תושבי היישוב נריה עשו את דרכם שלשום (ו') בבוקר אל בית העלמין הצבאי בהר הרצל כדי ללוות למנוחות את שכנם האהוב רס"ר אוריה מש ז"ל, שנפל בקרבות ברצועת עזה. התסריט כבר היה מוכר להם, שכן זו הייתה הפעם השלישית מאז פרוץ הלחימה שבה הישוב הקהילתי, המונה 400 מאות משפחות בלבד, ספג אבדה קשה כזו.
אוריה עבד בחברת אידיאה ברחובות. היה בן 42 בנופלו, הותיר אחריו את אשתו אביטל, ושישה ילדים: נדב בן 14, שירה בת 12, רני בת 10, נעם בת 7, צור בן 4 וניתאי בן השנה.
הוריו, דוד וריטה ספדו לו: "אוריה בננו. נולדת במוצאי יום כיפור וכבר בלידתך תרמת וזיכית אותנו במצווה. גדלת לילד אוהב את הבריאות ושוחר שלום. תמיד דאגת למצבנו וכשהיינו צריכים אותך היית ראשון לצדנו. נזכור אותך לעד ותורתך תעמוד לנגד עינינו". אחיו ליאור אמר, "בצהרי שבת קודש אתה ואלפים קמתם מהחושך, התייצבתם בראש המחנה להדליק את האור, לגרש את הרוע. אוריה הוספת אור, טוב, חמלה, ענווה, עין טובה, קדושה, אהבה ואמונה. אוריה אחי, שנינו לא דיברנו. אתה איש של שתיקה. השתיקה בינינו היתה השיח. שיח נשמתי. אני מעריץ אותך".
שבועיים קודם לכן הובא למנוחות בועז מנשה יוגב ז"ל, שנפל בקרבות ביום שמחת תורה, אחרי שכשבוע נחשב לנעדר עד שנמצאה גופתו.
הוא הותיר אחריו את הוריו ו-9 אחים ואחיות. בפרוץ המלחמה, בשבת שמחת תורה, היה בועז בבסיס נחל עוז הסמוך לגבול עם עזה. כשמחבלי החמאס חדרו לבסיס בועז נלחם בהם בגבורה. אחותו ספרה עליו ואמרה "כשקיבלת הצטיינות מופת לא טרחת לספר לנו, ופשוט הבאת הביתה את התעודה. לא מייצרים כמוך יותר".
בשמחת תורה נפל גם טוראי נריה אהרון נגארי, הוא השאיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות. גם הוא מהישוב נריה. אביו רפאל ספד לו בהלוויה שנערכה בבית העלמין הצבאי בדולב "אמרתי לאחרונה שאתה מרגיש טוב, שלם, שהגעת למקום שלך. וככה עלית". אחותו רבקה ספדה: "כל הלילה חיכיתי שתחזור, כמו שהיית חוזר כל לילה לבית החשוך, נכנס ומתחיל לנשנש משהו מהמקרר. ישבנו אתמול עם המשפחה קצת להתחזק ונזכרנו בבדיחות שלך שהקלילו את האווירה".
לאחר ששלושה מבני הישוב נפלו במערכה, רב היישוב הרב יוסי אריאל יצא אמש במסר לבני הקהילה ואמר בדברים שהופצו בין התושבים: ״כמו הנשמות הגדולות של שלושת האבדות הקשות שספגנו, כך יהיו גדולות הנחמות שלנו, הדבר יביא לחיבור וחיזוק בינינו ובין כל עם ישראל״.
