כבר כמה שבועות שבקבוצות ההתנדבות השונות מסתובבת מודעה מעוררת תמיהה הקוראת לעוסקים במקצועות הבריאות הפרא-רפואיים להתנדב עם ילדי המפונים במרכזי החירום. "משרד החינוך מגייס מתנדבים להתערבות מקצועית עם ילדי הדרום", נכתב בפלאייר שפונה אל קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק ופיזיותרפיסטים, "אם ברצונך להתנדב, נשמח שתהיי אתנו בקשר". בתחתית, מפורסמים מספרי הטלפון האישיים של מרכזות התחום המקצועי באזור מטעם משרד החינוך.
חלק מאנשי המקצוע שנחשפו למודעה, זועמים על הציפייה של גורמים במשרד הממשלתי להתנדבות מסוג זה. הן בשל שמשרד החינוך לא מתכוון להפנות משאבים כלכליים לעובדים שהניסיון המקצועי שלהם נדרש, והן שככל הנראה יהיה צורך בפתרון ארוך-טווח לסיוע פרא-רפואי. מעבר לכך, הרעיון לפיו ניתן לסמוך על מתנדבים לשם טיפול מהותי ומשמעותי, מביע זילות במקצוע.
"המודעה מאוד חמורה בעיני", אומרת אחת מהמעוסקות בתחום. "זה באמת מעצבן אותי משני טעמים: ראשית, מי שעובדת במקצועות אלה צריכה את הפרנסה בדיוק כמו כולם. למה שתתנדב? שמשרד החינוך ייתן לה כסף בתמורה לעבודה שלה. שנית, אם מישהו במשרד החינוך חושב שהוא יצליח לבסס על מתנדבים עבודה טיפולית רצינית, הוא חולם בהקיץ".
הסיבה לכך, אומרת אותה בעלת מקצוע, נעוצה באופי ההתנדבות. "עם כל טוב הלב של המתנדבים, התנדבות היא משהו נזיל שמשתנה בקלות בהתאם לנוחות, ועם רמת מחויבות נמוכה. אי אפשר להסתמך על זה במערכת חינוכית, על אחת כמה וכמה במסגרת טיפולית. טיפול צריך להיות עקבי ושיטתי כדי לראות שהילדים באמת מתקדמים".
להתנדב על חשבון מטופלים
מסתבר שכמה מבעלי ההכשרה אף קיבלו פניות רשמיות מטעם משרד החינוך: "הציעו לי להמיר את שעות העבודה הקבועות שלי בבית הספר תמורת עבודה עם ילדי מפונים". עובדת משרד החינוך מספרת כי "כששאלתי מה קורה עם הילדים שזקוקים לטיפול, אמרו לי שההעדפה היא לטובת ילדי המפונים. אף אחד כמובן לא כפה עלי, אבל אמרו לי שיש כאן העדפה מכוונת".
אותה העובדת מסבירה ש"אני לא חושבת שנכון לעשות את זה, אני לא חושבת שיש עדיפות לילדי המפונים על פני ילדים שקיבלו זכאות לחינוך מיוחד, לשעות קבועות של טיפול. מקצועית, לא נכון שאעזוב את המטופלים שלי עבור מטופלים אחרים. אי אפשר שזה יהיה אחד על חשבון השני. נראה שאין כאן מיפוי מקצועי של הצרכים, וזה לא רציני".
"אמרו לי שמכיוון שהגיעו מפונים מהדרום ומהצפון, משרד החינוך הגדיר אותם בעדיפות ראשונה", אומרת אחרת. "לכן ביקשו ממני להעביר חלק משעות העבודה עם התלמידים שאיתם אני עובדת באופן קבוע, לעבודה עם ילדי המפונים בבתי המלון. כמובן שיש לזה השלכה ישירה על הילדים המקומיים. המשמעות היא שלילדים יהיו פחות שעות של טיפול פרטני. מהלך כזה בהכרח יכול לעצור או לעכב התקדמות של ילדים. בצורה כזאת אי אפשר לעמוד בתוכנית הלימודים האישית של הילד ובמטרות הספציפיות שלו. זה מקומם, כי גם ככה אין מספיק כוח אדם של קלינאיות תקשורת במערכת החינוך. במקום לתגבר, להכשיר ולהכניס אל המערכת יותר בעלות מקצוע, פוגעים במעט שיש.
"הדרישה להתנדב מטעם משרד החינוך גם לא הגיוני, כיוון שמסגרת השעות והדרישה של משרד החינוך מהפרא-רפואי מאוד גבוה. יש שעות פרטניות שצריך לעמוד בהן, וכמות הילדים שאנחנו עובדים איתם מאוד גדולה כי יש מחסור. להוסיף שעות התנדבות זה באמת לא בא בחשבון".
ממשרד החינוך נמסר: משרד החינוך פרסם היום מתווה להעסקת עובדים בפעילויות חינוכיות במתקני הקליטה. העסקת הצוות החינוכי, לרבות מטפלים ממקצועות הבריאות והאומנויות תהיה בשכר. נבהיר כי המשרד נתן ונותן מענים טיפוליים לתלמידים המפונים לצד המשך מתן טיפול לתלמידים הזכאים בשאר הארץ. חשוב לזכור שקיים מחסור ארצי במטפלים עוד לפני המלחמה.
