אחד המוקדים הוא של קופת החולים "מאוחדת" שמנוהלת על ידי קרן זמיר, העובדת הסוציאלית הראשית של קופת החולים, וסגניתה אלונית טל.
בשיחה עם "מקור ראשון" מספרת טל כי בניגוד למצבי לחימה קודמים הפעם מגיעה כמות משמעותית מצעירים שהיו במסיבת הטבע. "הם חוו שם טראומה מאוד קשה של איום מאוד חזק על החיים שלהם וגם המראות שהם ראו, שהחברים שלהם ומי שהיה מסביבם נטבח. זאת המילה שאנחנו שומעים כל הזמן. החוויה שבזמן שמתחבאים שומעים יריות מסביב ושעוד רגע זה יגיע אליהם. תיאורים קשים מאוד. חוויה קשה מאוד שנמשכה שעות. הם במצב נפשי מאוד קשה, אז לנסות לסייע עם תחושות האשמה, בעקבות התחושות שהם נשארו בחיים וחבריהם לא. הם מדברים גם על ערנות ועוררות, הם לא מצליחים לישון".
סגנית העו"סית הראשית של מאוחדת מוסיפה כי "יש גם ילדים עם חרדות קשות שלא ישנים בלילה, בוכים ורועדים. שכל הזמן צריכים שיהיה לידם מישהו. חוששים שמישהו ייכנס הביתה ויפגע בהם. באירועים הקודמים החשש היה מטילים אבל אז הממ"ד יכול להגן עליי, עכשיו החשש הוא שמישהו ייכנס אליי הביתה לאזור הפרטי והמוגן שלי".
לא מעט שיחות הגיעו מנשים וגברים שקיבלו צו 8, "חלקם מפחדים ללכת, אחרים מדברים על הבושה בגלל הפחד הזה או על החשש להשאיר את בני הזוג לבד. לפעמים מי שנשאר בבית הוא זה שיתקשר בגלל הפחד ממה שעלול לקרות לבן הזוג. אני לא זוכרת כמות כזאת של שיחות. קיבלנו קרוב ל-300 שיחות עד עכשיו. השיחות ארוכות מאוד ויכולות להגיע לשעה כשבדרך כלל זה היה 20 דקות".
"אלו לא שיחות סטנדרטיות. אני 20 שנים עובדת סוציאלית במאוחדת, ולא זכורות לי מצוקות כל כך קשות, בהיקפים כאלה נרחבים", אומרת זמיר.
את המוקד שפועל 24 שעות ביממה מאיישים ארבעה מוקדנים בכל משמרת, שמטפלים בכ-50 שיחות במשך ארבע שעות. "הרבה פעמים הם ממשיכים את השיחות אחרי סוף המשמרת. זאת כמות מאוד גדולה והתוכן הרבה יותר עוצמתי, השיחות מאוד קשות, אז אחרי כל משמרת אנחנו יוצרים קשר עם כל אחד מהתורנים ועושים עיבוד של מה שהיה ומה הם חווה ואיזה קשיים היו, כי התיאורים הם קשים ויכולה להיות טראומטיזציה משנית וגם אנחנו המטפלים חווים את מה שהמטופלים מספרים לנו, והסיפורים לא פשוטים. למרות הכל, העובדים בקו הסיוע מרגישים שליחות, שזאת התרומה שלהם למצב הקשה הזה, לא קשה לנו למצוא אנשים שיתנדבו לזה. התחושה שהם תרמו וסייעו במשהו זה עושה להם מאוד טוב".
