משרד המודיעין האיראני
מנהל: איסמעיל ח'אטיב
משרד המודיעין האיראני משמש כסוכנות הביון במדינה. הוא הוקם ב־1983 כתחליף למשטרה החשאית של השאה, וכפוף למנהיג העליון של איראן. על פי דיווחים, המשרד מעסיק כ־20 אלף סוכנים ברחבי העולם ומורכב מכמה מחלקות: ביטחון פנים, מודיעין עממי – ריגול אחר הנעשה במקומות ציבוריים, ומחלקת ביטחון־חוץ שגם מפעילה, יחד עם משמרות המהפכה, את כוח קודס שפועל ברחבי העולם, מבצע פיגועים, מחסל מתנגדים ואוסף מודיעין. בין השאר, הארגון מואשם ברצח מנהיג המפלגה הכורדית הדמוקרטית ושלושה פעילים בגרמניה. הארגון גם אחראי לרצח שורת אינטלקטואלים איראנים ומתנגדי משטר. בשנים האחרונות הוא נוטל חלק משמעותי בדיכוי המחאות במדינה. לאחרונה מתגאה המשרד בכך שלכד סוכני מוסד או סוכנים זרים אחרים בטענה שניסו להתסיס את העם נגד השלטון או לחבל בתוכנית הגרעין. כמו כל סוכנות ביון, גם למשרד המודיעין האיראני מיוחסות לא מעט מתקפות סייבר, כולל נגד יעדים בישראל.
מִנהל המודיעין הכללי של ירדן
מנהל: אחמד חוסני
מנהל המודיעין הכללי של ירדן, הידוע גם כ"סוכנות הביון של הממלכה ההאשמית", הוקם ב־1964. הארגון,שמנע בשנים האחרונות כמה פיגועי טרור, נחשב לאחד מגופי המודיעין המקצועיים במזרח התיכון. הארגון מופקד על ביטחון הפנים והחוץ של הממלכה, ועל ביצוע פעילויות מודיעיניות לפי הנחיית הממשל. אחד מהרגעים שזעזעו את הארגון אירע בשנת 2009, כאשר המלך עבדאללה העמיד לדין את מנהלו מוחמד דהאבי, ובית המשפט גזר עליו 13 שנות מאסר. כחלק מפעילותו היה הארגון אחראי על יציבות הממלכה בשנים שלאחר ההתקוממות הפלסטינית ב"ספטמבר השחור" ב־1970. בליל המילניום (2000) מנע הארגון סדרת פיגועים נגד כמה מלונות בירדן ובארה"ב, ומאז 11 בספטמבר 2011 הוא נחשב לשחקן מרכזי במאבקו של הממשל האמריקני בטרור.
ה־GID: סוכנות הביון הסעודית
מנהל: חאלד בן עלי אל הומיידן
בראשית דרכו השתמש ראש השושלת אבן־סעוד בשירות הביון כדי לאחד את הממלכה. ב־1955 הוקם הארגון באופן רשמי, תחת השם "סוכנות החקירות הרשמית של סעודיה", ועסק בהתמודדות עם איומים מבית ועם ריגול ואיומים מבחוץ. בהמשך הפך לארגון שהתמקד באיומים מבחוץ וכונה GID – סוכנות הביון הסעודית. רק בשנת 2013 הורשו נשים לעבוד בסוכנות. במהלך השנים עסק הארגון, בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, בבלימת השתלטות הקומוניזם על מדינות באפריקה, בסיכול פיגועים (בין השאר פיגועי מטוסים), ובסיוע לארגונים אנטי משטריים (דוגמת אספקת נשק למורדים בסוריה). על פי פרסומים זרים, בשנים האחרונות קיים שיתוף פעולה בין המוסד וה־GID, כולל ביקורים של ראשי המוסד בסעודיה.
ה־CIA: סוכנות הריגול הפדרלית של ממשלת ארה"ב
מנהל: ויליאם ברנס
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארה"ב להקים משרד שיתמקד בריגול אחר מדינות אויב. המשרד רשם הישגים גם בגיוס מדענים לבניית פצצת אטום. על יסוד משרד זה הוקם בשנת 1949 ה־CIA, שנאבק בברית־המועצות ובקומוניזם. מאז 11 בספטמבר 2011, נוספו לארגון סמכויות בתחום הביון הפנימי ובפעילות נגד מנהיגים זרים במסגרת המלחמה בטרור. הוא ממונה על איסוף מודיעין ותיאום פעולות לשמירת הביטחון הלאומי. כל פעולותיו הן מחוץ לארה"ב, למעט מקרים חריגים. לארגון נזקפים אינספור מבצעים ופעולות, בהם גיוס נאצים לשעבר לפעילות במזרח אירופה, תמיכה וסיוע למפלגות אנטי קומוניסטיות, חימוש המוסלמים האפגנים נגד ברית־המועצות – אירוע שהוביל להקמת הטליבאן ואל־קאעידה. ה־CIA משתף פעולה באופן הדוק עם המוסד.
ה־FSB: שירות הביטחון הפדרלי הרוסי
מנהל: אלכסנדר בורטניקוב
שירות הביטחון הפדרלי כפוף ישירות לנשיא רוסיה. בין תפקידיו מניעת טרור, אבטחת נכסים אסטרטגיים, הגנת סייבר וסיכול ריגול בתוך המדינה. ב־1995 הוא ירש את הקג"ב, שפורק לאיטו בשנים שלאחר נפילת ברית־המועצות. עם הזמן סמכויותיו הורחבו. ב־2006 למשל הוא הורשה להתנקש בפעילי טרור בהנחיית הנשיא, וב־2014 חויבו כלל הרשתות החברתיות והפורומים ברשת האינטרנט הרוסית להתחבר להתקנים שפיתח, כדי להקל על המעקב אחרי האזרחים. לא מעט פעילי אופוזיציה רוסים מצאו את מותם בנסיבות "טבעיות", בפעולות שיוחסו ל־FSB. בשנים האחרונות מקדיש הארגון משאבים רבים להשתלטות על אוקראינה, כולל מבצעי תודעה. תפקידו בפלישה ב־2022 היה הנהגה חלופית לנשיא זלנסקי ולממשלה האוקראינית – מה שלא קרה בסופו של דבר.
ה־BND: שירות הביון הפדרלי הגרמני
מנהל: ברונו קהאל
הוקם ב־1956, במטרה "לאסוף מודיעין למען האינטרסים של גרמניה". הארגון ירש את מקומו של "גהלן", סוכנות הביון שהקימו האמריקנים בגרמניה שאחרי מלחמת העולם השנייה ושהייתה נתונה לביקורת בעקבות העסקת אנשי אס־אס וגסטפו. באופן חריג בעולם, זהו גוף שאחראי הן על איסוף מודיעין אזרחי והן על איסוף מודיעין צבאי. ה־BND מוכר לישראלים כיוון שבכיריו תיווכו בסוגיות של שבויים ונעדרים, עסקת שליט למשל. לאחר הביקורת שספג בשל כישלונו למנוע את טבח הספורטאים הישראלים במינכן, למרות ההתרעות, הוא פיתח את יכולות מלחמתו בטרור. הארגון ידע גם רגעי שפל: 90% מסוכניו במזרח גרמניה היו למעשה סוכנים כפולים ודיווחו לשטאזי, סוכנות הביון המזרח־גרמנית. ב־2005 נחשד הארגון בציתות לעיתונאים, וב־2008 נחשד באחסון כספים לא כשרים בבנק בליכטנשטיין.
ה־MI6: סוכנות הביון הבריטית
מנהל: סר ריצ'רד מור
עד 1994, ה־MI6 הבריטי לא הייתה קיימת באופן רשמי. סוכנות הביון הבריטית הוקמה ב־1909 אך הוצגה לעולם רק כתשעים שנה לאחר מכן. בתחילה היא עסקה בריגול, במיוחד בתקופת מלחמות העולם, ובהמשך פעלה נגד הקומוניזם והבולשביזם. מלחמת העולם השנייה היא שהפכה את MI6 לסוכנות היעילה שהיא. סטיוארט מנזיס קיבל את הפיקוד על הארגון, ומגוף שלא הצליח להחדיר סוכנים לאירופה, הפך אותו לגוף שהפיץ מידע כוזב לאויביו, השיג צילומי אוויר של יעדים בגרמניה ואף הצליח לפצח את "האניגמה" הנאצית. בשנות ההעפלה חיבלה הסוכנות בחמש ספינות מעפילים כדי למנוע מהם להגיע לארץ. היא והייתה מעורבת בהפיכות ברחבי העולם, בהן ההפיכה באיראן ב־1953 והברחת הכוחות הסובייטים מאפגניסטן בשנות השמונים. מאז 11 בספטמבר 2001, הארגון נאבק בטרור בנחישות רבה.
המשרד לביטחון המדינה של סין
מנהל: צ'אן יסין
סוכנות הביון הסינית שאחראית גם על סוגיות פנים. החלוקה פשוטה: מחלקה 1 עוסקת בענייני בטחון פנים, מחלקה 2 בענייני חוץ. הוא הוקם ב־1949, כזרוע של המפלגה הקומוניסטית, ומהלך השנים הורחבו מחלקותיו וסמכויותיו. בשנחם האחרונות אגף הסייבר שלו מבצע פריצות וגניבת מידע, וגם שותל תוכנות בתשתיות של מדינות זרות, שיופעלו ביום פקודה. ב־2020, למשל, ניסו האקרים סינים לפרוץ למחשבי חברת מודרנה כדי לגנוב את החיסון. הסוכנות מרגלת אחר מתנגדי משטר סינים ברחבי העולם.
לשכת הביון הכללית של קוריאה הצפונית
מנהל: לא ידוע
כמו כל דבר בקוריאה הצפונית, קיימים פרטים מועטים על ארגון הביון שלה. לשכת הביון הכללית של קוריאה הצפונית אחראית גם על מבצעים מחוץ למדינה – פעולות קומנדו, חטיפות, הסתננויות ושיבושים, וגם על ניהול חקירות של אויבים בבית פנימה. בשנות התשעים הקימה הלשכה מערך סייבר שבאמצעותו היא משיגה מידע, מבצעת מתקפות סייבר ושודדת בנקים באופן וירטואלי. מדיווחים שזלגו למערב עולה כי קוריאה הצפונית הקימה יחידת עילית של 6,000 פצחנים שלמדו במערב וחזרו לארצם כדי ליישם את הידע.
ה־MIT: סוכנות הביון הטורקית
מנהל: איברהים קאלין
הסוכנות נוסדה ב־1965, מעסיקה כ־8,000 עובדים, ותפקידה הוא "לאסוף מודיעין על איומים, מגורמי פנים ומגורמי חוץ, שמהווים איום על עצמאותה וריבונותה של טורקיה" – הגדרה שזכתה לפרשנות רחבה. אחת ממטרותיה המרכזיות היא המלחמה בכורדים, במיוחד בארגון ה־PKK, ובמסגרתה היא חוצה לא מעט קווים אדומים. למשל ב־2013, על פי דיווחים, רצחה הסוכנות שלושה מפעילי הארגון בפריז. היא שמה לה למטרה לעקוב אחרי פעילי PKK ברחבי העולם ואף עומדת מאחורי לכידת המנהיג, עבדוללה אוצ'ולן, ב־1999. ארגונו של פטהוללה גולן, איש דת מוסלמי מארה"ב שקורא תיגר על ארדואן ומנהיג את ארגון "גולן", הפך אף הוא ליעד של ה־MIT, כולל חטיפת פעילי הארגון והבאתם לטורקיה לצורך משפט. בשנים האחרונות הסוכנות פועלת גם בתחום הסייבר ויוזמת מתקפות רבות נגד יעדים שונים.
ה־DNI: מִנהל הביון הלאומי של קולומביה
מנהל: מנואל אלברטו קזנובה
מִנהל הביון הלאומי של קולומביה ירש את מקומה של מחלקת הביטחון האדמיניסטרטיבי, שפעלה עד שנת 2011 ופורקה לאחר שאנשיה נתפסו מצותתים לבכירים במדינה. ה־DNI עוסק באיסוף מודיעין אסטרטגי, מניעת פיגועים, סיכול נסיונות ריגול ומניעת חתרנות, ובשיתופי פעולה מודיעיניים בין־מדינתיים. בניגוד לגוף הקודם, מנהל הביון הלאומי אינו עוסק בפעילויות אכיפת חוק או בסוגיית המהגרים והגבולות. החזון האסטרטגי של הארגון הוא להיות גוף מוביל בייצור ובניתוח מודיעין אסטרטגי ומודיעין נגדי בתחום הלאומי והבינלאומי. כדי לעמוד ביעד הזה הוחלט על גיוון מאגרי הגיוס שלו באמצעות הקמת מסלולי קריירה מקצועיים לאנשים ללא רקע צבאי או משטרתי.
לקריאת "משחקי ריגול" – גיליון מיוחד על עולמות הביון – לחץ כאן
