ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום אחר הצהריים (ה') לבג"ץ את תגובתו לעתירות המבקשות לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון לחוק יסוד הממשלה, המסדיר את סוגיית יציאת ראש הממשלה לנבצרות.
בתגובה שהוגשה על ידי עו"ד מיכאל ראבלו, פרקליטו של נתניהו, נטען כי קבלת העתירה תפגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. "קבלת העתירות, הפיכת הצו על תנאי למוחלט ודחיית כניסתו של תיקון מס' 12 לתוקף, משמעותה אחת: רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל. בעתירות דנן מבוקש לפרש את חוק היסוד שלפני התיקון באופן המותיר לכאורה את האפשרות (שלא הייתה קיימת מעולם) של הוצאה לנבצרות שלא מסיבות פיזיות או נפשיות של ראש ממשלה מכהן. העתירות מבקשות לקבוע למעשה ללא כל סמכות בדין, שמיליוני אזרחים טרחו לשווא למימוש זכות ההצבעה".
"העותרים מבקשים להפוך את בית המשפט הנכבד ל'שחקן' נוסף בבחירות הדמוקרטיות", הוסיף עו"ד ראבלו. "תחילה הם ניסו לשכנע את הבוחר שלא לבחור ברשימות שתמכו במשיב 2 (נתניהו – ש"פ). משלא עלה הדבר בידם, הם דוחקים בבית המשפט הנכבד להפר את עקרון הפרדת הרשויות, לבטל את רצון הבוחרים, ולהותיר אפשרות שתביא לבחירה אחרת, ללא בחירות דמוקרטיות, בניגוד לרצונם הברור של מיליוני אזרחים. עם כל הכבוד לעותרים, במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה – שווה לקולו של כל אזרח אחר".
ראבלו הדגיש כי דחיית מועד כניסת החוק לתוקף תייצר מצב לא הגיוני: "ליועצת המשפטית הנכבדה ולבית המשפט הנכבד אין, עם כל הכבוד, כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות ואין כל סמכות לקבוע שאפשרות תאורטית כזו תיוותר על כנה בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים ולחקיקת היסוד של הרשות המכוננת ברוב מוחלט של חבריה. קבלת עתירת העותרים עלולה לגרום למצב בו עובד ציבור בודד שאינו נבחר ציבור (היועץ המשפטי לממשלה) – רם דרג ככל שיהיה – יקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא ובאילו נסיבות הוא כשיר או לא כשיר לנהל את המדינה. לא רק שמצב שכזה אינו מתקבל על הדעת, הרי שלא זו הייתה כוונת המחוקק המכונן בעבר, ולא זו כוונת המחוקק המכונן כיום".
עוד מדגיש ראבלו, כי העובדה שהצו שיצא לא מדבר על פסילת התיקון, אלא רק על דחיית מועד כניסתו לתוקף, איננה מפחיתה מחומרת ההתערבות של בית המשפט בעבודת הכנסת והפגיעה בעקרון ריבונות העם: "התערבות בית משפט נכבד זה, אף אם במישור התחולה בזמן –היא התערבות חסרת סמכות בחוק יסוד. הכנסת החליטה בהחלטה ברורה, מודעת ומכוונת, כי התיקון החוקתי יכנס לתוקף ויוחל באופן מיידי, גם על הממשלה ה-37 ועוד בתקופת הכנסת ה- 25, והכנסת אף דחתה מפורשות הצעות לדחיית התחולה של התיקון החוקתי".
"בית משפט נכבד זה", הוסיף פרקליטו של נתניהו, "מוגבל בסמכותו להורות לכנסת על תיקון דבר חקיקת יסוד או שינויה, אף על פי פסיקתו שלו, והפיכת הצו על תנאי למוחלט תוך התערבות במועד התחולה של חוק היסוד – אינו בגדר אקט פרשני לפי 'דוקטרינת הקריאה לתוך החוק' אלא מהווה חקיקה של ממש באמצעות 'כתיבה לתוך החוק' ואף עולה לכדי ביטולו למעשה של חוק היסוד לאותה התקופה 'הנדחית' לכאורה. מדובר באקט המסכל את כוונת הרשות המכוננת. בית המשפט הנכבד אינו מוסמך למעשה כזה. החלטה שכזו תעמוד בניגוד לריבונות העם באמצעות נציגיו המכוננים. תוספת הוראה לחוק יסוד מוסרת את עט החקיקה וכתיבת החוקה לידי בית המשפט. היא תהיה הפרה גסה של עקרון הפרדת הרשויות".
לאור זאת, מבקש ראבלו מבג"ץ לבטל את הצו על תנאי שהוצא בעתירה, ולדחותה.
