שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, הדס עובדיה, דחתה אחר הצהריים (ה') עתירה מנהלית שהוגשה נגד החלטת עיריית תל אביב לאסור על הצבת מחיצות בתפילת "נעילה" המתוכננת להתקיים השנה, כבשנים עברו, בכיכר דיזינגוף. הדיון בעתירה נערך אתמול בשעות הצהריים, ומעט למעלה מיממה אחר כך ניתן לפני זמן קצר פסק הדין. בפסק הדין שנתנה קבעה השופטת כי העתירה לוקה בפגמים רבים כדוגמת שיהוי ואי קיום של זכות עמידה, לאחר שהעתירה לא הוגשה עת ידי מארגנת התפילה, עמותת "ראש יהודי", אלא בידי עמותה אחרת ומספר תושבים מהעיר תל אביב. אולם, בפסק הדין הוסיפה את השופטת ודחתה את טענות העותרים, אשר ייוצגו ע"י עו"ד צפנת נורדמן, גם לגופן.
"להבנתי התנאי להיתר נושא המחלוקת כי 'לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים', היינו מחיצה אשר כשמה כן היא חוצצת ומפרידה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, בתפילות שהתירה העירייה לעמותת ראש יהודי לקיים ביום הכיפורים בכיכר דיזינגוף בהתאם לנוהל העירייה מס' 869 שימוש במרחב הציבורי… מהווה יישום של ההלכה המבוססת בעניין איסור הפרדה בין היתר על בסיס מין ומגדר במרחב הציבורי המהווה הדרת נשים ואפליה אסורה", נאמר בפסק הדין.
לדברי השופטת, "אין מחלוקת בין הצדדים על כי בפועלה של העירייה כבעלת המרחב הציבורי בתחומה המוניציפאלי ומחזיקתו, כרגולטור המסדיר את פעולתם של גורמים פרטיים בתחומה, ובפועלה בהתאם לנוהל לשימוש במרחב הציבורי, עליה לפעול בגבולות סמכותה השלטונית. סמכות זו ככלל, אינה מתירה לה לנקוט בעצמה או להתיר לאחרים לפעול תוך הפרדה במתן שירות במרחב הציבורי על בסיס דת, גזע ומין, המהווה הפלייה אסורה, ובכלל זה הדרת נשים במרחב הציבורי. אלה הם מושכלות ראשונים ואין לומר כי מדובר בתלם בלתי חרוש".
בתגובה לפסק הדין כתבה עו"ד נורדמן בדף הפייסבוק האישי שלה, "בית המשפט במדינת היהודים אוסר מחיצה בתפילה יהודית. איסור ראשון על מחיצה במדינת ישראל הריבונית, מאז הבריטים והמופתי. סיימתי לקרוא את פסק הדין עם לחלוחית בעיניים וגולה בגרון. איזה עלבון. קודם כל כיהודיה, אחר כך כאזרחית מדינת ישראל, בסוף כמשפטנית. פסק הדין רומס מושכלות יסוד של המשפט המנהלי והחוקתי, של השיטה הליברלית, ופוגע פגיעה קשה, צורבת, בכל יהודי שעוד לא מנוכר לגמרי לכור מחצבתו. אעצור כאן. סיכום מסודר עוד יבוא, בינתיים: לבכות".
תנועת הליכוד בת"א-יפו שיגרה היום לראש העיר חולדאי מכתב בנושא, בו נאמר בין היתר, "כאשר מדינת ישראל בכלל – והעיר ת"א-יפו בפרט – מפולגת מאי-פעם, בחרה עיריית ת"א לשנות מנהג של שנים רבות, ולבטל את האפשרות לתפילות נפרדות ובכך בעצם להציב הגבלות על ההתנהלות במהלך התפילות, התנהלות שנהוגה מזה שנים רבות. ההחלטה הזו פוגעת בחופש הדת והפולחן של תושבי העיר, מגדילה את השסע החברתי, גורמת למלחמות מיותרות בין תושבי העיר ופוגעת בחופש הדת של תושבי העיר. זהו זמן בו יש צורך לפעול לאחדות ולא לפילוג!
אנו תנועה לאומית ליברלית, המממשת מדי יום בקרב בוחריה את האפשרות לחיות בדרך בה יבחרו. אנו פונים אליך בבקשה לשנות את ההחלטה ולאפשר כמובן למי שמעוניין בכך לשמור על התרבות והמסורת היהודית על-פי אמונתו וצו מצפונו".
תגובת ישראל זעירא, מנכ"ל ראש יהודי, להחלטת בית המשפט שלא לקיים תפילה ביום הכיפורים לפי המסורת: "היום נפל דבר בישראל. מסורת נפלאה של כבוד הדדי בין אלפי תושבי העיר מכל המגזרים הופסקה. בית המשפט של מדינת ישראל פסק שתפילה בהפרדה על פי המסורת היהודית אסורה על פי החוק. המחיצה בכיכר דיזינגוף הייתה מינימלית, ליד החזן ואך ורק באזור זה, ולא הפריעה כלל לעוברים ולשבים. להיפך, אלפים התקבצו סביב המניין הזה ללא מחיצה והתרגשו ביחד, באחדות. אבל בית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה נגד ההחלטה, והחליט לאסור עלינו לקיים את התפילה ביום הקדוש בכיכר דיזנגוף".
"בנימוקיה לדחיית העתירה טענה השופטת הדס עובדיה כך: 'הפרדה מגדרית נתפסת על פי ההלכה כביטוי של 'הדרת נשים'. צר לנו שהשופטת הבינה באופן מסולף את ההלכה היהודית ששומרת על כבוד האשה הרבה יותר מבית המשפט, שבהחלטה זו מנע מנשים רבות ומגברים רבים את החוויה המשותפת שציפו לה. כמובן שבכוונתנו לשמור על החוק. לדעתנו הפסיקה תחייב שינוי תקנות או חקיקה בעתיד. אנו בהתייעצות פנימית, גם עם רבנים, ונעדכן על ההתפתחויות בקרוב".
חיים גורן, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו בתגובה לדחיית העתירה והאיסור על תפילה יהודית ביום כיפור בעיר: החלטה מאכזבת מאד של ביהמ"ש. אלפיים שנה נשמר חופש הדת של יהודים, ודווקא כיום – בתל אביב, העיר היהודית הראשונה נפגעה זכות בסיסית זו. למרות שמדובר בהחלטה רעה, אמשיך לפעול מול כלל הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח שתפילות יום הכיפורים בתל אביב יעברו בשלום ובבטחה, ובהתאם להלכה והמסורת היהודית.
