מנהיג חדש נבחר סוף־סוף לבית התחתון של הקונגרס האמריקני: שלושה שבועות לאחר שהודח קודמו, קווין מקרתי, ובתום שלושה ניסיונות כושלים של בכירים במפלגה הרפובליקנית להחליף אותו בתפקיד, הוצג מייק ג'ונסון כיושב הראש החדש.
ג'ונסון, חבר קונגרס זוטר מלואיזיאנה, אוונגליסטי הנחשב ימני מאוד, נבחר באמצע המלחמה בישראל, והחלטתו הראשונה הייתה לרתום את בית הנבחרים להצהרת תמיכה איתנה בישראל ובזכותה להגן על עצמה נגד מחבלי חמאס. "החוק הראשון שאעביר בעוד זמן קצר יהיה תמיכה בחברתנו היקרה ישראל", אמר ג'ונסון בנאומו הראשון כראש הבית, "ואנו עושים זאת באיחור". התוצאה הסופית בתום ההצבעה: 412 בעד, 10 נגד, שישה נמנעים.
ההצבעה הייתה הצהרתית בלבד, אך היא לימדה רבות על התפיסה של המלחמה בישראל בארה"ב, במישורים טובים יותר ופחות. בגזרת החדשות הטובות, היעדר יושב ראש לבית הנבחרים בשבועות האחרונים פירושו היה שאי אפשר לקדם שום חקיקה – כולל חבילה תקציבית של 100 מיליארד דולר שגיבש הבית הלבן, הכוללת בעיקר סיוע לישראל, לטאיוואן ולאוקראינה.
מבחינה זו בלבד, בחירת יושב ראש חדש היא סיבה למסיבה בישראל, ודאי כשמדובר באדם שתמיכתו במדינת היהודים נובעת לא רק משיקולים פוליטיים מוצקים, אלא גם מאמונה דתית עמוקה. ג'ונסון מפגין עמדה פושרת באשר לתמיכה בקייב, אך הוא תומך בהעברת סיוע לישראל ובמתן אור ירוק למדינה לטפל בארגוני הטרור שמאיימים עליה.
נראה שהתמורה בבית הנבחרים לא רק תגביר את הסיוע לישראל, אלא היא גם תקים לתחייה ישות פוליטית בעלת כוח רב, שתיאבק בניסיונותיו של הבית הלבן למתן באופן תמידי את תוכניותיה של ישראל למגר את חמאס. אומנם גם במפלגה הרפובליקנית יש מי שמבקשים לקצץ כל סיוע בינלאומי באשר הוא, אך על אלו יאפילו תומכי ישראל במפלגה הדמוקרטית – בייחוד אלו שבאים ממחוזות בעלי ייצוג יהודי גבוה, כמו חבר הקונגרס ריצ'י טורס מניו־יורק.
אנטישמים במסדרון
כעת לחדשות הרעות, שצריכות לעורר דאגה רבה גם בישראל: בעוד שהרוב המוחץ בהצבעת התמיכה בישראל נראה טוב במבט ראשון, הוא מצביע על העובדה ש־16 חברי קונגרס סירבו להצטרף להצהרה פשוטה המאשרת את זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני חמאס. המיעוט של חברי הבית קטן משמעותית משיעורו ברחוב האמריקני, בעיקר בקרב פרוגרסיבים צעירים, שתומכים בהתלהבות ב"מאבק הפלסטיני" ובחמאס, ומכחישים את עצם זכות הקיום של ישראל.
כיאה לפרוגרסיבים צעירים, מרביתם נראים באוניברסיטאות אמריקניות. אומנם ביום שלאחר הטבח ברצועת עזה המחאה הגדולה נגד ישראל ובעד חמאס נראתה דווקא ברחובות מנהטן – ארגנה אותה המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית, הממשיכה לקדם מחאות אנטישמיות – אך לא חלף יום מאז 7 באוקטובר שלא דווח בו על לפחות מקרה אחד של מחאות רוויות שנאה נגד ישראל ויהודים באוניברסיטאות או במכללות.
כך למשל, אתמול במכללת קופר יוניון היוקרתית שבניו־יורק דווח על עשרות סטודנטים שמסתובבים במסדרונות וצועקים "תשוחרר פלסטין". לפי עשרות עדויות שהופצו ברשתות, השנאה הגואה עוררה סטודנטים יהודים שהיו באזור המחאה למהר לספרייה ולנעול את עצמם בתוכה כדי להימנע מאלימות נגדם. נראה שגם זה בקושי עזר: עד ראייה סיפר שהמפגינים דפקו על הדלתות וניסו לפרוץ לספרייה. כשהניסיון כשל, הם דפקו על חלונות הזכוכית וזעקו את תמיכתם באינתיפאדה בינלאומית.
הקריאות לאינתיפאדה נשמעו היטב גם במקומות אחרים בניו־יורק. מוקדם יותר השבוע צעדו מאות תומכי חמאס ברחובותיה של העיר היהודית ביותר בתפוצות וקראו בצעקות: "ישנו רק פתרון אחד – אינתיפאדה, מהפכה". השימוש במילה "פתרון" בהקשר הזה לא מצריך הסבר נוסף.
גם באוניברסיטאות ניו־יורק וקולומביה תועדו הפגנות נגד ישראל ויהודים, לצד תמיכה מוחלטת בנרטיב של מחבלי חמאס כלוחמי חירות הנאבקים נגד הקולוניאליזם הישראלי. השבוע נעצרו יותר ממאה מפגינים תומכי חמאס במחאות שונות בעיר – בעיקר בשל תקיפה או איומים על יהודים ומפגינים תומכי ישראל.
באוניברסיטאות בכירות אחרות בליגת הקיסוס – הרווארד, ייל, סטנפורד ואחרות – תועדו מקרים דומים שבהם סטודנטים אנטי־ישראלים הסירו והשחיתו מודעות עם שמות ותמונות של ישראלים ויהודים שחטף חמאס. פעמים רבות הסטודנטים עצמם תיעדו את המעשה, גינו את ישראל והאדירו את המחבלים.
זעקות הסטודנטים אינן תחומות לקריאה לפתרון שתי מדינות או הוספה של זכויות לפלסטינים. הן כוללות הצהרות המכחישות את זכות הקיום של ישראל וקוראות ל"שחרור" של פלסטין – לעיתים תוך תמיכה מפורשת בטבח המוני של יהודים. באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבבירה האמריקנית סטודנטים הקרינו בגאווה השבוע מסרים מעין אלה על קירות אחד מבנייני הקמפוס, כולל "כבוד למרטירים שלנו", ו"תשוחרר פלסטין מהנהר ועד הים".
בינתיים הנהלות האוניברסיטאות מסרבות להתערב במחאות. בהרווארד הגדילו לעשות ופרסמו שיקימו ב־3 בנובמבר "צוות משימה" חדש – שתפקידו אינו לתמוך בסטודנטים הרבים שסובלים מאנטישמיות, אלא בסטודנטים תומכי חמאס שפעילים ציונים פרסמו את שמותיהם ופניהם.
בעקבות כל זאת, פוליטיקאים אמריקנים, בעיקר מהמפלגה הרפובליקנית, הצהירו שיפעילו לחצים על אוניברסיטאות שמאפשרות מחאות אנטישמיות. מושל פלורידה רון דה־סנטיס, שמתמודד על המועמדות לנשיאות, כבר החל ללחוץ על מוסדות במדינה. הוא הבטיח שאם ייבחר, יבטל את הוויזות של סטודנטים שאינם אזרחים והפגינו תמיכה בחמאס, וש"ישלח אותם הביתה". גם מועמדים אחרים לנשיאות, כמו שגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר ניקי היילי, והסנטור טים סקוט מדרום־קרוליינה, הביעו רעיונות דומים.
בינתיים יהודים אמריקנים מאוכזבים בעיקר מהבית הלבן, שעל אף העלייה באירועים אנטישמיים ממשיך לדבר גם על "אסלאמופוביה". יש לזכור כי שיעור היהודים באוכלוסייה האמריקנית הוא רק כ־2 אחוזים, אך הם סובלים מכמחצית מפשעי השנאה. בתקרית שעוררה כעס רב בארה"ב השבוע נשאלה דוברת הבית הלבן קארין ז'אן־פייר "מהי רמת הדאגה שלכם מהעלייה בתקריות אנטישמיות לאור מה שקורה בישראל". היא השיבה מיד: "לא ראינו איומים רציניים, אבל גם מוסלמים סובלים ממספר לא מידתי של פשעי שנאה".
היא הדגישה שהנשיא "מבין שרבים משכנינו המוסלמים, הערבים והפלסטינים־אמריקנים מודאגים מהשנאה המופנית כלפי הקהילות שלהם". למחרת, כשדבריה כבר הספיקו לעורר סערה, ז'אן־פייר פרסמה הצהרה שבה טענה שדבריה הוצאו מהקשרם, ושהיא "לא שמעה את השאלה".
