המשלחת הישראלית שהגיעה בתחילת השבוע לריאד בירת סעודיה, כדי להשתתף בכנס של הוועדה למורשת עולמית של אונסק"ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם – צפויה לשהות שם עד סוף השבוע. משתתפים בה ראש רשות העתיקות אלי אסקוזידו, ונציגים ממשרד החוץ – שגריר ישראל למוסדות האו"ם בפריז וסמנכ"ל ארגונים בינלאומיים של המשרד. זו הפעם הראשונה שמשלחת ישראלית הכוללת בעלי תפקידים ממשלתיים משתתפת בכנס בסעודיה באופן רשמי.
הוועדה למורשת עולמית צפויה להחליט על הכללת אתרים חדשים ברשימותיה, ואחד המועמדים כפי שפרסמנו לפני כשבועיים באתר מקור ראשון הוא תל-יריחו. המושב בריאד צפוי להימשך עד ל-25 בספטמבר, ועל פי גורמים במשלחת הישראלית הדיון בתל-יריחו צפוי להתקיים במהלך ראש השנה, כשהמשלחת כבר לא תשהה במקום. גורם מדיני נוסף אמר כי ישראל עדיין "לומדת את הנושא", על אף שכינוס הוועדה כבר החל.
הגורמים הישראלים מדגישים, כי אף שההחלטה בנוגע לתל-יריחו בעייתית מאוד מבחינת ישראל, הרי שיהיה מדובר בהכרה בתל כאתר מורשת עולמית של ציוויליזציה עתיקה הנמצא בשטח פלסטיני, ולא כאתר מורשת פלסטיני. זאת בשונה מההחלטות לגבי חברון העתיקה ומערת המכפלה או הר הבית שהתקבלו בעבר, שם הכיר ארגון האו"ם באתרי המורשת היהודיים כאתרים פלסטיניים תוך עיוות ההיסטוריה, מה שתרם להחלטת הפרישה של ארה"ב וישראל מהארגון.
בתחילת הקיץ הנוכחי, שבה ארה"ב לחברות באונסק"ו, לאחר שישראל הסירה את התנגדותה לכך. החזרה האמריקנית הוסברה ברצון לצמצם את ההשפעה הסינית המתרחבת באונסק"ו. היא כללה גם החלטה להשיב את המימון האמריקני לארגון, שהופסק ב-2011, כפי שהתחייב מהחוק האמריקני המונע מימון מארגון בינלאומי המכיר ברשות הפלסטינית כמדינה, כפי שמכירה אונסק"ו.
מאז כינון ממשל ביידן, התבקשה ישראל כמה פעמים בידי וושינגטון שלא להתנגד לחזרת ארה"ב לאונסק"ו. תחת כהונת יאיר לפיד כשר החוץ, הודיעה ישראל כי היא מסירה את התנגדותה, מה שאיפשר תמיכה של חברי קונגרס משתי המפלגות בהצטרפות מחודשת, כולל חידוש המימון האמריקני באמצעות תיקון חקיקתי. לפיו, המימון ייפסק אם גוף נוסף של האו"ם יכיר, כפי שעשתה אונסק"ו, ברשות הפלסטינית כמדינה.
אולם הסרת ההתנגדות הישראלית ניתנה תמורת כמה הסכמות. בהן, הסכמות כי אונסק"ו לא ינקוט במהלכים אנטי-ישראליים, יקבל את הגדרת האנטישמיות על פי IHRA וכן יקדם מהלך הכרה באתר יהודי בירושלים כאתר מורשת עולמי. שני הסעיפים האחרונים טרם מומשו, ומסתמן כי החלטה על תל-יריחו כאתר מורשת עולמית בשטח פלסטיני עלולה להפר גם את הסיכום הראשון.
