ד"ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה, מנהל המרכז הרפואי MINDME, מבקש לסייע למי שמתקשה עם ההיחשפות בהגעה למוקד או בשיחה טלפונית, אך חש קושי נפשי ורגשי גדול המלווה בשינויים קיצוניים במצב הרוח, ייתכן כי מדובר בהתקף חרדה.
ד"ר וולקוב מסביר בשיחה למקור ראשון כי החרדה היא תגובה נורמאלית ותקינה, שבה הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם סכנה אמיתית. ניתן לזהות התקף חרדה דרך זיהוי התחושות הנפוצות: לחץ בחזה ודפיקות לב מהירות, נשימה מהירה ותחושת סחרחורת או ריחוף (הגוף פועל לחמצן את השרירים), חוסר נוחות בבטן (כי הגוף מעביר משאבים מהעיכול לשרירים), רעידות, והזעה – כי האדרנלין מופרש ביתר והשרירים המתוחים לאורך זמן מתחילים להציג עייפות. "כמו כן, אתם מרגישים תחושה של 'משהו נורא הולך לקרות', שזו דרכו של הגוף לעורר בכם רצון להגיב לאותה סכנה", אומר מנהל המרכז הרפואי MINDME, ומציין כי, "כשזה קורה יום אחרי יום, אז תחושת המתח כל כך מעייפת ומתישה אז התפקוד שלנו יורד ב-40 אחוזים, גם אם זה לא גל ארוך של חרדה אלא חוויה של דריכות".
לדברי ד"ר וולקוב, הבעיה מתחילה כשהתחושות האלה לא חולפות, גם אחרי שהסכנה האמיתית נגמרת, כך שישנה פגיעה בתפקוד או תחושת מצוקה גדולה. "חשוב לזכור שזה אנושי מאוד להרגיש כך, ושגם רבים אחרים מרגישים מאוד דומה אך זה לא מדובר בגלל הסטיגמה שיש".
אז מה עושים כדי להימנע מהתקף חרדה?
מוודאים שהבית והמשפחה בסדר, קובעים דרך תקשורת מוסכמת – מבטיחים לעדכן בהתחלה וביציאה ממשימה. מקפידים לשתות ולאכול בזמנים קבועים , שכן חרדה מתישה את הגוף אך עוצרת את התיאבון וכך התפקוד יורד. מנסים לשמור על הרגלי שינה מכיוון שחוסר בשינה מחמיר מאוד חרדה.
למרות הצורך שלנו לדעת כמה שיותר, נסו לא להיות מוצפים בדיווחים חדשותיים מחוץ לאזורי הפעילות וההשפעה שלכם. לדוגמה: אם אתה חובש במרכז הארץ, העדכונים של הפגיעות בגבול הצפון כנראה אינם רלוונטיים לביצוע התפקיד ומעוררים מתח מיותר.
מה אפשר לעשות אם אנחנו בעיצומו של התקף חרדה?
אם אתן מרגישים חרדה וחוסר אונים, נסו ליטול עליכן תפקיד, שיגרום לכן להתגייס ולהתארגן. למשל, הרגעה (של המשפחה, של הסובבים או אלה העובדים תחתכם). תחושת שליחות, תצמצם את חוסר התפקוד.
אם התקף החרדה מגיע בזמן פעילות – אז עלינו לזכור שגם התקף חרדה יפוג, ואחרי כחצי שעה בממוצע רובם המוחלט של התקפי החרדה יחלפו ותוכלו לשוב לפעילות. אומנם עייפים, אך כבר לא בעוצמות ההתקף.
מקרקעים את עצמנו "בכוח". סופרים אחורה מ-1,000 – עד שנגיע ל-700 החרדה תפחת באופן דרמטי. משחקים "תופסת צבעים" – מזהים חמישה חפצים ירוקים, חמישה חפצים כחולים, חמישה חפצים אדומים וכו'. ניתן לשים קרח או מגבת רטובה וקרה על העיניים, מה שאמור להרגיע את המערכת הסימפתטית שדורכת את החרדה.
מצאו דרך גופנית להוריד מתחים – הליכה, ריצה, מכשירי כושר או יוגה. הגוף והנפש קשורים, ופעילות גופנית מתונה היא מפלט נהדר.
מה עושים כשמישהו לידנו חווה התקף חרדה?
אומרים לו לנשום, לוקחים אותו הצידה, דורשים בשלומו, מנסים להסיח את דעתו ולהבין מה הוא צריך. והכי חשוב לשאול אם הוא זקוק לחיבוק.
