ילדים רבים מתמודדים עם חרדה ומתח בעקבות ימי הלחימה הנמשכים בדרום, אירועי הטבח ב7 באוקטובר, האזעקות ומצב החירום הכללי במדינה. אוניברסיטת בר אילן פתחה מיזם שמיועד לענות על הצורך בטיפול ובסיוע בילדים בדרך ייחודית. ביוזמת פרופ' אורלי אבני, דקנית הפקולטה לרפואה, ובשיתוף המחלקה לפסיכולוגיה, בית הספר לעבודה סוציאלית, ופרדי זינגר מקרן מת"ת, הקימה האוניברסיטה "מרכז חוזק לדובים" עבור ילדים בגילאי 3 עד 12.
כ-100 ילדים מאזור המרכז הגיעו בימים האחרונים בשעות אחר הצהריים למפגשים בקמפוס האוניברסיטה ברמת גן. הם התבקשו להגיע עם הדובי או הבובה הפרטיים שלהם ובאמצעות טיפול ושיח בבובה, אנשי המקצוע סייעו להם להתמודד עם רגשות המתח והחרדה המציפים אותם בעקבות המצב.
"מרכז חוזק לדובים" מנוהל ומופעל על ידי סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה לרפואה, המחלקה לפסיכולוגיה קלינית ובית הספר לעבודה סוציאלית שנפגשים עם הילדים ומעודדים אותם להתמודד עם המצב בצורה המותאמת להם אישית בעזרת כלים וטכניקות בהם יוכלו לעשות שימוש ברגעי החרדה. בין היתר הילדים והוריהם מקבלים כלים כמו הדרכה על נשימות נכונות ופעולות שכל ילד יכול לבצע עם הוריו בשעת לחץ, אזעקה או בזמן שהייה במרחב המוגן.
במקום נפתחו חדר רגשי ומתחמים רפואיים כמו אולטרסאונד וחבישת גבס לדובים "פצועים" בהם מדגימים פרחי הרפואה על הבובות את אפשרויות הטיפול השונות ובכך תורמים להפחתת החשש וחוסר הוודאות אל מול פרוצדורות רפואיות מאיימות. לצד הסטודנטים נוכחים במקום גם אנשי מקצוע מהפקולטות השונות באוניברסיטה, ד"ר תמר זילברג, ד"ר טלי גב, ופרופ' רחל דקל, שפיתחו את הפרוטוקול הטיפולי הייחודי למרכז החוזק ומעניקים לילדים ולהורים מענה רגשי מקצועי.
יעל גולן, מפיקת האירוע מהמחלקה לפסיכולוגיה שיתפה: "הילדים שהגיעו למפגש בשבוע שעבר נאלצו לרדת למקלט בעקבות אזעקה שנשמעה, הירידה התבצעה באופן שקט ומופתי וילדים רבים כבר תרגלו את השיטות שנלמדו דקות ספורות קודם לכן, במרכז החוזק".
בין הילדים וההורים שביקרו במרכז היתה גם ליאל שטרום שמשפחתה פונתה מקיבוץ סעד והגיעה עם בנה, סיני בן השלוש, ובובת המיקי מאוס שלו. "זו הפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר שהילד מסכים לדבר עם איש מקצוע", אמרה. "הוא היה מאושר ורגוע עם הכלים הטיפוליים שקיבל בדרך של משחק, וגם אנחנו ההורים יצאנו עם טיפים להתמודדות עם סיטואציות מלחיצות".
בר סודאי, בן 6, מגבעתיים סיפר לאחר שהיה בחדר הרגשי עם סטודנטיות לפסיכולוגיה: "כשהדובי קצת בלחץ בממ"ד, אפשר לעשות בועות סבון, וללטף את הדובי. לפעמים כשהוא מפוחד אפשר לחבק אותו וגם להגיד לו שכיפת ברזל שומרת עלינו".
יובל רוזנפלד, בת 8 מראש העין סיפרה כי "אני חושבת שזה חשוב לילדים לדבר על מה שקורה במדינה שלנו עם חברים ועם ההורים. אני שמחה שהגעתי לכאן אתמול עם בובונת שלי, הכי אהבתי לשים לבובה שלי גבס, ולהיות בחדר של הרגשות, שם דיברתי עם מטפלות ברגשות (סטודנטיות לפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית), שלימדו אותי תרגילים ומשחקים שיעזרו לי להרגיש פחות בחרדה. בראש העין לא היו הרבה אזעקות עד עכשיו ואנחנו לא רגילים, ועכשיו כל פעם שיש זה מקפיץ לי את הלב. אני מאחלת שהמלחמה תסתיים ונחזור לדברים שכולם אוהבים לעשות. אני גאה בחיילים שלנו ששומרים עלינו".
פרופסור נעה וילצ'ינסקי, מהמחלקה לפסיכולוגיה, ראש המערך לתוכניות ייעודיות באוניברסיטת בר-אילן, מיוזמי מרכז החוזק לדובים אמרה: "זה כבר הפיילוט השלישי של מרכז החוזק לדובים והתגובות מהילדים וההורים מחממות את הלב. מספרים לנו שהילדים מתרגלים את התרגילים שלמדו גם בבית, בעת האזעקות. הם מזכירים להורים מה יש לעשות ואפילו מספרים על כך בגנים ובבתי הספר. שמענו שגננת אחת אפילו תלתה בגן את הדפים המיוחדים עם ההצעות לפעילות מפחיתת חרדה, שחילקנו לילד במרכז. בסוד אגלה שהורים רבים שיתפו שהם עצמם תרגלו את הטכניקות במקביל לילדים ועד כמה הדבר עזר להם עצמם. החזון של מרכז החוזק לדובים הוא להתרחב לכל מקום בישראל בו תהיה דרישה להתערבות שלנו. הצוות האינטגרטיבי של אוניברסיטת בר אילן יהיה מוכן להזנקה לכל מקום בו יש ילדים (ודובים..) במצוקה. הדבר החשוב ביותר הוא לפתח חוסן ולתחזק כבר היום את בריאותם הנפשית של ילדינו, על מנת למנוע החמרה של סימפטומים בעתיד".
