רק כשקיבל טלפון ממתנדב כוחות ההצלה בשדרות שבישר לו שאביו, הרב חיים סאסי, חי ונמצא בדרכו לחדר המיון בבית החולים, דביר סאסי הרשה לעצמו להיכנס לרגע אחד לחדר ולזלוג דמעות של הקלה. אבל רק לרגע אחד, כי בסלון ובשאר חלקי הבית חיכו לו בני משפחה, ביניהם ילדים, והוא הרגיש שחייבים לשמור ברגעים קשים כאלה על פאסון.
הרב חיים סאסי (50), ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות, חבר כיתת הכוננות בעיר ומתנדב באיחוד הצלה, יצא בבוקר החג לרחובות שדרות כדי לעשות את מה שהוא יודע מזה שנים – טיפול באירוע של נפילת קסאמים. אלא שאז הוא נתקל במציאות האיומה שניחתה על מדינת ישראל אתמול, וקלט ליד תחנת המשטרה בעיר מחבל רכוב על טרקטורון. חיים לא היסס, ירה בו והרג אותו. בתחנת המשטרה התחיל במקביל קרב יריות, כשמספר מחבלים עלו לגג התחנה וריססו משם אנשים.
"כשאחד השוטרים נפצע", מספר דביר בהתרגשות, "אבא רץ לעזור לו תוך כדי חיפוי ירי של שני שוטרים אחרים. לצערנו, השוטר הזה מת לו בידיים, ואבא חטף כדורים בלחי, בברך וביד, כדורים שנורו ממחבל צלף שעמד על גג תחנת המשטרה. אף אחד לא יכול היה לחלץ אותו משם עקב אש התופת של הצלף, ואבא שכב שם שעה ארוכה צמוד למכולה וטיפל בעצמו. הוא איבד המון דם. כשהוא לא הגיע הביתה אחרי שעתיים-שלוש, כבר דאגנו ממש. אנחנו מכירים את אבא שלי, את המבצעיות שהוא אוהב, ופחדנו מהגרוע מכל. ואז התקשר מתנדב ואמר שאבא בדרך למיון. עכשיו ברוך השם מצבו יציב, הוא מאושפז ומקבל טיפול בבית החולים הלל יפה בחדרה, אבל מחכים לו עוד כמה ניתוחים. כל הקליעים הוצאו מהגוף, והוא מתאושש אט אט. אני כל הזמן מקבל עדכונים וסיפורים על הגבורה של אבא שלי ביום הקרב שהתחולל פה ברחובות אתמול, ואני לא מאמין שאני מדבר על אבא שלי, זו הרי סצנה מסרט. חשוב שאנשים ידעו על הגבורה של תושבי שדרות. אנשים הקריבו פה כל מה שיש להם כדי להציל את שכניהם וחברים, וגם אנשים שלא הכירו בכלל".
במשפחת סאסי שישה אחים, כולם גרים בשדרות. "היו לנו אורחים לחג", מספר דביר תוך כדי שהוא כבר שוהה על מדים בשטחי הכינוס במסגרת שירות מילואים שאליו הוקפץ, "בהתחלה עוד אפשר היה להסביר את המצב כי היינו בטוחים שמדובר ברקטות, עניין שאנחנו מדבררים אותו באופן קבוע כבר שנים. כשהתחילו היריות, לא ידענו איך להרגיע את מי שהיה איתנו, זה משהו שעוד לא קרה פה. זה היה חוסר אונים מוחלט. כחייל משוחרר בלי נשק אתה מרגיש ללא יכולת לעזור, עם ידיים כבולות. ננעלנו בבית עם פחד קיומי, וניסינו להפעיל המון שיקול דעת מהבחינה של לאיזה גיל אומרים מה, ומה מצנזרים. אני חושב שפעלנו נכון. כשהיה אפשר להרגיע עשינו זאת, לא סיפרנו הכול, אבל כשצריך לנעול בתים ולפתוח סלולרי בשבת, אין ברירה אלא לספר ולתווך".
המשפחה קוראת לציבור להתפלל לרפואתו של האב, הרב חיים בן תמר.
