שר־שלום ג'רבי הוא אולי המנכ"ל היחיד בשירות המדינה שעל קיר לשכתו תלוי פשקוויל. את כתב הפלסתר, הקורא "להתרחק מהשר שלום ג'רבי (כך במקור, מ"ט) חורש הרעות", הוציאו חרדים קיצונים במחאה על גיוס חרדים לשירות הלאומי. ג'רבי מסגר את הפשקוויל ותלה אותו במשרדו. איומי החרדים אף הביאו להצבת מצלמות סביב ביתו, ולהתקנת לחצן מצוקה בו. בעיניו, ההתנגדות הזו היא אות לעשייתו והצלחתו. בכלל, ככל שכועסים עליו יותר הוא משוכנע שמעשיו נכונים וטובים יותר. "כשנכנסתי לתפקיד קיבלתי החלטה: אני עובד בעבור השירות הלאומי והמשרתים בו, לא בשביל שום עמותה או גוף אחר", הוא מצהיר.
שמונה שנים מכהן ג'רבי בתפקיד ראש רשות השירות הלאומי־אזרחי, ובימים אלה הוא עומד לסיים את תפקידו ולפנות את מקומו לראובן פינסקי, מנהל אגף אתרי המורשת במשרד ראש הממשלה. היו אלה שמונה שנים סוערות שבהן הפך השירות מגוף "מפד"לניקי" מנומנם לארגון חי ובועט, המגיע לכותרות לעתים קרובות.
הסערה האחרונה נקשרה בהחלטתו של ג'רבי לבטל את התקנים למתנדבי השירות הלאומי שניתנו לעמותת 'בצלם', בשל מה שכינה "התנהלותה ופעולותיה נגד צה"ל". "יש קו ברור המפריד בין עמדה פוליטית לגיטימית בשיח הפוליטי הישראלי ובין הפצה ופרסום של שקרים והשמצות בארץ ובעולם, הגורמים נזק חמור למדינת ישראל ולחיילי צה"ל", כתב ג'רבי למנכ"ל בצלם, חגי אלעד.
החלטתו עוררה סערת רוחות. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביטל אותה, ואולם ג'רבי היה נחוש שלא להעניק תקן לארגון. הוא זכה לגיבוי מצד שר החקלאות אורי אריאל, הממונה על השירות.
"גוף המעוניין לרכוש תקן למתנדבים צריך להיות מלכ"ר הפועל לטובת המדינה והחברה", מסביר ג'רבי. "אנשי בצלם הסתובבו בעולם בעת מבצע 'צוק איתן' והפיצו מסרים שחיילי צה"ל מבצעים מעשים לא חוקיים ולא מוסריים. זה חרה לי, גם כמי שמשרת בצבא ויודע שאין צבא מוסרי יותר מצה"ל, וביקשתי מהוועדה הבוחנת את הבקשות לתקנים לפסול את הארגון. הם רוצים להשמיץ? בבקשה, אבל שלא יצפו למימון מהמדינה".
שמת את עצמך בעמדה של מי שקובע מהי טובת המדינה.
"זה לא עניין של דעות אישיות. אמרתי ליועץ המשפטי שאני לא מוכן לממן גוף שפועל נגד המדינה. אגב, פסלתי גם את ארגון להב"ה מלקבל תקן. בצלם, כמו כל ארגוני זכויות האדם, התבסס על סעיף שנקרא 'רווחה חברתית'. הסעיף הסתמי הזה בוטל, והסיפור נגמר". ואכן, השבוע אישרה ועדת העבודה והרווחה את התקנות שהגיש השר אורי אריאל, המגדירות אלו גופים רשאים לקבל מתנדבים במסגרת השירות הלאומי־אזרחי, תקנות שייכנסו לתוקף בשנה הבאה. ההגדרה "רווחה חברתית" אינה מופיעה שם.
איפה העניין עומד היום?
"היום אין לבצלם תקן. החזרתי להם את שלושת התקנים שהיו להם בעקבות הוראת משרד המשפטים. לפני חצי שנה הם קראו לחיילי צה"ל לסרב פקודה לירות על לא־חמושים ברצועת עזה. בחוק כתוב שמי שמסית נגד חוקי המדינה לא יכול לקבל מימון. השעיתי את התקן וזימנתי אותם לשימוע. עד היום הם לא הגיעו, כך שהאישור שלהם מושעה".
האם תפעל בצורה דומה נגד רבנים הקוראים לסרב פקודה?
"זה אותו הדבר. חד־משמעית, רב שיקרא לסרב פקודה ומפעיל עמותה, אבקש שגם הוא לא יקבל תקנים של השירות הלאומי".
כמו ג'ובניקים
אבל לא רק בעמותת בצלם לא אוהבים את ג'רבי. "גם חלק מהעמותות המפעילות את השירות הלאומי לא אוהבות אותי", הוא קובל. "אפילו האגודה להתנדבות בעם, שהייתה הראשונה שהפעילה את השירות הלאומי ושהוקמה בידי רבי ומורי בישיבת קריית־שמונה, הרב צפניה דרורי, ממש נלחמת בי. הן משמיצות אותי ואף ניסו להכשיל אותי במישור האישי. העמותות אמנם עושות עבודת קודש ורוצות ברווחת הבנות, אבל חושבות על הכיס שלהן ולא מעוניינות ברפורמות שהנהגתי, כמו ביטוחי חיים. בתקופת שירותי נפטרו כ־30 מתנדבים, וכשבאתי לנחם את אחת המשפחות וראיתי את תנאי העוני המחפיר, לא הייתה לי תשובה כאשר שאלו אותי 'מה מגיע לנו'. הבנתי שיש כאן לקונה אדירה, ומיד תיקַנו שעל העמותות לבטח את מתנדביהן בביטוח חיים. לא רק ביטוח חיים, גם רפואת שיניים ומשקפיים".
כמה עולה לנו כל מתנדב?
"מתנדב שמתגורר בביתו 1,500 שקלים לחודש, ו'מתנדב חוץ' 2,500 שקלים, וזה כולל גם את ההסעות והביטוחים".
העמותות לא אהבו גם את ההחלטה להעניק למתנדבים נסיעה בתחבורה הציבורית חינם, מכיוון שהדבר פגע בתקורה שנהגו להשאיר לעצמן מתקציב התחבורה. אלא שג'רבי היה נחוש להשוות את תנאי השירות של המתנדבים לאלה של חיילי צה"ל, לפחות של אלה המשרתים ביחידות עורפיות. "היום מתנדבי השירות הלאומי זכאים לכל ההטבות שמקבלים החיילים, כמו שנת לימודים ראשונה, הנחות בכניסות לאתרים וכדומה. בכל חוק המעניק הטבות לחיילים משוחררים, לצד המילים 'יוצאי צבא' מתווספות המילים 'ובוגרי השירות הלאומי'. זה לא היה בעבר", מתגאה ג'רבי.
איפה השוויון כאשר חיילים משרתים שנתיים וחצי, ובשירות הלאומי רק שנה?
"אני באמת מתבייש בכך שרק 30% מהמתנדבים משרתים שנתיים, אבל כשנכנסתי היו רק 14%. לפחות מהמגזר הציוני־דתי אני מצפה שכל מתנדביו ישרתו שנתיים. צריך לעודד את זה".
איזו תשובה תיתן לבת שתבוא להתייעץ אתך – צבא או שירות האומי?
"אני אומר, גם לראשי האולפנות, שבת שהולכת לצבא איננה פחותה מבת שהולכת לשירות הלאומי. אחת הטעויות של רבני הציונות הדתית היא הדבקת תוויות לבנות שהולכות לצבא והרחקתן. אני חושב כמובן שהשירות הלאומי מתאים ומפנק יותר, אבל בת שמחליטה ללכת לצבא עושה טוב מאוד. גם הצבא משקיע הרבה כדי לעטוף ולחבק אותה".
לפעמים החיבוק חם מדי, לא?
"אם הבת שלי הייתה מגיעה מחממת מעלה־אדומים לשרת כפקידה פלוגתית באיזשהו מקום, אתה חושב שהיא הייתה יכולה להישאר שם חצי דקה? אני אומר לך כגולנצ'יק, השיח שם שונה, הבדיחות, השירים ומה לא. הבנות הדתיות חזקות, אבל לא כולן תמר אריאל. הצבא הוא דבר קדוש והוא לפני הכול, אבל לבנות כאלה השירות הלאומי מתאים יותר".
עם התגברות המודעות לנושא ההטרדות המיניות נערכה גם הרשות לטפל בכך, ותלונות לא חסרות. "לעמותות הגיעו תלונות והן מטפלות בהן. היו גם מקרים בודדים של אונס שהגיעו אלינו. יש לנו רכזת שזה תפקידה".
גיוון המשרתים בשירות הלאומי־אזרחי הפחית את הדומיננטיות של בנות הציונות הדתית, אך מפלגת הבית היהודי ממשיכה להנציח את שליטתה בארגון, ובכלל זה הקביעה מי עמותות המפעילות את השירות. מדובר בגוף עתיר תקציבים המפעיל מתנדבות שהן גם בוחרות בפוטנציה בפריימריז של המפלגה, ובעמותות דתיות שמקדמות ברובן את ערכי הציונות הדתית. לא פלא שראשי המפלגה עושים הכול כדי להשאיר את השליטה בידיהם.
קריאתו של ג'רבי, כפי שפורסמה, לנתק את השירות הלאומי מהמפלגה, עוררה עליו את חמתם. "זה לא היה בדיוק כך", הוא מחייך ומבקש לתקן. "מי שדואג באמת לשירות הלאומי הוא הבית היהודי. שאלו אותי מדוע. אמרתי שמדובר בהסכמים קואליציוניים, והוספתי שאם לא היו הסכמים קואליציוניים, ראוי יותר להפקיד את השירות בידי משרד ראש הממשלה. מזה יצאה הכותרת!"
בינתיים מי שדואג למתנדבים הם כאמור אנשי הבית היהודי. ג'רבי מספר כי ביוזמתם של השר אורי אריאל וח"כ שולי מועלם־רפאלי נוספו לשירות מאות תקנים, והתקבל תיקון לחוק שדחה בשנה את הדרישה לקיים מבחני תמיכה לגופים המפעילים, ובכך נמנעה פגיעה במתנדבים.
בלי כור היתוך
בשירות הלאומי משרתים כיום כ־18 אלף מתנדבים. מהם כ־7,500 בנות הציונות הדתית, כ־1,500 מאוכלוסיות מיוחדות (נוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים); 4,500 לא־יהודים – ערבים מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובני מיעוטים אחרים – וכ־1,600 חרדים. כשג'רבי נכנס לתפקידו היו כ־10 אלף מתנדבים בלבד. "היום", הוא מספר, "יש פרויקט חדש שבמסגרתו 100 עבריינים יזכו לחנינה ולמחיקת הרישום הפלילי, אם ישלימו שירות לאומי וייכנסו למעגל העבודה. רק השנה פתחנו עוד 300 מקומות שירות".
אם כך, מדוע מתלוננים על מחסור בתקנים או במתנדבים בבתי הספר או בתנועות הנוער?
"זה לא משום שיש מחסור במתנדבות, אלא משום שכאשר יש מאות תקנים במשרד הביטחון, החוץ או בסייבר – הבנות מעדיפות ללכת לשם. היום יש 4,000 תקנים בחינוך במגזר היהודי, ו־3,000 בערבי. במהלך השנים הפך השירות לשוויוני יותר בעבור אוכלוסיות ברמה סוציו־אקונומית נמוכה יותר. פעם, כשההרשמה הייתה באמצעות המחשב, ילדה מדימונה שלא היה לה מחשב בבית הייתה בעמדת נחיתות. אני מכיר מישהו שהושיב עשרות אנשים ליד המחשב כדי שידאגו לשיבוץ של הבת שלו. היום אין מחסור בתקנים. כל מי שרוצה לשרת – יכול לשרת. אנחנו ערוכים לקלוט עשרות אלפים. בעיניי זה הפרויקט הלאומי של מדינת ישראל. אם רוצים לראות חברה אחרת, ללא שסעים – זה המקום. עם זאת, אנחנו לא כור היתוך ולא רוצים לשנות את המתנדבים. אנחנו רוצים שחרדי יישאר חרדי, ערבי ערבי, והדתייה דתייה".
והם משרתים רק במגזר שלהם?
"ממש לא. הצרכים נקבעים לפי דרישות המפעילים. רק לבעלי צרכים מיוחדים כמו אוטיסטים, עיוורים, בעלי נכות נפשית וכדומה, אנחנו מתאימים את מקום השירות לפי רצונותיהם ויכולותיהם".
האם השירות הלאומי לא מחליף תקנים רגילים וכך מאפשר למדינה להתחמק מאחריותה בענייני חינוך, רווחה או ביטחון?
"אנחנו באמת הולכים על חבל דק בנושא הזה. בתחילת דרכי הקמנו ועדה שתפקידה לבחון כל בקשה האם אין מדובר בתקן האמור להחליף כוח אדם. אני לא רוצה שבת השירות תתפוס את מקומה של מורה בבית הספר. לכן גם הכנסנו לתמונה את נציב שירות המדינה".
ברשות גאים בעלייה החדה במספר החרדים המבצעים שירות לאומי. גם בחוק הגיוס הנדון כעת, מספר המשרתים בשירות הלאומי־אזרחי נחשב כחלק מיעדי הגיוס. השנה, מספר ג'רבי, הגיעו 563 חרדים, אבל היעד הוא אלפיים. "מי שמגיע מבין שהוא מקבל כרטיס כניסה לחברה הישראלית. אם בקורות חיים שלו כתוב ששירת, מעסיקים פוטנציאליים יתייחסו אליו אחרת. הרבנים וראשי הציבור אמנם אינם תומכים אבל גם לא מתנגדים באופן מיליטנטי, להוציא את הקיצונים".
"האמת היא ששיניתי את דעתי על המגזר החרדי מקצה לקצה", מודה ג'רבי. "חשבתי שמדובר במגזר של פרזיטים אוכלי חינם, אבל גיליתי חברה מיוחדת של נתינה וערבות הדדית. אנחנו נחשפים רק לקיצונים שמתפרעים בכבישים, זורקים אבנים או לא עומדים בצפירה. באחד הכנסים שלנו הופתע אחד המתנדבים לפגוש את אחיו, שכלל לא ידע כי גם הוא מתנדב".
אך בקרב העמותות החרדיות נחשפות גם רמאויות, ולג'רבי הגיעו עדויות על מתנדבים המדווחים דיווחי כזב. "צריך להודות – משקרים אותנו, בכל המגזרים. לא רק אצל החרדים, גם בקרב הציונות הדתית או במגזר הערבי", הוא אומר בכנות. "נאלצנו להחזיר 500 איש לצבא אחרי שהתברר שרימו אותנו. לפני חודש גילינו אברך מאשדוד שהתנדב לטפל בילד בעל צרכים מיוחדים, וקיבל על אותן שעות תשלום גם מהעירייה. העפנו אותו ודרשנו ממנו להחזיר את התשלומים שקיבל. כעת הקמנו מערכת בקרה ממוחשבת למגזר החרדי, העוקבת אחרי בואם וצאתם".
רק לחרדים?
"בשל חוק הגיוס יש מקום להקפיד יותר, אבל בעתיד נחיל זאת על כולם".
אחת המשוכות הגדולות שהיה על ג'רבי לעבור היא ההתנגדות הקולנית מצד חברי הכנסת הערבים לכל אפשרות של שירות לאומי במגזר. ח"כ ג'מאל זחלקה כינה את המתנדבים "מצורעים". "אבל זה לא עוזר להם", אומר ג'רבי, "הבנות מצביעות ברגליים. בדרום הגענו לכמעט 800 בדואים. במגזר הדרוזי העלינו את המספר מ־80 ל־1,080. נפגשתי עם השייח' מואפק טריף והסברתי לו שלא מדובר בשירות צבאי לבנות, והן יכולות להמשיך ולהתגורר בבית. היום רק חמישית מהבנות הדרוזיות משרתות מחוץ לביתן, בבתי חולים או בשב"ס, רק משום שהן מבקשות לעשות זאת".
באחד הפאנלים הסביר ח"כ מהרשימה המשותפת לג'רבי כי ההתנגדות נובעת מכך שלשירות קוראים "לאומי". "אמרתי לו, אם תראה לי ערבי אחד שמסרב לקבל כסף מהביטוח הלאומי כי קוראים לו 'לאומי', נשנה את השם… ולמרות הכול, שינינו את השם למגזרים החרדי והערבי ל'שירות התנדבותי בקהילה'".
תקציב רשות השירות הלאומי עומד על 300 מיליון שקלים, ו־500 מיליון שקלים נוספים עוברים לעמותות, בעיקר בעבור שכר המתנדבים והעובדים. שמונה העמותות המבצעות – שלרשותן תקציבי ענק ואלפי מתנדבים – נבחרות על ידי השר וראש הרשות, ולא במכרז. שתיים מהן נוספו בשנה האחרונה, כשבין מייסדיה של אחת מהן, "חיבור חדש", נמנים קרובי משפחתו של ג'רבי.
לדבריו, "חיבור חדש חידשו עמותה ישנה לנזקקים והפכו אותה לעמותה למתנדבים. כשבאו לקבל אישור, ביקשתי מהשר אריאל לא להשתתף בדיונים כי ידעתי שיחפשו אותי. אחרי נציב שירות המדינה פנו למבקר המדינה, למשרד המשפטים ולבג"ץ, וכולם פסקו שאין בסיס לטענה. האשמה אחרת הייתה שבעמותה מכהנת בת דודה שלי. היא בעמותה כבר 17 שנה, הרבה לפני שהגעתי, אז מה היה עליי לעשות? לפטר אותה? ניסו למצוא קרובי משפחה שלי בכל מיני מקומות בדיוק אחרי פרשת בצלם, אבל באמת מי שעושה רפורמות צריך להביא בחשבון את ההתקפות הללו. אני יודע שמאחורי ההשמצות עומדת עמותה דתית שלא אהבה את הרפורמות שלי".
ההורים לפני הנשיא
שר־שלום ג'רבי (48) גדל בכרמיאל. סבו הוא הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, שכיהן במשך שנים רבות כרב הכותל. הוא למד בישיבה התיכונית כפר־הרא"ה ובישיבת ההסדר קריית־שמונה. לתפקידו הנוכחי מונה על ידי שר המדע והטכנולוגיה דאז, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, שכיהן כיו"ר המפד"ל.
ג'רבי שירת בגולני, השתחרר בדרגת רב־סרן, ועד היום הוא מתנדב לשירות מילואים. הוא מתגורר במצפה־יריחו, נשוי, אב לחמישה וסב לשלושה. אביו, הרב ציון ג'רבי, הוא איש חינוך ותיק, שזכה בשורת פרסי חינוך. לאחר שניהל את בית הספר במושב כרם־בן־זמרה בגליל עבר האב לכרמיאל כדי להקים את מערכת החינוך הציוני־דתי ובה סניפי בני־עקיבא, אליצור והשירות הלאומי. אמו של ג'רבי, יוכבד, עבדה בכפר הילדים בעיר. מדי שבת, מספר שר־שלום, נהגה המשפחה לארח על שולחנה ילדים ממשפחות מצוקה.
"הוריי נכחו בטקס הפרידה שלי בבית הנשיא, ששולב באירוע לכבוד מצטייני השירות הלאומי, ואני פתחתי את דבריי במילים 'ברשות אבי מורי ואמי מורתי, כבוד הנשיא וכבוד השר'. הם התרגשו מאוד, עד דמעות. אחרי הטקס ניגשה אליי בחרדה אחת מבאות הבית ואמרה לי שחרגתי מהפרוטוקול. הייתי חייב לפתוח בכבוד הנשיא. אמרתי לה 'את יכולה לנזוף בי, אבל במקום שבו הוריי נוכחים – הם לפני כולם. כך התחנכתי. אני בטוח שהנשיא, שהוא אדם בעל נשמה, דווקא העריך ושמח על כך, תהיי רגועה'".
ג'רבי לא משך את ידו גם מהפוליטיקה. הוא שימש מזכ"ל הבית היהודי, ולקראת בחירות 2009 הוצב במקום החמישי אך לא נכנס לכנסת. הוא מילא תפקידים בארבעה משרדים: משרד המדע, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הכלכלה וכעת משרד החקלאות – בכולם תחת שרים מהבית היהודי. כאשר ביקש להתמנות למנכ"ל משרד המדע מנע זאת בג"ץ ממנו, אם כי הרעיף שבחים על כישוריו. ג'רבי מתקשה לסלוח.
"זו הייתה התקופה הקשה בחיי, העוול הגדול ביותר שעשו לי. הם פסלו אותי בגלל מה שכינו 'הזיקה הפוליטית הגבוהה' שלי לשר הרשקוביץ, זאת בזמן שאחרים כיהנו כמנכ"לי משרדים בלי שהיו להם תנאי סף".
התחנה הבאה שלך תהיה שוב הפוליטיקה?
"הפוליטיקה לא זרה לי, אבל בינתיים לא החלטתי. הבית היהודי קרוב לליבי".
לפי הסקרים, לא יהיה שם הרבה מקום. אולי כדאי שתיכנס לליכוד, ייתכן שתמצא שם גם את איילת שקד…
ג'רבי צוחק. "המגרש הביתי שלי הוא הבית היהודי. הם צריכים אנשים חברתיים טובים".
את קיר הלשכה מעטרת תמונת הסבא הרב גץ. שאלתי את ג'רבי מה היה הסבא אומר היום מול סאגת מתווה הכותל. "נשות הכותל החלו עוד בתקופתו", הוא משיב. "הוא יצא נגדן חד־משמעית והתנגד בתקיפות לתת דריסת רגל לרפורמים, אבל המציאות היום שונה. דעתי היא שזו תהיה טעות להרחיק את יהודי ארה"ב, והציונות הדתית צריכה לחשוב היטב על יחסה ליהודי העולם".
"אגב", הוא מפטיר, "כשהייתי במשרד המדע תליתי את תמונת הסבא על הקיר מולי, שיביט בי כל הזמן. כעת תליתי אותה מעל כיסאי מאחוריי, כדי שישמור על הגב שלי…" 
