החשש מפני חזרה של מאורעות שומר החומות מרחף באוויר כל העת מאז מאי 2021, ואולם בשלב זה של המלחמה רחובות ישראל שקטים גם בערים המעורבות, והמאמץ מופנה ללחימה בגבולות.
על פי נתונים שגובשו מאז תחילת המלחמה במשטרה ובצוות המיוחד לטיפול בהסתות לטרור, המורכב מחוקרי משטרה, אנשי שב"כ והפרקליטות, התקבלו דיווחים על כ־300 פרסומים מסיתים ברשתות, מתוכם אושרו לחקירה כ־140 מקרים, נעצרו כ־120 חשודים והוגשו למעלה מ־20 כתבי אישום.
הפוסטים המסיתים כללו תמונות של קשישה תושבת הדרום מובלת בידי מחבלי חמאס אל הרצועה בתוספת אימוג'ים לועגים, תמונות של שיגור רקטות לערי ישראל עם כיתובי ברכה, ואמירות על הטבח ביישובי הדרום כמו "חלום שהתגשם", "7.10 יום הניצחון", "מוות לישראל. מוות לחסרי הצדק", ו"אלוהים, תן לנו עוד כוח עד שנדרוך על הלבבות שלהם".
אתמול דווח כי חוקרי תחנת רמלה עצרו תושבת העיר בת 19, לאחר שפרסמה ברשת פוסט תמיכה בארגון הטרור חמאס ובטבח ביהודים: "אלוהים, פזר אותם, את כולם. אלוהים, תקרע אותם לגזרים. אלוהים, הורד את המספר שלהם. אלוהים, תהרוג אותם לחלוטין".
כתב אישום ובו סעיף חריג במיוחד הוגש נגד מוסטפא ג'מאל, איש דת ודרשן במסגד בשכונת עיסאוויה בירושלים, שהפרקליטות מייחסת לו "החלטה לבגוד" – עבירה חמורה שעונשה עד עשר שנות מאסר. בדרשה שנשא במסגד קרא ג'מאל למתפללים: "תילחמו בהם ללא רחמים. הם נלחמים בנו והורגים ואז ימותו, לכן אללה יחשיב לנו את זה כמוות על קידוש אללה. מה יפה המוות על קידוש אללה… כל מי שיוותר על הלחימה והג'יהאד בזמן הזה הוא לא מהאומה האסלאמית".
בעקבות הדרשה התחוללו התפעויות אלימות בעיסאוויה, שכללו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים, לא רק לעבר כוחות הביטחון אלא גם לעבר בית החולים הדסה הר הצופים, צירי תנועה ותחנת דלק. בנוסף, צירי תנועה נחסמו וחפצים שונים הוצתו בכמה מוקדים. עשרות רעולי פנים לקחו חלק בהתפרעויות שנמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה.
"מי שרוצה לבוא, מוזמן"
סעיד עיסא, יו"ר הוועד העממי בכפר־קאסם ומי שמפעיל את חמ"ל הסיוע למשפחות המפונות ומרכז ההסברה בעיר, אומר למקור ראשון כי המצב בשטח שונה ממה שניתן ללמוד מהפרסומים המסיתים. "יש לנו בעיר מעל אלף מתנדבים שפועלים לכיבוי אש, איסוף ציוד ועזרה לנפגעים, ומהרגע הראשון אמרנו לערים הסמוכות ראש־העין ופתח־תקווה שהמתנדבים שלנו הם לרשות כולם, לא רק לתושבי כפר־קאסם".
כבר ביום הראשון ללחימה הודיעו בעיר הערבית כי ישמחו לארח אצלם משפחות שפונו מהצפון ומהדרום. "כרגע יש פה בעיר שלוש משפחות שהגיעו מהדרום", מספר עיסא. "אנחנו מבינים שרוב המשפחות מעדיפות להתפנות יחד כקהילה ולהיות במלון אחד עם השכנים מהקיבוץ, וזה לא משהו שיש לנו פה. אבל מי שרוצה, מוזמן. יש לנו חמ"ל שמייצא ציוד למשפחות המפונות, ומרכז הסברה שמתאר למי שאפשר ברחבי העולם מה היה ב־7.10".
זה לא קרה בעבר. מה ההבדל?
"החברה הערבית היא תמיד חלק, גם בלי להתגייס לצה"ל. יש המון רופאים ואחיות במגזר. מה שקרה בשבעה באוקטובר בדרום הוא של כולנו. נחטפו ונרצחו אזרחים ערבים־ישראלים. אי אפשר לנתק את החברה הערבית מהאסון הזה.
"בשומר החומות, המערכת הביטחונית לא הבינה את הסכנה מצד גורמים קיצוניים שרוצים להבעיר את המגזר הערבי. נתנו להם יד חופשית לעשות פרובוקציות בחברה הערבית בערים המעורבות. כעת מהדקה הראשונה מערכת הביטחון והשב"כ עובדים ולא נותנים לאף פרובוקטור לעשות בעיות.
"כל משבר הוא הזדמנות, ואני מקווה שיש פה הזדמנות לבנות מחדש את הקשר בין החברה הערבית לכלל האוכלוסייה במדינה. לפעמים נראה שדווקא שרים מהימין מפחדים מזה ורוצים לראות את המצב אחרת, ולא רוצים שנשתלב ונהיה חלק".
גם ברהט, שחלק מתושביה השתתפו במהומות שומר החומות ובמהומות שפרצו על רקע נטיעות קק"ל בנגב, פועל בשבועות האחרונים חמ"ל המייצא ציוד עבור משפחות המפונים מהדרום ומהצפון. התרומות, כמו גם המתנדבים והמתנדבות, מגיעים מערבים ומיהודים, והסיוע מועבר למשפחות יהודיות וערביות גם יחד. עשרות מתנדבי המיזם המשותף כבר סיפקו סלי מזון, ציוד רפואי, צעצועים לילדים ומוצרי טואלטיקה למאות משפחות.
"המתקפה של חמאס הכתה בתדהמה גם את הציבור הערבי בישראל", אומר ד"ר אדם אסעד, ראש התוכנית לחברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה. "להבדיל משומר החומות, ראינו את הציבור הערבי וגם ההנהגה שלו מגנים את הטבח. יש נרצחים גם מהאוכלוסייה הערבית בקרב אזרחי ישראל, וזו מכת מדינה שפגעה בכולם.
"להבדיל משומר החומות ומכל מבצע אחר, נרשמו מיד עם תחילת המלחמה מאמצים נרחבים של חברי כנסת ערבים, כמו מנסור עבאס ואחרים, להכין מרחבים מוגנים ביישובים ערביים בקווי העימות בדרום ובצפון. אלה מקומות שלא היו ערוכים עד היום להתמודד עם מצב של מלחמה, מבחינת מבנים מוגנים, מערך לסיוע נפשי ומערכות עזר לציבור".
ובכל זאת, ראינו 120 עצורים ונחקרים שחשודים בהסתה. איך אתה מתייחס אליהם? הם לא מייצגים?
"ודאי שלא. הרוב הערבי מגנה את הטבח, מגנה את המעשים הקשים שראינו ב־7.10. מה שקורה ברשתות החברתיות ובמקומות מהסוג הזה לא מייצג את הרוב, ולפעמים גם הפרסומים הללו הם לאו דווקא תמיכה בארגוני הטרור, לרוב זו תמיכה באוכלוסייה האזרחית ברצועה".
התחנונים בערבית לא הועילו
ראש עיריית לוד יאיר רביבו מעריך אף הוא שהחשש מפני מראות חוזרים של אלימות בחברה הערבית יתבדה. הוא מספר כי היה בניחום אבלים אצל תושבת העיר, נג'יה אל־ג'מל, שאביה חאלד אבו־פרחאן נרצח באכזריות בשדרות, בשעה שעבד שם כמאבטח. "תחינותיו בערבית למחבלים לא הועילו, והם רצחו אותו באכזריות והתעללו בגופתו. נג'יה, עובדת קופת חולים כללית, סיפרה לי שהיא עשתה שירות לאומי ואחיה הם לוחמי צה"ל, שנלחמים בימים אלה בחמאס הרצחני. היא ביקשה ממני להעביר את המסר הבא: אין פה מאבק בין יהודים וערבים. יש פה מלחמה בין ישראלים, יהודים ולא יהודים, שוחרי שלום וטוב – ובין מחבלי חמאס תאבי הדם, החפצים בהשמדת מדינת ישראל".
לדברי ראש העירייה, "הרוב המוחלט של ערביי לוד נמצאים בחרדה מהמלחמה. הם מתקשרים אליי בלי סוף על בעיות במקלטים, ומבינים שחמאס לא מבדיל בין יהודי לערבי. רבים מערביי לוד מתקשרים ומציעים עזרה והתנדבות. כולנו באותה סירה. כולנו, יהודים וערבים, מתנהגים באחריות רבה, בעצב, בכאב ובמאמץ גדול לשמור על מרקם חיים משותף".
