בשבועות האחרונים, מאז טבח שמחת תורה, נרשמה נסיקה באירועים האנטישמיים בקמפוסים בארה"ב. סרטוני וידאו שהופצו ברשתות החברתיות מתעדים סטודנטים יהודים שכלואים בתוך ספריה בקולג' קופר יוניון עקב צעדה פרו-פלסטינית שצעדה בסמוך, סטודנט יהודי שמוקף באגרסיביות על-ידי תומכי חמאס בשבילי הרווארד וישנן ידיעות רבות נוספות על סגירת אולמות אוכל כשרים בקמפוסים, איומים ברצח כלפי סטודנטים יהודים ועוד.
אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב אינה דבר חדש, אולם נדמה כי הפעם רף השנאה חצה קווים אדומים ונדמה שהקהילה היהודית בארה"ב מתעוררת בימים האחרונים ומשיבה מלחמה. מעבר לפעולות של תורמים המאיימים למשוך את כספי התרומות שלהם ממוסדות אקדמיים יוקרתיים, ועצומות של אמהות יהודיות הדורשות לקבל את כספי שכר הלימוד בחזרה אחרי שהחליטו להוציא את ילדיהם מהמוסד, ישנה עליית מדרגה בתגובה היהודית שמתבטאת בכמה פעולות יוצאות דופן שלא היו קיימות עד היום.
הפעולה המשמעותית ביותר היא מכתב חריף שהוציאו שתי פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם, שתיהן אמריקאיות – קירקלנד-אליס ולת'האם-ווטקינס – יחד עם עוד למעלה מעשרים משרדי עורכי-דין גדולים בארה"ב, המיועד לדיקנים למשפטים באוניברסיטאות שבהן התחוללו בשבועות האחרונים אירועים אנטישמיים. במכתב הם מודיעים להם כי אם לא ישנו במהירות את ספינת השנאה שאותה הם משיטים בסלחנות בלתי נתפסת, בוגריהם לא יועסקו בחברות שלהם. הטקסט כמובן נכתב באמריקאית, כלומר עם סאבטקסט מלא פאסון, אבל אמריקאים מבינים אמריקאית. מדובר במכתב יוצא דופן, שמכוון לבטן הרכה של אוניברסיטאות העל – ששואבות את כוחן ומהוות מוקד משיכה לא מעט עקב העובדה שתעודת בוגר מהן מבטיחה עבודה מתגמלת.
בנוסף, הארגון האקטיביסטי Accuracy in Media שולח בימים האחרונים משאיות לקמפוסים ועליהן תמונות של סטודנטים שנתפסו במעשים אנטישמיים כמו קריעת פוסטרים עם שמות של ילדים שחמאס חטף לרצועת עזה. השיימינג ברור, חד, ומרתיע מאוד, ואתרי אינטרנט כמו "קנארי מישן" החלו לפרסם שמות ותמונות של סטודנטים אנטישמיים.
לפחות כרגע, הסנטימנט האנטישמי לא חורג בהרבה מהקמפוסים. הציבור האמריקאי בכללו תומך בישראל, וסולד ממה שהוא רואה שמתרחש בקולג'ים ובאוניברסיטאות – כמובן לא בכולם. מה שמשתנה כרגע הוא ההבנה של הורי הסטודנטים הללו, שחלקם בעלי השפעה לא מבוטלת בשדה הפיננסי והפוליטי, שכבר אי אפשר יותר לטמון את הראש בחול ולומר שמדובר בהתנגדות למדינת ישראל או לממשלתה. האנטישמיות פורצת החוצה, המסכות יורדות, ויהדות אמריקה מתחילה להבין זאת, ולפעול בהתאם.
