הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ, בראשותה של הנשיאה אסתר חיות, התכנס היום (ה') לדיון שנמשך למעלה משמונה שעות בשתי עתירות שהוגשו נגד "חוק הנבצרות". הכוונה לתיקון לחוק יסוד הממשלה, המבהיר לראשונה באילו עילות ניתן לקבוע שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, ובאיזה אופן ניתן להכריז על כך כאשר ראש הממשלה אינו מסוגל להודיע בעצמו על נבצרותו.
בפתח הדיון הדגישה הנשיאה חיות שעל אף שבעתירות ביקשו העותרים להורות על ביטול התיקון, הצו על תנאי שיצא בעתירות נוגע רק לאפשרות של דחיית מועד כניסתו של החוק לתוקף, וממילא רק בכך יעסוק הדיון.
עו"ד יצחק ברט, שייצג בדיון את הכנסת מטעמה של הלשכה המשפטית, טען בפתח הדיון שהעותרים מבלבלים בין המניע לחקיקת החוק, הקשור אכן במצבו של ראש הממשלה, לבין תכלית החוק. תכליתו של החוק היא לפזר את הערפל שהיה קיים עד היום בכל הנוגע לשאלה מהו מצב שבו "נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, בהתאם לחוק יסוד הממשלה. העובדה שלחוק יש מניע פוליטי היא לא סוד. חברי הכנסת הם אנשים פוליטיים, זה תפקידם. בית המשפט הזה קבע במפורש פעם אחר פעם שהוא איננו בוחן את המניעים לחקיקה".
השופטת דפנה ברק-ארז תהתה בתגובה אם התשובה זהה כאשר המניע איננו פוליטי אלא פרסונלי. ברט השיב לה, "אני חושב שהניתוק בין מניע פוליטי למניע פרסונלי כשמדובר בנבצרות ראש ממשלה זה ניתוק מלאכותי. כשחברי הכנסת גילו שבנושא הנבצרות יש לקונה, הם פעלו כדי לתקן את הלקונה".
בהמשך הבהיר ברט כי החוק הנוכחי תואם גם את כוונת חברי הכנסת כאשר נחקק חוק יסוד הממשלה בגרסתו המקורית. "מדברי הכנסת אין שום אינדיקציה לכך שחברי הכנסת התכוונו אי פעם לתת ליועצת המשפטית לממשלה סמכות לקבוע מתי חלה נבצרות. כל הדיונים עסקו בעילות הקלאסיות של נבצרות, עילות רפואיות, נפשיות. אם היו מחוקקים חוק שקובע שלא ניתן להוציא את בנימין נתניהו לנבצרות, זה היה באמת חוק פרסונלי וניתן היה לומר שהמניע לחקיקת החוק והתכלית שלו מתלכדים. במקרה הזה מדובר בנורמה כללית, וממילא התכלית והמניע נפרדים. התכלית הייתה קיומה של לקונה בחוק, ובא המחוקק לתקן את הלקונה וזו תכלית אובייקטיבית, הגם שהיא משליכה על המקרה הקונקרטי".
השופט נועם סולברג חיזק את דבריו של ברט וציין כי "אולי צריך לומר שלמרות המגרעות בחקיקה ובחוק, החוק הוא תיקון שנועד לתקן לקונה. הוא תואם להסדרים בנוגע לנשיא המדינה בישראל, וגם דומה להסדרים דומים בעולם, כמו למשל החוקה האמריקנית".
עו"ד מיכאל ראבלו, המייצג את ראש הממשלה נתניהו בדיון, פתח בקביעה שלשיטתו, אין לבית המשפט העליון סמכות לביטול חוקי יסוד. בתשובה לשאלות השופטים, שציינו כי האפשרות של ביטול החוק אינה על הפרק, אמר ראבלו כי משמעותה של דחיית כניסת החוק לתוקף היא למעשה מתן אפשרות לגורם לא דמוקרטי לבטל את תוצאות הבחירות. "מה זה בעצם אומר דחיית התחולה? הפרשנות שהעותרים מציעים לחוק בנוסחו הקודם היא ביטול הדמוקרטיה. היא נותנת לגורם לא נבחר את האפשרות לבטל את תוצאות הבחירות".
השופטת חיות הגיבה כי "החלומות של העותרים מתמזגים עם החרדות שלכם. זה לא הנושא. השאלה היא אם כדי לרפא את הפגמים, אין מקום לדחות את התחולה".
עו"ד ראבלו ציין כי המשמעות של דחיית התחולה היא מתן אפשרות לעובד ציבור, נכבד ככל שיהיה, להביא לביטול תוצאות הבחירות. "אנחנו מכירים את הפסיקה של בית המשפט. הרצון של העותרים הוא להותיר את נושא הנבצרות מרחף באוויר".
"לא הרחק מכאן נמצאת הכנסת"
מנגד טען עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים שייצג בדיון את היועצת המשפטית לממשלה, כי "מאז ומעולם ליועצת המשפטית לממשלה לא הייתה סמכות להכריז על ראש הממשלה כנבצר. מי שרשאי להכריז על ראש הממשלה כנבצר זו הממשלה. מה שקרה פה הוא שהסמכות המכוננת הפכה כלי לקידום צרכים פרטיים של ראש הרשות המבצעת. הסדר שנועד לאפשר לראש הממשלה להתעלם מהסדר ניגוד העניינים שחל עליו".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון, טען שתכלית החקיקה הבלעדית היא לאפשר את קידום "ההפיכה המשטרית", כלשונו, על ידי ראש הממשלה. "הבעיה הכי קשה בחוק הזה היא הפגיעה ברציפות השלטונית. גם אם ראש הממשלה יהיה על ערש דווי, לא ניתן יהיה להוציא אותו לנבצרות, אם מציבים כאלה גדרות. אנחנו מכבדים את היועצת המשפטית לממשלה, אבל עמדתנו שונה. אנחנו לא חושבים שהפרת הסדר ניגוד העניינים לא מובילה לנבצרות".
עו"ד אורי הברמן, המייצג את ח"כ עודד פורר וסיעת ישראל ביתנו, טען אחרון מבין העותרים. רגע לפני שהחל לטעון, העיר לו השופט סולברג כי ספק אם ניתן לשמוע חבר כנסת העותר נגד הכנסת: "אדוני מייצג חבר כנסת. לא הרחק מכאן נמצאת הכנסת. יכול הלקוח שלך אחרי חג הסוכות לגשת ולהגיש הצעת חוק חדשה. אני מסופק מאוד אם יש מקום להשמעת טענות מטעם חבר כנסת. כזכור, בעניין מס דירה שלישית אנחנו הגנו בעוז על זכותם של חברי הכנסת להשתתף בהליך החקיקה. במקרה הזה לא ראיתי שום טענה שמישהו בפרלמנט הפריע לח"כ פורר להשתמש בכלים שהפרלמנט מעניק לו. אתם באים לכאן, לכאורה יש לכם חיים קלים. לא צירפתם כמשיבות סיעות אחרות שאולי יש להן מה לענות לטענות שלכם. בקיצור, המקום לטענות של חברי כנסת הוא לא כאן".
עו"ד הברמן ציין בטענותיו כי מהלך החקיקה הזה כולו נבע ממניעים פרסונליים: "הכנסת משתמשת בחוקי היסוד כאילו זה פלסטלינה, כחומר ביד היוצר, אך פתאום כאשר בית המשפט בא להתערב מתייחסים לחוק היסוד כאיזו נורמה עליונה. הכנסת ה-25 ראויה לציון לגנאי, שני תיקונים תכופים ופרסונליים, תיקוני חוק שיש להם שם פרטי, שם משפחה ותעודת זהות".
לקראת סיום הדיון חידד עו"ד הלמן מטעמה של היועמ"שית, כי נכון להיום הפרת הסכם ניגוד העניינים אינו מהווה סיבה לקבוע כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. אולם לדבריו, "לא ניתן לשלול שבעתיד התנהלות ראש הממשלה בסוגיית ניגוד העניינים תוביל להכרזה על נבצרותו, ולכן החוק הנוכחי משנה למעשה את המצב הזה, ושולל באופן מלא את האפשרות להכריז על ראש הממשלה כנבצר בנסיבות כאלו".
