביעה, אשר מגישה כתבי אישום רבים שבסופו של יום מתגלים כמיותרים. תופעה זו ניכרת במיוחד בתיקים העוסקים במעשים פעוטי ערך, הרחוקים מהרף הפלילי ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתב אישום".
שר המשפטים יריב לוין אמר בתגובה על הממצאים כי "הדו״ח השנתי של הסניגוריה הציבורית מתמקד השנה בבעיה הקשה של תנאי הכליאה בישראל, היעדר מקומות כליאה וההיקפים העצומים של המעצרים בטרם משפט. הדו״ח העלה את הצורך לבצע רפורמה מקיפה בתחום זה בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה וגורמי האכיפה הנוגעים בדבר. אני מודה לסניגורית הציבורית הארצית, עו״ד ענת מייסד כנען, ולחברי ועדת הסניגוריה, לכבוד שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, פרופ׳ רות קנאי, עו״ד נוית נגב ועו״ד אורי קינן".
משב"ס נמסר בתגובה לדו"ח:
"בשנה האחרונה עלתה מצבת הכלואים המוחזקים בשב"ס בכ-2,000. עלייה זו יצרה צפיפות בבתי הסוהר, בעקבותיה החל שב"ס במבצע להוספת מקומות כליאה. נציבת בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, הנחתה להרחיב את מקומות הכליאה ולהצפיף ככל הניתן את הכלואים, תוך שמירה זכויותיהם, זאת לצד הקפאת תכניות בינוי לטובת אכלוס אגפים בשיפוץ, ופינוי כ-200 מקומות כליאה לעצורים.
"לצד זה, בטווח הזמן המיידי נבנות הרחבות משמעותיות בבתי סוהר שונים בהם: עופר, מעשיהו, אלה וצלמון, אשר ירחיבו באופן משמעותי את מקומות הכליאה. שירות בתי הסוהר פועל ומתמודד ברמה יומית ושוטפת למציאה ומתן פתרונות כליאה לעצורים על מנת לאפשר לכוחות הביטחון להמשיך בפעילות תקינה, זאת לצד שמירה על זכויותיהם של הכלואים באופן הראוי והמתאים, בהתאם לפסיקת בג״ץ ׳שטח המחייה׳".
