מלחמת יום הכיפורים, שפרצה לפני חמישים שנה בדיוק, הביאה לשיא את המתיחות בין המעצמות. אחרי שישראל התאוששה מההפתעה, צה"ל חצה את התעלה והתקרב לקהיר, ובמקביל כיתר את הארמיה השלישית – פאר הצבא המצרי. קהיר הציעה הפסקת אש וגייסה לצידה את ברית המועצות. ישראל סירבה, ומוסקבה איימה להתערב במלחמה. בוושינגטון נלחצו – ולחצו על ישראל שלא לכתוש את הארמיה עד תום אלא להסכים להפסקת האש. האמריקנים חששו שאם הרוסים יתערבו, גם הם ייאלצו להתערב וכך המתיחות הגרעינית תגיע לגבהים חדשים. כך נאלצה ישראל להסכים להפסקת אש. כעת המלחמה בעזה והטבח המזעזע שביצעו ארגוני הטרור ביישובי העוטף החיו מחדש את העימות הבין־מעצמתי סביב המזרח התיכון.
אזרחי ישראל חשו השבוע את החיבוק האמריקני במלוא עוצמתו. "יש לכם את הגב שלנו", אמר הנשיא ג'ו ביידן, שנאם יום אחרי יום על תמונות הזוועה ועל רצח היהודים המזעזע ביותר מתקופת השואה. ביידן העביר מסר למי ששוקל לפתוח חזית נוספת: "אל תעזו". נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" נשלחה למימי הים התיכון, לצד ספינות נוספות.
בצינורות הדיפלומטיים, ארצות הברית העבירה מסר ברור ללבנון ולחיזבאללה: "אם תצטרפו למלחמה, ישראל תכתוש את לבנון". שלא במפתיע, במוסקבה לא אהבו את החיבוק האמריקני. "המלחמה היא דוגמה ברורה לכישלון המדיניות האמריקנית במזרח התיכון", אמר ולדימיר פוטין בפתח פגישתו עם ראש ממשלת עיראק.
הנשיא הרוסי טורח לגנות הרג אזרחים בשני הצדדים, אבל לא הסתיר את דעתו על התקיפות הישראליות: "יש למזער את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ולצמצם אותה לאפס, אנו קוראים לכל הצדדים לעשות זאת". ומה לדעתו הסיבה לפריצת המלחמה? ההתנחלויות. "התעלמו מהאינטרסים השורשיים של העם הפלסטיני, ובראשם הקמת מדינה פלסטינית. הבעיה הפלסטינית היא בלב של כל מוסלמי, והעובדה שזה נמשך עשרות שנים נחשב כאי צדק. ההתנחלויות, ובעיות אחרות, גרמו למלחמה לפרוץ".
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר ש"אי אפשר שלא לגנות מעשים שהם טרור, אך אסור לשכוח את הנסיבות שהובילו לכך". גם השופר הרוסי, אתר החדשות RIA Novosti, הדהד את המסר: "אנחנו מדברים כאן על התקוממות אסירי גטו שאין להם מה להפסיד. הם עייפו מהשפלות תמידיות ומתלות באויב חזק בהם". בעיתון הרשמי של ממשלת בלארוס, המסונפת לרוסיה, נכתב כי "הפלסטינים מגלים התנגדות למעשים הפשיסטיים של ישראל. יש להטיל פצצת אטום על ישראל".
"לרוסיה יש אינטרס להגביר את הלהבות במזרח התיכון כדי שזה יסייע לה באוקראינה", אומרים לי דיפלומטים אירופים. "משבר הוא הזדמנות לרוסיה, כי האמריקנים והאירופים טרודים בזה, וכל מה שרע לאירופה ולאמריקנים הוא הזדמנות לרוסיה כי זה מחליש אותם". בקייב סבורים שרוסיה לא רק מעודדת בהצהרותיה את האש והדם במזרח התיכון, אלא גם סייעה באופן אקטיבי לחמאס.
משרד ההגנה האוקראיני אף טען שרוסיה סיפקה לחמאס כלי נשק מתוצרת ארה"ב ואירופה שנתפסו כשלל במהלך המלחמה באוקריאנה. "רוסיה מנצלת את מתקפת חמאס על ישראל לצורך הסחת דעת, ובמקביל מתכננת מתקפה משמעותית על אוקראינה", נאמר בהודעה. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בנאום לאזרחים כי "יש לנו מידע מודיעיני שמצביע על כך שרוסיה מעוניינת להסית למלחמה במזרח התיכון, כך שמקור חדש של כאב וסבל יכרסם את האחדות העולמית, ויסייע להם בהשמדת החופש באירופה".
זלנסקי, שהגיע השבוע לכינוס שרי הביטחון של נאט"ו בבריסל, חוזר על תמיכתו בישראל בכל נאום. נשיא אוקראינה אף שוקל להגיע לביקור הזדהות בישראל, ואולם בינתיים לא נקבע מועד לביקור כזה וההערכה היא כי הוא יתקיים בתקופה מאוחרת יותר. "מניסיון, אני יודע שהכי חשוב זה לא להיות לבד", אמר זלנסקי לעיתונאים בבריסל, "לכן אני קורא למנהיגי העולם – לכו לישראל, תתמכו בה".
לצד החיבוק לישראל, האוקראינים חוששים מהשלכות המלחמה בעזה עליהם, במיוחד בסוגיית אספקת הנשק. בתקופה שבה ממשל ביידן מתקשה לאשר חבילת סיוע משמעותית נוספת לאוקראינה, הצורך להושיט סיוע צבאי גם לישראל לא יסייע לאוקראינים. בארה"ב מבהירים כי יש מספיק גם לקייב וגם לירושלים, אך לא בטוח שזה מרגיע את האוקראינים.
"אין תחרות ישירה בין מה שאוקראינה צריכה ובין מה שישראל צריכה, כי הצרכים של שתי המדינות שונים", אמרו לי דיפלומטים אירופים. "אבל ייתכן מאוד שתהיה עייפות מלתת תשומת לב לשתי חזיתות, במיוחד בסוגיית הסיוע הכלכלי, שחלק ממדינות אירופה וארה"ב כבר מראות סימנים שהן מתקשות לספק מה שקייב רוצה".
כרגע העימות הבין־גושי מסתכם בהתבטאויות על המלחמה, אבל החיבור האיראני־רוסי, לצד התמונות מהשנים האחרונות של בכירים רוסים נפגשים עם אנשי חמאס, מאותתים שאולי ההתבטאויות הרוסיות הן רק ההתחלה.
המדיניות הישראלית לאורך המלחמה באוקראינה הייתה להימנע מלהאשים את רוסיה ישירות ולא לתמוך צבאית באוקראינה, כדי לא לפתוח חזית עם מוסקבה. אבל ייתכן שהמלחמה הזאת תעורר את ירושלים להדק את התמיכה באוקראינה ולסייע לה בדרכים שעד עכשיו מנהיגי ישראל הגבילו את עצמם מלנקוט בהם.
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בכאן חדשות, תאגיד השידור הישראלי
