שלושה עשורים לאחר לחיצת היד ההיסטורית על מדשאת הבית הלבן, בסיום חודשים של שיחות חשאיות בין ישראל לפלסטינים, צעירים עזתים מאוכזבים מתמודדים עם ההשלכות וההבטחות הכושלות של הסכם אוסלו שחתימתו נחגגה ברחוב הפלסטיני.
ההסכמים שנכרתו בתחילת שנות ה-90 נועדו להוביל למדינה פלסטינית עצמאית, אבל שנים של משא ומתן תקוע ואלימות עקובה מדם הותירו כל פתרון בדרכי שלום של הסכסוך המתמשך בגדר חלום רחוק. "הסכמי אוסלו… הרסו לנו את החלומות, העתיד והשאיפות שלנו", אומרת הסטודנטית העזתי בן ה-20, אימאן חסונה.
היא עדיין לא נולדה כאשר מנהיג הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) יאסר ערפאת חזר לעזה מגלות, חודשים לאחר טקס החתימה ב-13 בספטמבר 1993 בוושינגטון. הסכמי הביניים העניקו לרשות הפלסטינית המתהווה רמה מסוימת של ממשל עצמי, אך מעולם לא התרחבו לפתרון בר קיימא, ו"השפיעו לרעה על עתיד הדור שלי", לדברי אדהם עבדאללה בן ה-22.
עמיתו הסטודנט, אחמד אל-עבאדילה, בן 20, אמר שמה שנותר מההסכמים הוא "כלום מלבד דיו על נייר". מוסטפא אל-סונונו הגיע לעזה לצד ערפאת ביולי 1994 ולאחר מכן מונה לקפטן המשמר הנשיאותי הפלסטיני. "חשבנו שהמדינה תהפוך לסינגפור: כבישים פתוחים, הזדמנויות עבודה לילדים שלנו, ממשלה, שדה תעופה, נמל ודרכון", אמר אל-סונונו, כיום בן 47, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "חשבנו שהמדינה בהישג יד".
השתלטות האיסלאמיסטים
עזה, מובלעת חוף צרה, היא כיום ביתם של כ-2.3 מיליון בני אדם, לפי נתוני הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה. המאבקים היומיומיים בשטח העני החריפו מאז השתלטו האיסלאמיסטים של חמאס ב-2007, שנתיים לאחר שישראל הסיגה את הכוחות הביטחון שלה ופינתה את ההתנחלויות.
האבטלה ברצועה נוסקת כאשר 70 אחוזים מהצעירים בעזה אינם מועסקים. כמו כן, התושבים סובלים באופן קבוע מהפסקות חשמל וגישה לקויה למים נקיים. "בכל המדינות יש שדות תעופה, מעברי גבול, נמלים… בזמן ששדה התעופה שלנו הרוס והגבולות שלנו סגורים", אמרה ישראא מוראד. "אנחנו בכלא", אומר הצעיר בן ה-21 שלומד עיתונאות באוניברסיטת אל-אקצא בעיר עזה.
הפלסטינים חגגו את פתיחת שדה התעופה הראשון של עזה בסוף 1998, אך הוא נהרס על ידי כוחות ישראליים בשנת 2001 במהלך האינתיפאדה. מאז, הסכמי אוסלו הפכו ללא רלוונטיים עבור רבים. "זה לא מעניין אותי," אמרה הסטודנטית חסונה. "אנחנו הצעירים מחפשים עבודה ועתיד טוב יותר".
'אין סיכוי לשלום'
אל-סונונו, ראש המשמר הנשיאותי לשעבר, יצא לפנסיה מוקדמת ב-2008, כמו אלפי אחרים שהיו מועסקים בשירותי הביטחון של הרשות הפלסטינית, שבסיסה בגדה המערבית. זוהי תוצאה של היריבות המתמשכת בין חמאס, ליריבו, פתח – מפלגתו של ערפאת ויורשו מחמוד עבאס, השולטת ברשות.
לפני חודשיים פתח הקצין בדימוס מסעדת מזון מהיר ליד ארמון הנשיאות הישן ברובע אל-רימל בעיר עזה. "היו לנו תקוות גדולות", הוא נזכר בימי הסכם אוסלו. אבל "החלום על מדינה נשבר".
בעזה נרשמו ארבע התפרצויות עיקריות של קרבות בין ישראל לחמושים פלסטינים מאז 2008, שהותירו אלפי הרוגים, רובם פלסטינים, והרסו את התשתיות. "עברנו ארבע מלחמות שהביאו איתם טרגדיות וייסורים", אומרת מוראד. "איך יכולנו פשוט לשכוח את כל העבר שלנו… איך נוכל לעמוד יד ביד עם הכובשים שלנו ולחפש שלום?" לדבריה, "אין סיכוי לשלום בין הפלסטינים לישראל. מה שנלקח בכוח אפשר להחזיר רק בכוח".
המתווך לשעבר במשא ומתן, חסן עספור, המתגורר כיום במצרים, האשים קיצונים "בקשירת קשר לסיכול הסכם אוסלו", אשר פלסטינים וישראלים רבים יסכימו כי הצליח במידה רבה. בשיחה עם AFP בטלפון, הוא אמר שהפלסטינים צריכים "לעזוב את אוסלו" ולפסוע דרך חדשה לעבר העתיד.
