עו"ד אוהד שלם הגיש אחר הצהריים (רביעי) לבג"ץ את תגובת הממשלה ושר המשפטים יריב לוין לעתירות לבג"ץ הדורשות את כינוס הוועדה לבחירת שופטים. בתגובה נטען כי הסמכות להחליט מתי לכנס את הוועדה נתונה לשר המשפטים באופן בלעדי, וכי ישנם טעמים כבדי משקל המצדיקים את ההחלטה שלא לכנס את הוועדה לעת עתה.
"ראשית, החלטת השר על אי כינוס הוועדה ניתנה על רקע מו"מ קונסטיטוציוני מורכב וסבוך במטרה לגבש הסכמה רחבה במחלוקת ציבורית-חברתית-פוליטית. מחלוקת ציבורית שאל לו לבית המשפט להכריע בה; שנית, מינויו של השר ליו"ר הוועדה, ושיקול דעתו הינו חלק מהסדר חוקתי באיזון שבין הרשויות. התערבות בהחלטות השר והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות; שלישית, השר הוא בעל הסמכות הבלעדית לכינוס הוועדה. השר פעל בהתאם לסמכותו וחובתו, ותוך שיקול דעת קיבל החלטה שלעת הזאת אין מקום לכנס את הוועדה. בין היתר מהטעם שכינוס הוועדה כעת יפגע בהשגת תכלית החוק. בהחלטתו של השר לא נפל פגם כלשהו, ולמצער לא פגם היורד לשורש העניין העשוי להצדיק התערבות שיפוטית", נטען בתגובה.
לאור זאת מבקש השר לוין מבג"ץ, "להבהיר לעותרים ולהעביר מסר ברור כי אין לעשות שימוש בהליכים משפטיים בחוסר ניקיון כפיים, תוך ניסיון לגרור את בית המשפט הנכבד בעל כורחו לתוך מו"מ קונסטיטוציוני אשר אין לו בו חלק. נוכח עמדת שר המשפטים וממשלת ישראל לפיה יש לדחות את העתירות על הסף או לגופן כמפורט בתגובה זו לעיל ולהלן, ממילא לא ניתנת הסכמת המשיבים לדון בעתירה כאילו כבר ניתן צו על תנאי. כן מתבקש בית המשפט לחייב את העותרים בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין".
בתגובה נטען עוד כי המניע לאי כינוס הוועדה הוא הרצון להגיע להסכמה ציבורית רחבה ככל הניתן, ולמנוע משבר חוקתי, "מתוך תחושת אחריות גדולה, תוך הפעלת שיקול הדעת הרחב שבסמכותו, החליט שר המשפטים, כי מיצוי הסיכוי להגיע למתווה שיקבל הסכמה ציבורית רחבה הינו השיקול המהותי ביותר שיש לשקול בימים כבדי משקל אלו. מהטעם הזה, ומתוך תקווה – שיש עימה עשייה מרובה ורציפה גם כיום – שהמו"מ הקונסטיטוציוני יישא פרי, החליטו שר המשפטים והממשלה להימנע מקידום חד צדדי של הצעת החוק לשינוי הרכב
הוועדה כן החליט שר המשפטים – תוך הפעלת שיקול הדעת הרחב שבסמכותו, מאותו השיקול ממש, שלא לכנס את הוועדה במתכונתה הנוכחית, על מנת לאפשר הגעה להסכמה רחבה בעם בקשר עם הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
עוד נכתב בתגובה לעתירה כי "הגשת העתירות, בעיתוי שהוגשו, ממניעים זרים מובהקים, מבקשת לעשות שימוש לרעה בבית המשפט הנכבד, לחלל ולהפר את קדושת האיזון העדין שבין הרשויות, ולחייב את בית המשפט להצטרף לשולחן המו"מ הקונסטיטוציוני, בניגוד לעמדה המוחלטת והמובהקת של בית משפט נכבד זה אשר הקפיד בעבר הקפדה יתירה שלא ליטול סמכויות לא לו, ולא להכתיב למדינת ישראל הסדרים קונסטיטוציוניים, בשבתו כרשות השופטת. עניינן של העתירות, איננו אלא דרישתם של העותרים מבית המשפט הנכבד להכריע בסוגיה ציבורית-חברתית-פוליטית, כך ממש".
