"אני לא חושב שהדרוזים רוצים לבטל את חוק הלאום. רובם המוחלט, בניגוד לכל התעמולה הזו, דווקא תומכים בו. ההיסטריה של השמאל מראה שעשינו משהו משמעותי" – כך אמר היום שר התיירות יריב לוין בשיחה 'מקור ראשון' על רקע המחאות נגד 'חוק יסוד: הלאום'.
השר, שנחשב לאחד מאדריכלי החוק ולקח חלק פעיל בדיוני הוועדה המיוחדת, הבהיר, כמו ראש הממשלה לפניו, כי חוק הלאום לא ישונה ולא יבוטל. "ככל שזה תלוי בי, אין מצב ולא נראה לי שמישהו חושב בכיוון הזה בכלל. להיפך, המחאות מוכיחות כמה החוק הזה חשוב וטוב".
הוא ציין כי בממשלה לקחו בחשבון לפני החקיקה שבני העדה הדרוזית עלולים להיפגע מחוק הלאום, ולכן קידמו במקביל את חוק 'יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית' ב-28 במאי השנה. "היה לנו סיכום על כך שאנחנו מעבירים את החוק שכבר עבר 'יום העדה הדרוזית' ו'ההוקרה לעדה הדרוזית', והיה סיכום שהחוק הזה יעבור יחד עם חוק הלאום", הסביר לוין. "אלא שהח"כים הדרוזים פחדו שחוק הלאום לא יחוקק ולכן ביקשו להעביר את החוק כמה שבועות קודם בלי לחכות ללאום. ככה שלא רק שהיו לנו שיחות והבנות, אלא שבסופו של עניין העברנו חוק, שאולי לא נתן מענה מלא, אבל מראה שלא התעלמנו מהעדה ושהיא יקרה ללבנו".
הוא הוסיף: "אם דעתי הייתה נשמעת לכתחילה היינו מעבירים חוק הרבה יותר רחב. אבל מי שלא כל כך רצה את הדברים האלה הם אלו שלא רוצים לתת העדפה ליוצאי צבא ופתאום, היום, רוממות הדרוזים בפיהם. צריך לשאול אותם איפה הם היו כשאני הגשתי את חוק התורמים למדינה לפני כמעט עשר שנים והם עצרו אותו, כולל ציפי לבני שעצרה אותו בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת. אני יכול להגיד שחוק הלאום שם סכר בכרסום במעמדה של המדינה כמדינה יהודית וגם עשינו מהלך מאוד חשוב בהכרה במי שמשרת ותורם למדינה, זה נמצא במהלך המשלים שאנחנו עושים עכשיו".
לדבריו, ההפגנה ביום שבת בכיכר רבין הוכיחה כי בני העדה הדרוזית אינם בעלי דעה אחידה. "זה ברור שהמחאה הזו מובלת על ידי אנשי שמאל, כולל אנשי שמאל אצל הדרוזים, כמו בכל מקום. זה לא שאצלם כולם מקשה אחת", אמר לוין. עם זאת, ציין כי הוא מזדהה עם הזעקה שהשמיעו בני העדה בנוגע לתחושות הקיפוח. "המחאה והתחושות הקשות אצל הדרוזים לא חדשות. חוק הלאום רק גרם להן להתפרץ כי באופן שיטתי הם לא מקבלים את מה שמגיע להם ויש מציאות הזויה שדווקא מי שלא תורם ולא משרת את המדינה מקבל יותר ממי שכן תורם וכן משרת.
"בהיבט הזה, זה ברור שאם היינו מכניסים את השוויון לתוך החוק הזה הראשונים שהיו נפגעים היו הדרוזים. כי זה היה מזרים עוד יותר משאבים וזכויות לאוכלוסייה הערבית שלא משרתת. לכן אני חושב שהמתווה של ראש הממשלה הוא באמת מהפך היסטורי כי הוא מטפל בבעיה שהיינו צריכים לטפל בה מזמן וזה גרם להתפרצות הזו אבל הקרקע קיימת הרבה זמן".
עוד קודם להפגנה במוצאי שבת, התקיימה הפגישה המדוברת בין מנהיגי העדה לראש הממשלה וצוותו, שהתפוצצה לאחר שלפי הודעת נתניהו, הטיח תא"ל במיל' אמל אסעד, החבר בארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל", כי מדינת ישראל הופכת להיות מדינת "אפרטהייד". אסעד דחה מעל כל במה את הטענה כי הדברים נאמרו על ידו בפגישה והאשים כי מדובר בהצגה שקרית של המציאות. לוין, שנכח גם הוא בישיבה שחזר את שאירע בה: "מה שקרה זה שבאמצע דו שיח של ראש הממשלה עם מנהיגה הרוחני של העדה מואפק טריף הוא התפרץ לדברים ואז נתניהו אמר לו, שמי שכותב פוסט כזה ומכנה את ישראל מדינת אפרטהייד אין לו שיג ושיח אתו. ואז הוא התחיל להגיד 'אני לא חוזר בי משום דבר'".
לוין גם לא חסך ביקורת מחבריו לשולחן הממשלה השרים נפתלי בנט ומשה כחלון, שהיו הראשונים למתוח ביקורת על החוק. הגדיל לעשות כחלון, שטען כי הליך החקיקה היה חפוז וסיפר כי דחף את חבר מפלגתו אכרם חסון, להגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק. "אני חושב שהאמירות האלה באמת לא במקומן. לבוא ולומר שהחוק הזה התקבל בצורה חפוזה, זה הרי ממש מגוחך. החוק הזה מתגלגל כבר כמה כנסות. גם הנוסח שעבר היה כמעט בלי שינויים מהנוסח הראשון. אני לא חושב שהיה חוק שהתקבל בכל כך הרבה דיונים ודיון ציבורי כל כך ער. אין סוף ישיבות גם של הוועדה שעסקה בחוק וישיבות שקיימתי עם נציגי המפלגות השונות. וכולם ידעו טוב מאוד על מה הם מצביעים ולא במקרה אחרי שהחוק עבר, כולל אלה שמשמיעים צלילי ביקורת, באו ללחוץ את ידי.
שר התיירות ביקש גם להשיב לביקורת שהטיח יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן, שאמר אתמול למקור ראשון כי חברי הליכוד פעלו בשם נתניהו בחוסר ממלכתיות מול המיעוטים בניסוח החוק. "תשאלי אותו למה הוא הצביע כל כך הרבה פעמים בעד החוק הזה", התרעם לוין. "זה לא רציני. אתה מצביע בעד חוק יסוד שחשיבותו הייתה ברורה לכולם בכל הקריאות אז איזה מין טענות אלה עכשיו? לבוא עכשיו ולהגיד: 'זה לא אני זה מישהו אחר?'"
יש סיכוי שהמאבקים האחרונים הם סממנים לבחירות שיבואו מוקדם ממה שצפיתם?
אמרתי כל הזמן שנגיע ל-2019 והנה הגענו אבל אני עדיין לא יודע מתי הן ייערכו בדיוק. זה יותר קשור אולי לחוק הגיוס ולמצב הביטחוני שיהיה. באשר לחוק הגיוס אנחנו מחכים להכרעת בג"ץ ונשב במהלך הפגרה כדי לראות אם אנחנו מגיעים לאיזה הסכמה".
