שש שנים לאחר החלטתה על הקמת יישוב חדש למגזר הדרוזי, נערכת הממשלה להצבעה נוספת על הקמת היישוב, בסמוך לקיבוץ לביא ובתחום המועצה האזורית גליל תחתון. על פי ההחלטה שצפויה להיות מונחת בקרוב על שולחן הממשלה, יישוב קהילתי חדש יוקם באזור "אחוזת נפתלי", הממוקם בין צומת פורייה ממזרח וקיבוץ לביא במערב ובסמיכות לקבר הנביא יתרו, כהן הדת הרוחני של העדה.
לאתר 'מקור ראשון' נודע כי לצורך מימוש ביצוע החלטת הממשלה יוקם צוות ועדת היגוי וצוות מנהלתי. ועדת ההיגוי תהיה אמונה על ניהול הקמת היישוב ועל קידום התהליכים הדרושים לתכנונו, פיתוחו ואכלוסו, בין היתר, באמצעות גיבוש מדיניות ויישומה, הסרת חסמים, גיוס מקורות מימון, קביעת לוחות זמנים לביצוע הפעולות הנדרשות והכרעה במחלוקות. הממשלה צפויה להחליט עוד כי הגופים הממשלתיים האמונים על תכנון והקמת היישוב, בכללם המועצה הארצית לתכנון ובנייה, יעמידו את הנושא בעדיפות ובקדימות.
הרקע להצעת המחליטים הממשלתית המזורזת הוא ניסיון להביא לפיוס עם בני העדה, שזועמים ונאבקים בחוק הלאום הקובע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית וסמליה יהודיים. לטענתם החוק, שאינו מזכיר אותם, גורם להפלייתם. על רקע העתירות שהוגשו נגד החוק לבג"ץ, באמצעות חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, ובגיבוי שר האוצר משה כחלון לצד נכבדים מהעדה הדרוזית, מקווים ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת איוב קרא כי יצליחו להרגיע את מנהיגי המגזר, באמצעות החלטה מזורזת על הקמת היישוב ובאמצעות הטבות נוספות שיינתנו לבני העדה.
על פי התכנון, בשלב הראשון ייבנו ביישוב 400 יחידות דיור לבני העדה. בטיוטת החלטת הממשלה שתובא לאישור נכתב כי בישראל חיים כ-133 אלף דרוזים ב-20 יישובים, אשר האחרון שבהם הוקם לפני כ-130 שנה. ברוב היישובים הללו מהווים הדרוזים רוב מוחלט מתושבי היישוב (90-100%), דבר שמאפשר לקבוצת מיעוט זו ליצור מרחב התיישבותי מובחן ומותאם לצרכיה, ולשמר את מסורתה ואורח חייה הייחודיים. אולם, בחלוף השנים, עם הגידול הטבעי ביישובי הדרוזים, הלך וגבר הביקוש למגורים בתחומי היישובים הדרוזים.
מאחר שביישובי הדרוזים עיקר הקרקע היא בבעלות פרטית ומכיוון שנהוגה בהם תרבות מגורים רב דורית, שוק הדיור במגזר הדרוזי הוא שוק סגור, שאין בו עסקאות מכר מחוץ למשפחה. על כן, אין בקרקע שבתחום היישובים כדי לתת מענה לצורכי הדיור של מי שאין קרקע בבעלות משפחתו. בהיעדר פתרונות דיור ראויים, הולכת וגוברת מצוקת הדיור בקרב מי שאין קרקע בבעלות משפחתו. למצוקת הדיור השלכות שליליות גם על אינטרסים לאומיים מובהקים של צמצום הפערים החברתיים, העלאת רמת החיים בחברה הדרוזית וכן פיתוח הפריפריה וחיזוקה.
"אפקט חוק הלאום"
המהלכים להקמת יישוב דרוזי חדש מתנהלים בעשור האחרון תחת התנגדויות רבות למיקומים השונים שבהם היה אמור לקום. החלטת הממשלה מ-2012 דיברה על הקמתו בגליל המערבי, בסמוך ליישובים דרוזים אחרים, אך בשל בעיות והתנגדויות הוחלט על הקמתו דווקא בגליל התחתון. גם למהלך הזה צפויות התנגדויות מצד ראשי המועצה האזורית, תושבי האזור, ארגוני סביבה ושמירה על עתיקות וגם מקרב בני העדה.
עיקר המתנגדים הצפויים להקמת היישוב הם תושבי הקיבוצים לביא ובית רימון, שחלקים רבים מאדמות החקלאות שלהם יילקחו לשם הקמת היישוב. נתי רוזנצוויג, מנהל הקהילה בקיבוץ לביא סיפר בשיחה עם מקור ראשון כי הניח שעם העליהום והסערה הציבורית סביב חוק הלאום והיעלבותם של הדרוזים, האתנן יהיה זירוז ההליכים להקמת היישוב החדש. "היה לנו ברור שזה מה שינסו לעשות. ההתנגדות שלנו להקמת היישוב היא לא כי הם דרוזים אלא בגלל שזה לא נכון תכנונית לשים נקודת יישוב במקום הזה. זה לא נכון לאזור ולא למי שיגור שם. אלו אדמות ששייכות לבית רימון וקיבוץ לביא שמועבדות עשרות שנים. אלו שטחים ירוקים וחקלאיים והקמת נקודת יישוב תהווה פגיעה בנוף ובכל התוואי של הגליל המערבי שיתמלא בבתים".
רוזנצוויג טען כי הגן הלאומי 'קרני חיטים' ייפגע אנושות והמקום שהקצו ליישוב ממילא מוגבל ביכולת שלו להתפתח בהמשך לכל כיוון שהוא. לדבריו, גם במגזר הדרוזי עצמו יש קולות רבים של התנגדויות למיקום, שבו הממשלה מבקשת להקים את היישוב וזאת מפני שהגליל התחתון מרוחק מכל יישוב דרוזי אחר ויהיה מנותק משפחתית ומסורתית משאר בני העדה. "זה קופון פוליטי שמנסה להשיג איוב קרא וממשלת ישראל, שרוצה להראות שהיא נותנת משהו בתמורה לחוק הלאום", האשים.
בתנועת ההתיישבות וחיזוק הגליל "לב בגליל" מביעים גם הם ברכה על הכוונות לזרז הקמת יישוב דרוזי, אך טוענים כי לא כך היא הדרך. "אנחנו בעד קידום תכניות מסודרות ופתרונות דיור בישובים הדרוזים ואפילו בעד הקמת ישוב חדש עבור בני העדה הדרוזית, אבל ההתעקשות על המיקום לא מובנת ולא מוסכמת – לא על המועצה האזורית, שהצביעה נגד, לא על תושבי לביא שאדמותיהם ייפגעו, לא על גופים האמונים על ארכאולוגיה ומורשת ואפילו לא על רבים מצעירי העדה, שהיו מעדיפים את היישוב בקרבת משפחותיהם בגליל המערבי", ציין אופיר שיק, מנכ"ל 'לב בגליל'. לדבריו, "אפקט חוק הלאום משחרר פתאום את כל מה שיש בקנה, בלי לכוון".
טפח על התנהלות הממשלה החפוזה משהו בהחלטה על הקמת היישוב בגליל התחתון נחשף במאבק אחר שמנהלים 'לב בגליל' סביב הקמת היישוב שיבולת בגליל התחתון. "שיבולת הוא יישוב חדש, שיוקם ככפר שילוב לאנשים עם מוגבלות, והוא אמור לקום גם בגליל התחתון. ההחלטה הממשלתית לגביו הייתה בפה אחד לפני כארבע שנים, אבל הוא תקוע בגלל שטויות של פוליטיקה", הצר שיק והוסיף כי "ההחלטה על היישוב הדרוזי השנוי במחלוקת הייתה רק לפני שנה וחצי, אבל הוא מתקדם בריצה בגלל אינטרסים פוליטיים".
