"לפני שש שנים הייתה לבן זוגי תאונת דרכים קשה", מספרת ענת לדר־רובינשטיין (43) מחיפה, שחושפת לראשונה את סיפורה. "זו הייתה ממש טרגדיה משפחתית, הייתי אז רק בת 36 עם שני ילדים. מאז הוא עבר הרבה מאוד ניסיונות שיקום. הוא נותר משותק לגמרי, בכיסא גלגלים, בלי יכולת לתפקד, סיעודי לחלוטין שצריך שני מטפלים".
אבל הבעיה המשמעותית יותר, אומרת הרעיה, היא מצבו הקוגניטיבי הקשה. "הוא לא ממש מודע לזמן, מי הוא, בן כמה. הוא מתקשר באופן מאוד מוגבל. בכל השנים הללו אין שיפור במצב, הדברים רק מידרדרים. עם הזמן התחלתי לחשוב על עצמי, על המשפחה שלי, וכעבור ארבע שנים מהתאונה, החלטתי לפתוח בהליך גירושין".
לדבריה, "מיום התאונה אין לי ולילדים בן זוג ואבא, ואחרי הרבה שנים החלטתי שאני פותחת בגירושין מתוך מחשבה שאני צעירה והחיים ממשיכים. אני רוצה לבנות מחדש את החיים, שיהיו טובים לי ולילדים".
אך מאז פתיחת התיק ההליך לא מגיע למתן גט, וענת נותרה נעולה בנישואיה הקודמים. הסיבה לכך היא שגם כאשר האיש נמצא במצב קוגניטיבי קשה עד כדי מצב של צמח או קומה, עליו לגלות מודעות מינימלית כדי לתת את הגט ולהשיב לשאלות הדיינים. "בבית הדין הרבני אומרים שהוא מסוגל להבין ולדעת, וכל פעם מחדש הם בודקים אותו. או שהוא מגיע אליהם לשם, או שהם מגיעים אליו למוסד הסיעודי. כל פעם שואלים אותו 'האם אתה מוכן לתת גט?' מנסים להגיע לתשובה, שהוא יגיד 'כן', ויותר מפעם אחת. זה לא קורה. שואלים אותו כמה פעמים, ואז הוא מתחיל להתכווץ ולא מוכן לדבר. 'ננסה בפעם הבאה', הם אומרים וקובעים את הדיון לעוד שנה כמעט.
"הדיינים אמרו שהם מאוד רוצים לעזור לי, ועד תקופה מסוימת באמת האמנתי, אבל אחרי שנתיים הבנתי שלא. זה קרה כשהראיתי להם סרטון שהוא אומר 'כן', אז הם אמרו 'כשאת רואה שהוא מרגיש טוב, מהר תבואי איתו'. ניסיתי כמובן, אבל יש המון פרוצדורות. בכל זאת הצלחנו, אבל הם רצו יותר מ'כן' אחד".
בחלוף שנתיים החליטה ענת לא להמתין עוד, מצאה זוגיות חדשה ואף הביאה ילד לעולם. "בית הדין קובע מרחק שנה מדיון לדיון, והחיים לא נעצרים לפי הדיונים. השנים עוברות, והבנתי שאני לא יכולה להמשיך לחכות להם. המשכתי הלאה. אני בזוגיות חדשה, במשפחה חדשה, ויש לי תינוקת משותפת. אני עדיין מנסה לקבל את הגט. התחתנתי עם גבר שיש לו שלושה ילדים מנישואין קודמים. בנינו יחד משפחה שתיתן להם חיים טובים ומלאים. היום אני מאושרת, הילדים מאושרים. כמובן מבקרים את אבא, הוא חלק מהמשפחה".
הילדה המשותפת מוגדרת הלכתית כממזרה. לא הייתה לך התלבטות בנוגע למשמעות הדבר?
"היו לי הרבה התלבטויות, אבל אני שלמה עם ההחלטה, שהיא בעצם שחרור של עצמי. היה רצון גדול לילד משותף למרות הקשיים והמורכבות, ובלב שלם הלכנו על זה. אין דבר שעשה אותנו ואת הילדים מאושרים כמו זה. היית צריך לראות איזו שמחה התינוקת הזאת הביאה למשפחה. מהצד זה אולי נראה לך 'היא המשיכה הלאה', אבל במצב המורכב שלי זה צעד משמעותי מאוד, והוא לא קל בכלל. זה לשחרר הרבה מחסומים, וללכת עם מה שאנחנו מאמינים בו. האפשרות האחרת היא להשלים עם מר גורלי, אבל החלטתי לא לתת לתאונה להרוס לי את החיים. אני אדם שמח ואופטימי שנלחם על חייו".
ענת איננה לבד. בישראל יש נשים נוספות שהאיש שנישאו לו עבר תאונת דרכים או פציעה צבאית שהביאה אותו למצב הכרתי קשה שאינו מספיק לנתינת גט כהלכתו. ברבים מהמקרים הדיינים עושים מאמצים אישיים כבירים, ולעיתים הם מגיעים לביתו של הפגוע ומנסים לחלץ ממנו גט, אך לא תמיד בהצלחה.
סיפורה של תמר (שם בדוי) דומה. לפני שש שנים, כשהייתה בת 32, עבר אישהּ שבץ מוחי. לאחר כמה שנים בבית לוינשטיין הצליחו הרופאים לשקמו לרמת קוגניטיבית הדומה לזו של ילד בן שנתיים. הוא מסוגל להשמיע קולות שמהם אפשר לכאורה להבין 'כן' ו'לא'. תמר הגישה בקשת גירושין בהסכמה, כלומר – אמו של האיש, שהיא האפוטרופוס שלו, תמכה בגירושין ובמתן האפשרות לתמר להמשיך בחייה. הדיינים הגיעו לביתו של האיש, ולאחר כמה שאלות הגיעו למסקנה שבאופן דחוק אפשר לתת גט במקרה הזה. לצידם הוגשה חוות דעת של נוירולוג שתומך גם הוא בעמדה זו.
וכך, בישורת האחרונה של ההליך, הדיינים הגיעו שוב לבית האיש יחד עם סופר סתם כדי לחתום על הגט – אך הוא החל להכניס לפיו את הנוצה שבה חותמים על הגט, מה שעורר את חשדם של הדיינים בנוגע למודעותו לתהליך. באותו רגע יצא אחד העדים והתקשר לאביו, דיין בעצמו, וסיפר לו את אשר קרה. האב אמר לו: "אם אתה לא מרגיש נכון עם מה שקורה שם, אל תשתף פעולה". הדיינים נאלצו להפסיק את הגט. מפח הנפש היה גדול.
הרב אוריאל לביא, דיין בבית הדין בצפת, עורר לפני כארבע שנים סערה כשאפשר מתן גט לאישה שבן זוגה מוגדר צמח. במקרה זה, שזכה לכינוי "פרשת הגט מצפת", נקט הרב לביא הליך הלכתי ייחודי כדי לשחרר אישה מעגינותה. בית הדין קבע שאם האיש היה מסוגל להתבטא ולהביע את רצונו – הוא בוודאי היה מעדיף שאשתו תינשא שוב ולא תישאר בעגינות. אלא שהצעד של הרב לביא, המכונה "זיכוי גט", זכה למתקפת נגד של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. לאחר ערעור שהגיש אדם אנונימי שאינו צד בתיק, החליט הרב יוסף לדון בפסק הדין של הרב לביא ולבטלו, שנתיים וחצי לאחר שניתן. נגד המהלך הוגשה עתירה לבג"ץ שמנע את הדיון בערעור, וכך למעשה הותרה האישה מעגינותה. בעקבות לחציו של הרב יוסף, שום בית דין לא העז לשחזר את הפתרון של הרב לביא.
כמו ביטוח חיים
ביום שני שעבר התכנסו 15 זוגות ביישוב נס־הרים הפסטורלי. מפה לבנה נפרשה על שולחן רחב ידיים, ובראשו ישב הרב יואל בן־נון. לאחר נאום קצר הוא חילק טפסים בין הזוגות. הטקס הקטן הזה היה הניסיון הראשון למצוא פתרון חדש לבעיית העגינות על רקע בריאותי, בדמות מתווה הלכתי בשם "גט משעה אחרונה".
"בזמן האחרון ישנה עלייה במספר המקרים של נשים עגונות בעקבות כניסה של האיש שלהן למצב רפואי של תרדמת", מסביר הרב יואל בן־נון. "זו בעיה חמורה ביותר. הרב אוריאל לביא היה ער למצב הזה, אך הראשון לציון התנגד, כך שחזרנו אחורה ואין כיום פתרון לנשים הללו. אני הצעתי פתרון פשוט: במקום שהדיין ייכנס לדעתו של האיש ויעשה 'זיכוי גט', האיש יביע את דעתו על אפשרות כזאת מראש.
"באירוע השבוע, הזוגות מינו אותי כשליח 'גט משעה אחרונה'. השליחות היא שאם חלילה יקרה דבר כזה, בית הדין לא יצטרך לשאול מה חושב האיש, אלא יתייחס לדעתו שהביע מראש. בתחום הכלכלי יש מושג שנקרא 'ייפוי כוח מתמשך', שמקל על בית המשפט במצבים שבהם הוא צריך להיכנס לראשו של אדם שלא יכול להחליט מכל מיני סיבות. אותו דבר בהלכה. זה כמו ביטוח חיים הלכתי, נשים את זה מראש על השולחן".
את הצעתו פרס הרב בן־נון במאמר שכתב בכתב העת התורני "תחומין", שם הסביר כי גדולי הפוסקים הראשונים התירו לאדם הנוטה למות לכתוב גט על תנאי ממש בשעתו האחרונה. המטרה הייתה למנוע מאשתו להתייבם עם אחי הנפטר במקרה שהאח בלתי ראוי כמו מומר, שוטה, קטן או חולה. התנאי הוא שאם האיש מת, השליח שמינה מראש ייתן לאישה את הגט במקומו ואז היא תיחשב גרושה ולא אלמנה. לדברי הרב בן־נון, הדבר היה מקובל בקהילות ספרד וצפון אפריקה, ובכמה מקהילות אשכנז וצרפת לתקפותה מסוימת. ליוזמה הצטרפו הרב דוד סתיו וארגון רבני צהר, וזאת בעקבות הסכמה שנתן הרב אהרן ליכטנשטיין ז"ל, מגדולי רבני הדור האחרון.
"אני לא מקים בתי דין פרטיים, לא עוקף את הרבנות, כי גם כשיש לי ויכוחים עם הממשלה אני לא מקים ממשלה חדשה ולא רבנות אחרת", מדגיש הרב בן־נון. "אני מנסה לשכנע את המערכת, את בתי הדין, שיסכימו ללכת בדרך שאני מציע. בעבר התגלו בעיות, אך אני חושב שהצעתי לכולן פתרונות. לאחרונה, במקרים קשים של עגינות, בתי הדין הלכו ל'הפקעה קידושין'. זו החלטה רדיקלית, אני רוצה למעט ככל האפשר בהפקעה. אני לא רוצה להפוך ילדים רטרואקטיבית ל'ילדים מחוץ לנישואין'. לדעתי גט משעה אחרונה עדיף.
"בדורות קודמים ניתן גט כזה במקרה של מחלה סופנית מתוך חשש שתיפול לידי יבם שהוא מומר. בדור שלנו לא מדובר במחלה סופנית לקראת מוות אלא בתרדמת. הרפואה היום מצילה אנשים ומשמרת אותם נושמים אך לא מתפקדים, ובעבר הם בוודאי היו מתים. היתרון הגדול הוא שחותמים על הגט הזה בתוך הנישואין, כלומר גם כיום זוגות בכל הגילים יכולים לחתום".
הרב בן־נון מחזק את עמדתו בזווית נוספת: "צריך להבין את האלטרנטיבות, מה קורה כשאין פתרונות. בהרבה מקרים האישה, בעודה נשואה, מתחילה זוגיות חדשה ונוצרת בעיה. ולא רק זאת, יום לפני האירוע שקיימנו התקיימה הפגנה של קהילת הלהט"ב בתל־אביב. המשפחה היהודית מותקפת היום מכל עבר. הציבור התורני צריך להבין שחייבים לשמור על ערכי המשפחה. כמעט בכל שבוע מתפרסמות ידיעות קשות על אלימות במשפחה, סכסוכים ועגינות. כך נוצרה אווירה שחיי משפחה וזוגיות הם יותר גיהינום מגן עדן. אי מתן פתרון לבעיית עגינות בעקבות מצב רפואי הוא החְלשה שלנו את מעמד המשפחה, עוד טענה נגד המבנה המשפחתי המסורתי".
מי שיזמה את האירוע השבוע, ושאישהּ אף הגיע לחתום על הגט משעה אחרונה, היא עו"ד בתיה כהנא־דרור מארגון 'מבוי סתום', שמייצגת היום ארבעה תיקים של עגינות בשל מצב רפואי. "במקרי סרבנות גט אפשר לקנוס את הסרבן או לכלוא אותו, אך במקרי עגינות בשל מצב רפואי כל הצעדים שעומדים היום לרשות בתי הדין הרבניים אינם נותנים מענה", היא מסבירה. "קראתי את מאמרו של הרב בן־נון, וזיהיתי פתרון הלכתי מבוסס שיכול לסייע למנוע בעיות של עגינות בעתיד. יחד החלטנו להוביל את הפתרון הזה, ולקרוא לכמה שיותר זוגות למנות את הרב בן־נון לשליח גט שלהם".
את האירוע היא קיימה דווקא בשבוע שבו חל ט"ו באב, חג האהבה. "אני חושבת שזאת המתנה הכי גדולה שאיש יכול לתת לאשתו", אומרת כהנא־דרור. "כך האיש בעצם אומר שאם חלילה אני אהיה בקומה, את תוכלי להמשיך בחייך. בקידושין כדת משה וישראל רק האיש מקדש ועושה קניין, ולכן רק הוא יכול לתת גט. כך הוא מבטיח לאשתו שלא תהיה נעולה במבנה הזה שההלכה יצרה. זו הצהרת אהבה של מי שדואג לאשתו ומעניק לה ביטוח חיים הלכתי שרק יעמיק ויחזק את הקשר".
יוזמה מסוכנת
ההצעה של הרב בן־נון עוררה התנגדות חריפה בקרב דיינים. הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הגדול בירושלים, כתב מאמר שדוחה את היוזמה. "יש במתווה כל כך הרבה טעויות קשות ובעיות בסיסיות, שבמסגרת כתבה עיתונאית לא נוכל לעסוק בכולן", אומר הרב הדיין.
לדבריו, "הרב בן־נון הוא מגדולי מלמדי התנ"ך, אדם גאון, אבל לדעתי הוא עשה טעויות קשות במתווה שיצר. יש שם נימוקים שאינם נכונים. אדם שחותם על גט ואז מתייחד עם אשתו – הרי הגט בטל מיידית; כל הפוסקים אומרים זאת. אין שום מקרה בהיסטוריה ההלכתית שהדבר הזה נעשה. כל שבוע קם ארגון או רב שלא עוסק בנושאים הללו בשגרה ומציע הברקה, כאילו אנחנו לא חשבנו עליה. כל מי שבקי ועוסק בדין, מבין שהפתרון אינו פתרון.
"בגלל שני מקרים בעשר שנים רוצים להחתים את כל הזוגות. זה יעלה הון למדינה. אתה לא מחסן אוכלוסייה שלמה בגלל מחלה נדירה. אבל מה שמפריע לי בעיקר הוא שהזוגות שחתמו על הגט לא מבינים שהוא כאילו מסייע להם במקרה הנדיר של קומה, אבל עד אז הוא פוגע בהם. הרי בגט כתוב שאם הזוג לא חי במשותף במשך שנה, גם אז הגט מופעל".
הרב איגרא מסביר את משמעות הדבר: "אנחנו, הדיינים, עושים מאמצים שזוג לא ייפרד לפני שיהיו לאישה מזונות מתאימים, בסיס כלכלי ואפשרות לקיים את חייה לאחר הנישואין. באמצעות הגט הזה יכול האיש לברוח לחו"ל ולהשאיר את האישה עם הילדים, ומאחר שהגט הופעל, לנו אין כוח ואפשרות להכריח אותו להגיע איתה להסדר. בעלים שבורחים נפוצים יותר מבעלים בקומה. המתווה הזה פוגע בזכויות האישה".
ובכל זאת, הרב איגרא, מה אפשר לעשות עם אותן נשים? מה הפתרון?
"הרב לביא כתב פסק מכובד מאוד ומנומק, אבל בסוף זה פסק אחד, של דיין אחד. מעבר לכך, כמה נשים כאלה יש? יש שתיים בעשר שנים. יש כמה ארגונים שמשקיעים במקרים הנדירים האלה. אני אדם דתי, מאמין, וחושב שלא לכל דבר יש באמת פתרון. ההלכה לא יכולה להציע לכל דבר פתרון. גם לרפואה אין פתרון לכל דבר. כמה מסכנים יש ברחוב שאין למדינה פתרון בעבורם? יש סוג אחד של עגינות מסוימת ונדירה, ובונים עליה בניינים ללא בסיס. מציפים בעיה שכמעט לא קיימת, מציעים רעיון הלכתי ללא בסיס, ומחתימים זוגות על הסכם שיותר פוגע בנשים מאשר יסייע להן".
למרות דבריו של הדיין הרב איגרא, הרב בן־נון בטוח במתווה החדש. "קראתי את מאמרו של הרב איגרא ולא מצאתי בדבריו התנגדות משמעותית או נימוק הלכתי רציני", אומר הרב בן־נון. "אני בעצמי נימקתי את ההתנגדויות שהוא העלה, וגם מצאתי את הפתרונות. התגובה שלו משקפת בעיניי בעיקר את החשש מחידושים. אם יקום הרכב בית דין מוכר שילך בכיוון הזה, המתווה ייהפך להיות פתרון מקובל לכל המעוניינים בו. אני בטוח שאז ההסתייגות תיעלם".
"אם לנשים שאני מייצגת היה גט משליח כמו שמציע הרב בן־נון, לא היינו בכלל במקום הזה", מגיבה עו"ד כהנא־דרור לדברי הרב איגרא. "אני מרגישה שהעובדה שלא הולכים עם פתרון כזה אינה נובעת מדאגה להלכה, ההלכה תמיד הסתכלה על המציאות והתאימה את עצמה – אלא מכך שבתי הדין דואגים למעמדם. מחריד שדיין בכיר אומר שאין פתרון לנשים. הרי ההלכה יצרה בעיה במבנה הנישואין, והיא זו שצריכה לתת את הפתרון".
לדבריה של העומדת בראש "מבוי סתום", "הדיינים ממונים בידי פוליטיקאים והם לא חופשיים לתת פתרונות, הם צריכים לוודא שיש להם אישורים מאושיות דתיות גבוהות יותר. תראה מה קרה לרב לביא, לא קידמו אותו בגלל פסק הדין שלו. הדיינים נמצאים במגננה בכל מה שקשור למשפחה החדשה, אבל זה שהם אומרים 'אין לנו פתרון' רק מחזק את התוקפים שלהם. זוגות יותר ויותר נמנעים בדיוק בגלל זה להינשא ברבנות. בתי דין אלטרנטיביים מתחילים לקום ונוצרת מהפכה. אם הדיינים לא יתעשתו וימצאו פתרונות, הציבור יצביע ברגליים". 
