אם שאלתם את עצמכם כיצד נרתמת החברה החרדית לסיוע במצב החירום הלאומי הנוכחי, תוכלו למצוא את התשובה גם בקרב הנשים. בתוך חנות פאות באזור התעשייה הר־חוצבים בירושלים נפתח חמ"ל מיוחד, אחד מני רבים שפזורים ברחבי הארץ, ובו מופעל מוקד מאולתר. אל החדרים האחרים זורמת אספקה מתרומות שמסדרות מתנדבות אחרות. זהו חמ"ל "אחיות מברזל", שהקימו נשים חרדיות מכל הארץ.
"היוזמה הגיעה ממחשבה על כל החברות שלי עכשיו בארץ", מספרת שרה טנקמן, מנהלת "קרן בריאה", מיוזמות החמ"ל. "בעלי במילואים, אני בניו־יורק, ושאלתי את עצמי איך אני יכולה לעזור לכל מי שנמצאת בארץ וחווה חרדה. פתאום חשבתי על כך שרוב הנשים החרדיות לא שולחות את בעליהן למילואים, וזו יכולה להיות הזדמנות לקבל מהן עזרה, שהן יתגייסו לחמ"ל וייצרו פה חיבור של אישה לאישה, אחות לאחות".
ומה עשית?
"פניתי לחברה חרדית, והיא התלהבה מהרעיון. היא מיד קישרה אותי לעוד כמה נשים, ותוך יומיים התחלנו לגלגל את זה. התפקיד שלי בכוח הוא בעיקר לייעץ ולקשר אותן עם העולם שמחוץ לחברה החרדית. בתוך יומיים הן הגיעו לכמעט אלף מתנדבות".
בימים הראשונים טיפלו נשות החמ"ל בעיקר בנשות מילואימניקים שנותרו לבדן וביקשו עזרה. "בהתחלה ניסינו לחבור לארגון אחר, שאמר לנו 'אנחנו לא מוכנים לקבל סיוע מנשים חרדיות'. אני מסכימה איתם שנשים חרדיות לא מבינות מה זה לשלוח בעל לצבא, אבל מבחינתי זו הייתה הזדמנות לדבר על זה – שיכירו, שידברו. זו אפשרות ליצור את החיבור הזה. הארגון הזה סירב לשתף פעולה, אבל לא הרמנו ידיים, פנינו לעוד ועוד ארגונים שרק רצו לעבוד ביחד".
חנה אירם, מומחית בתחום הטיפול בנוער בסיכון ופיתוח חוסן אישי וקהילתי, גם היא ממקדמות היוזמה, אומרת: "הרעיון של אחיות מברזל הוא קשר אישי של אחות לאחות. אנחנו רוצות שזה יישאר לאורך זמן ולא ייעלם כשהמלחמה תסתיים".
מה עושות המתנדבות?
"היו לנו כמה וכמה חיילים שביקשו שנעביר דברים לנשותיהם, והיו סביב זה פעולות מאוד מרגשות: מכתבים שהבעלים כתבו והעברנו באופן אישי לנשים שלהם. במקרה אחר הגיעה פנייה מאישה שאמרה שהיא מנהלת בית של ילדי אומנה, וסיפרה שאימא ביולוגית של אחד הילדים פונתה ונמצאת בבית החולים לבד. עשינו קישור מדהים. דיברנו גם עם האם האומנת וגם עם האם הביולוגית, ונוצר שם משהו מאוד מיוחד.
הרעיון הוא קשר אישי של אחות לאחות. אנחנו רוצות שזה יישאר לאורך זמן, ולא ייעלם כשהמלחמה תסתיים
"מגיעות אלינו המון פניות של נשים חרדיות שאומרות: 'אנחנו רוצות לארח, יש לנו יחידת דיור פתוחה. תביאו לנו משפחות, אנחנו פה'. אלה יכולים להיות גם דברים קטנים, משפטים כמו 'אני נמצאת פה לבד, בעלי במילואים', או 'פוניתי מהבית ובעלי חוזר מהמילואים, ואני רוצה שתחכה לו ארוחה חמה כשהוא מגיע'. יש לנו הרבה פניות ממשפחות מפונות שאומרות לנו 'אנחנו לבד, פונינו מהדרום לירושלים, קר לנו בלילה, אין לנו בגדים. אין לנו אף אחד, בואו תושיטו לנו יד'. הרעיון הוא לומר להן: 'אני פה בשבילך, אני אשת הקשר שלך'.
"אנחנו מסייעות לא רק לנשות מילואימניקים, אלא גם לנשים שפונו מביתן בעוטף. השאיפה היא להושיט יד גם למשפחות של פצועים. אנחנו רוצות להגיע גם אליהן. יש לנו כמה פניות, אבל לא מספיק. הכוונה הוא להקים רשת גדולה של אחיות, ללא הבדל מגזר והשקפה פוליטית, ופשוט ליצור משהו טוב וגדול. אנחנו מציעות להן כל עזרה שאישה יכולה לבקש, מבישול ארוחה חמה ועד ביקור. יש נשים שביקשו שמישהו יבוא לישון איתן, ויש נשים שאמרו 'אני רק צריכה שמישהו יתקשר אליי כל יום וייתן לי חיבוק וירטואלי, כי אני לבד ואין לי עורף משפחתי'. אנחנו מעניקות גם עזרה ותעסוקה לילדים אם יש צורך. יש נשים שהולכות לביקורי בית, לניחום אבלים, מגיעות ללוויות, מבקרות בבתי חולים".
ההפתעה הגדולה היא הנכונות של ארגון "בונות אלטרנטיבה", שבלט במחאה עם מצעדי "סיפורה של שפחה", לקדם יחד שיתופי פעולה מסוימים. "זה החיבור שהכי מרגש אותי. שיתוף הפעולה הראשון שחשבנו עליו הוא להקים קו סיוע רגשי ראשוני למתנדבי זק"א, אבל יהיו עוד שיתופי פעולה".
איך הרגשתן כשהן פנו אליכן?
"הרגשתי שיש פה הזדמנות פז להראות כמה אנחנו לא שפחות, כמה לנשים חרדיות יש מרחבי בחירה עצומים ויכולת לשלוט בחייהן. אלו נשים עם יכולות רגשיות וחוסן אישי, שמסוגלות לנהל גם בית מרובה ילדים, קריירה, התנדבות – ולשלב את הכול ביחד. אני מקיימת התייעצות עם גוף רבני מאוד גדול על האופן הנכון ביותר לעשות את זה, שזה יהיה ברור מאוד שזו תפיסת העולם שלנו. מצד שני, לעולם לא נסרב לאף אחד שרוצה להיעזר בנו או לתת לנו עזרה".
חששתן מהביקורת שתספגו כשתציעו עזרה, שיטענו נגדכן שרוב הגברים שלכן לא מגויסים ולא נושאים בנטל המלחמתי?
"זו שאלה שאני שומעת בעיקר מהצד החילוני. אני חייבת להגיד שבהתחלה, כשהבענו רצון לחבור לגוף שעוזר לנשות מילואימניקים ולחשוב איך אנחנו יכולים להעניק עזרה, מיד אמרו לנו: 'איך נשים חרדיות יוכלו להבין אישה שבעלה במילואים?' אני חושבת שהנשים החרדיות הן סופר אינטואיטיביות. אלו נשים שיודעות להבין ולהרגיש מצבים ולהתחבר לצורך של אישה.
"אני באה מעולם הטיפול. אנחנו לא מאמינים שכל אדם שעוזר למישהו חייב לעבור אותן חוויות. אנחנו יודעות מה זה להרגיש בדידות, אנחנו יודעים מה זה להרגיש חוסר. צריך שמישהו יחבק את הנשים הללו. כולנו נשים, כולנו אנשים, ועם זה אנחנו הולכות. הנשים החרדיות לא חוששות מזה בכלל. הן מרגישות בטוחות מאוד, הן רוצות להיות שם".
ליצירת קשר עם "אחיות מברזל" ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ למספר 7672735־05
