השכול החמישי במשפחה, סג"מ פדיה מרק, קצין בגבעתי, נפל בקרבות מול המחבלים בעזה אתמול (שלישי). בביתם שבעתניאל, נפרדו ממנו בדמעות בני משפחתו וסיפרו על האח שניצל מהפיגוע וחי חיים מלאי משמעות ועוצמה.
"אין לי הרבה מילים", פתחה אחותו אשת התקשורת אורית מרק-אטינגר. "אתמול הייתי בצאלים, מבחינתי זה היה המקום האחרון שפדיה היה בו לפני עזה. זה כל כך אופייני לו, להיות לוחם, כל החיים דיבר על הצבא ושלומי היה האליל שלו ורצה ללכת בדרך שלו". היא סיפרה על הקשר שלו למשפחה ולארץ ישראל. "הוא היה בן אדם של ארץ ישראל, ואהבה, שהמשפחה מעל הכל. קצת אחרי הפיגוע יצאנו לשיט במרינה, אנשים חשבו שאנחנו חברים, אמרתי להם ש"זה אחי הקטן". הוא היה גיבור, אחרי כל הפיגוע וכל מה שהוא עבר, אח טוב ואוהב. הוא אחי הקטן אבל נתן לנו את מקום בטוח, ששידר לנו ביטחון בחיבוק שלו, היה חסון, אמרנו 'פידוקש כאן – אפשר להירגע".
אחות נוספת, שירה מרק-חריף, סיפרה על המכתב והפרחים ששלח להם בעיצומה של המלחמה ואמרה כי "הגבורה של פדיה בקרב הסופי באמת מדהימה, אבל אני ראיתי את פדיה גיבור יום יום, לאחר הפיגוע הנורא שאבא שלי נרצח ואמא שלי נפגעה קשה, ואחר כך המוות הכל כך קשה של שלומי שפדיה היה מחובר אליו – הוא היה גיבור כי הוא הצליח לחיות חיים מלאי משמעות, עוצמה".
Video: ללא קרדיט
"למרות המוות השלישי במשפחה שלנו אנחנו לא מפסיקים, יש פה ניצחון כי פדיה נלחם מאהבה ולא משנאה. המלחמה של כולנו היא לא רק בחזית בעזה היא של כל העם, זה מלחמה יום-יומית על אהבה, לחיות חיים מלאי משמעות ורוח. אני מרגישה שזה משהו שלמדתי מפדיה לא רק בשדה הקרב אלא ביום יום שהוא חי בו בעוצמה ובשקט שלו. מאחלת לכולנו ללמוד ממנו את זה, זה לא מלחמה של צבאות, זה מלחמת האור מול החושך. יש לי אהבה והיא תנצח, זה מה שעוזר לנו כמשפחה".
יהושע מרק, אחיו סיפר כי "ביום ראשון, שבן דוד שלנו הגדול אלחנן, שהיה כמו אח לכל דבר וענין נפל בקרב בבארי, הודיעו לכל המשפחה. פדיה היה באמצע הלחימה בכפר עזה, חשבנו שהוא חוזר הבית, להיות איתנו, להיות כאן, אבל פדיה לא משנה כמה ניסו לשכנע ולדבר, היה לו ברור, אני חייל, אני מפקד ונשאר עם החיילים שלו, זה התפקיד שלו".
יהושע תיאר את הרצון של פדיה להגיע לצבא שהיה קיים מגיל קטן – "בתור אח גדול הייתי רואה אותו באמצע הלילה עושה שכיבות צמיחה, "מה אתה עושה כאן?" שאלתי הוא היה אומר, "אני מתאמן, אני הולך לסיירת, לצבא לעשות ממשהו משמעותי", את זה הוא אמר בתור ילד קטן. זה מצייר איזה דמות גיבור, כל יכול, ואיש מלחמה, אבל איך אמא אמרה, "עלם חמודות", מתחת ללוחם המפחיד הזה, פדיה זה היה גוש לב וחמידות שלא תתואר. חשוב להזכיר לנו שכל גיבור, כל חייל בסוף האו אח וילד קטן".
