יש רגעים בחיים האלה, ואני מתכוון לכך, שבהם רוע צרוף משתולל, והוא אינו מוטל בספק. אזרחי ישראל חוו רגע כזה בסוף השבוע האחרון, מידיו המגואלות בדם של ארגון הטרור חמאס, קבוצה שכל מטרת קיומה היא להרוג יהודים. זהו מעשה של רוע צרוף.
יותר מ־1,000 אזרחים נטבחו – אמרתי נטבחו – בישראל, ביניהם לפחות 14 אזרחים אמריקנים. הורים נשחטו כשניסו להגן בגופם על ילדיהם. הבטן מתהפכת למשמע הדיווחים על תינוקות שנהרגו, משפחות שלמות שנקטלו. אנשים צעירים נטבחו כשהשתתפו בפסטיבל מוזיקה שחוגג שלום – חוגג שלום! נשים נאנסו, הותקפו, הוצגו לראווה כגביעי ניצחון. משפחות הסתירו את הפחד שעות על גבי שעות, בניסיון נואש להשאיר את הילדים שלהם שקטים, כדי לא למשוך תשומת לב. ואלפי פצועים, חיים אבל נושאים עימם את חורי קליעים ופצעי הרסיסים, ואת הזיכרון של מה שנאלצו לסבול. כולכם יודעים, הטראומות הללו לא חולפות לעולם.
משפחות רבות עדיין משוועות לדעת מה עלה בגורל יקיריהן, לא יודעות אם הם בחיים, מתים או חטופים. תינוקות בזרועות אימותיהם, סבים בכיסאות גלגלים, ניצולי שואה שנחטפו ומוחזקים כבני ערובה. בני ערובה שחמאס מאיים להוציא להורג, תוך הפרת כל קוד של מוסר אנושי. זה מתועב.
האכזריות של חמאס, צימאון הדם שלו, מזכירים את רגעי הטירוף הגרועים ביותר של דאעש. זהו טרור, אך למרבה הצער, ליהודים, זה לא דבר חדש. המתקפה הזאת מציפה זיכרונות מלאי כאב, צלקות שנותרו מאלפי שנים של אנטישמיות ורצח עם. ברגע זה עלינו להיות ברורים כשמש: אנחנו עומדים לצד ישראל, אנחנו עומדים לצד ישראל! ואנחנו נוודא שיש לה את מה שדרוש כדי לדאוג לאזרחיה, להגן על עצמה ולהצליח להגיב על המתקפה הזאת. אין שום הצדקה לטרור. אין שום תירוץ!
חמאס לא מנסה להגן על זכותו של העם הפלסטיני לכבוד ולהגדרה עצמית. מטרתו המרכזית היא השמדת מדינת ישראל ורצח העם היהודי. הם משתמשים באזרחים פלסטינים כמגן אנושי. חמאס לא מציע דבר מלבד טרור ושפיכות דמים, ולא משנה מי משלם את המחיר.
אובדן חייהם של חפים מפשע שובר לב. כמו לכל אומה בעולם, לישראל יש הזכות להגיב, וגם חובה להגיב על התקיפות האכזריות האלה.
זה עתה סיימתי את שיחת הטלפון השלישית שלי עם ראש הממשלה נתניהו. אמרתי לו: "ארצות הברית מנוסה והתגובה שלנו תהיה מהירה, מדויקת ומכריעה". דנו גם בכך שדמוקרטיות כמו ישראל וארצות הברית חזקות יותר ובטוחות יותר כשהן פועלות על פי החוק; טרוריסט פוגע במכוון באזרחים, הורג אותם. אבל אנחנו נאמנים לחוקי המלחמה, זה משנה ויש הבדל.
היום, אמריקנים בכל רחבי המדינה מתפללים למען כל אותן משפחות שנקרעו לגזרים. רבים מאיתנו מכירים את התחושה, כשמאבדים בן משפחה נותר חור שחור בחזה. אתה מרגיש כאילו אתה נשאב פנימה – כעס, כאב, תחושת חוסר אונים.
על זה מדברים כשאומרים טרגדיה אנושית. זוועה בהיקף מזעזע. אנחנו נמשיך לעמוד מאוחדים, נתמוך בעם ישראל, שספג אבידות בלתי ניתנות לתיאור, ונתייצב נגד השנאה והאלימות של הטרור.
הצוות שלי היה בקשר הדוק עם שותפינו בישראל ועם שותפינו בכל האזור והעולם, מהרגע שבו התחיל המשבר הזה. אנחנו מדברים על סיוע צבאי, הכולל נשק, מיירטים חידוש המלאי של כיפת ברזל. נוודא שלישראל לא יחסר דבר מהציוד הזה, החיוני להגנת עריה ותושביה.
הממשל יעבוד עם הקונגרס במהלך המשבר הזה. וכשהקונגרס יתכנס שוב נבקש ממנו לנקוט פעולה דחופה לממן את דרישת הביטחון הלאומי של שותפינו. זה לא קשור למפלגות ולא לפוליטיקה, זה נוגע לביטחון העולם שלנו, ביטחון ארצות הברית של אמריקה. אנו עכשיו יודעים שאזרחים אמריקנים נמנים עם אלה המוחזקים בידי חמאס.
הנחיתי את הצוות שלי לשתף מידע מודיעיני ולהקצות מומחים נוספים מכל הממשל האמריקני, שייעצו לעמיתיהם הישראלים ויסייעו למאמצים להשבת החטופים. כי לי כנשיא, אין דבר חשוב יותר משלומם של אזרחים אמריקנים המוחזקים כבני ערובה בעולם.
ארצות הברית גם שיפרה את עמדות הכוחות הצבאיים שלה באזור, כדי לחזק את ההרתעה שלנו. משרד ההגנה הזיז את נושאת המטוסים שלנו, ג'רלד ר' פורד, למזרח הים התיכון וחיזק את נוכחות מטוסי הקרב שלנו, ואנו עומדים מוכנים להעברת ציוד נוסף על פי הצורך.
כל מדינה, כל ארגון, כל מי שחושב לנצל את המצב הזה לרעה – יש לי דבר אחד להגיד לכם: אל תעשו זאת. אל. ליבנו אולי שבור, אך אנחנו נחושים. אתמול שוחחתי גם עם מנהיגי צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה כדי לדון בהתפתחויות האחרונות עם בעלות בריתנו האירופיות, ולתאם איתן את תגובתנו המאוחדת. כל זה מתווסף לימים של תקשורת קבועה עם שותפים ברחבי האזור.
אנו גם נוקטים צעדים בבית פנימה, בערים ברחבי ארצות הברית. כוחות משטרה תגברו את האבטחה סביב מרכזי קהילה יהודיים. המחלקה לביטחון הפנים וה־FBI עובדים צמוד עם רשויות אכיפת חוק מדיניות ומקומיות ועם שותפים בקהילה היהודית, כדי לזהות ולשבש כל איום מדיני שעלול להתגלות כקשור לתקיפות נוראות אלו.
זוהי הזדמנות של ארצות הברית להתאחד, לבכות עם האבלים. דבר אחד ברור: אין באמריקה מקום לשנאה – לא כלפי יהודים, לא כלפי מוסלמים, לא כלפי איש. אנחנו מתנגדים לכך, אנחנו מתנגדים לטרור. אנו מגנים את הרוע חסר ההבחנה, זה מה שאמריקה מאמינה בו.
חשבתי על כך הבוקר, כששוחחתי עם מזכיר המדינה וסגנית הנשיא במשרדי, שלפני יותר מ־50 שנה ביקרתי בישראל, לראשונה בחיי, כסנטור שזה עתה נבחר. עברתי דרך ארוכה על מנת להיפגש עם גולדה מאיר במשרדה, רגע לפני מלחמת כיפור. כנראה היא ראתה את התדהמה על פניי בעודה מתארת את ההתמודדות העומדת מולם. יצאנו מחוץ למשרד, למעין מסדרון, והיא הסתכלה עליי פתאום ואמרה, "תרצה להצטלם?" צעדתי אחריה, ועמדנו שם בשקט, מסתכלים על העיתונאים. היא ניחשה כנראה שאני מודאג. היא התכופפה לעברי ואמרה, "אל תדאג, סנטור ביידן, יש לנו נשק סודי פה בישראל" – אני נשבע שזה מה שהיא אמרה – "אין לנו מקום אחר ללכת אליו".
במשך 75 שנה עמדה ישראל כערֵבה היחידה לביטחונו של העם היהודי בעולם, כדי שזוועות העבר לא יקרו שוב. ושלא יהיה לכם ספק – ארצות הברית מגבה את ישראל. אנו נוודא שמדינת ישראל היהודית והדמוקרטית תוכל להגן על עצמה היום, מחר, כמו שתמיד עשינו. זה עד כדי כך פשוט. הזוועות הללו מחליאות. אנחנו עומדים עם ישראל, אל תטעו. תודה.
