בדיון שהתקיים היום (יום ה') בוועדת הפנים של הכנסת עם פרקליט המדינה שי ניצן ועם ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב גדי סיסו, טענו השניים כי המשטרה לא תפרה תיק לתא"ל במיל' גל הירש וכי בשלבים הראשונים כלל לא הייתה מעורבת בחקירה אודותיו. לדבריהם, החקירה מתעכבת כיום מאחר שמדינות זרות אינן נענות לבקשות משטרת ישראל לבצע חיקורי דין בחו"ל.
"כל הדיבורים האלה על סיכול ממוקד – האם מישהו באמת תופר תיק? האם יש כוונת זדון? אני שומע סיפורים על תפירת תיקים 30 שנה ואני אומר שזה פשוט מופרך", הכריז פרקליט המדינה ניצן בדיון בוועדת הפנים תחת הכותרת "חשש משימוש בחקירות רדומות לטובת סיכול פוליטי". לדבריו, "היה מידע והיה חומר שהגיעו למסקנה שמצדיק לברר את האמת. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? תיק עם חיקורי דין במדינות זרות זה בכלל לא תלוי בנו. אנחנו תלויים במדינות אחרות. יש לנו אחריות לברר את האמת ובמובן הזה כולם שווים, בין אם הם אדם פשוט ובין אם הם גיבורי ישראל. אנחנו מקווים שהתיק ייגמר בזמן סביר".

פרקליט המדינה הסביר בדיון את השתלשלות העניינים בחקירת הירש. לדבריו, ראשת גוף חקירה אחר, שאינו המשטרה, שמעה בטלוויזיה כי השר גלעד ארדן מתכוון למנות את גל הירש לתפקיד המפכ"ל. באופן מידי היא יצרה קשר עם עוזרו הפלילי של היועמ"ש, עו"ד חגי הרוש ובישרה לו כי ישנו מידע פלילי על הירש. מדובר היה על כמה בקשות לחיקורי דין שהוגשו לישראל ממדינות זרות, בנוסף למידע "ישראלי" שלא התפתח לכדי חשד. עו"ד הרוש דיווח על כך במידית ליועמ"ש יהודה וינשטיין וזה הורה לכנס ישיבה דחופה במשרדו ערב לאחר מכן.
לדברי פרקליט המדינה, היועמ"ש הוא זה שביקש ממשטרת ישראל, מראש אגף החקירות והמודיעין דאז, מני יצחקי, לבדוק אם קיים מידע פלילי על יצחקי במשטרה. עד אז הם כלל לא היו בתמונה. אל הישיבה הגיעו הגורמים השונים ולאחר הצלבת המידע הוחלט לפתוח בבדיקה. יצחקי ביקש להרחיק את המשטרה מהבדיקה "לא נוח לי עם זה", אמר בישיבה ההיא. בישיבה עלתה השאלה, אם המשטרה לא רוצה לעסוק בבדיקה, מי יעשה זאת? בתחילה עלתה המחשבה כי מח"ש תבצע זאת, אך לאחר מכן הוחלט לבנות צוות מיוחד של חוקרים ופרקליטים בראשות פרקליטת מחוז תל אביב, מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי.
עבודת הצוות הגיעה למסקנה כי יש לפתוח בחקירה פלילית נגד הירש ורק אז הועבר התיק למשטרת ישראל. "האיש הזה עומד להיות מי שיעמוד בראש המשטרה, כולנו היינו רוצים שיהיה אדם שאין שום דבר רציני מהותי פלילי נגדו", נימק ניצן.

מסמך יצחקי בשביל הפוליטיקאים?
הדיון עסק גם בנוגע ל"פרשת מסמך יצחקי", שם לטענת פרסומים אוספת המשטרה מידע רדום נגד נבחרי ציבור. "אני מבין מדוע הדברים מטרידים אתכם ואותי מדאיג שאתם מודאגים", אמר ניצב גדי סיסו. "משטרת ישראל לא עוסקת באיסוף יזום, בוודאי לא ממוקד נגד נבחרי ציבור, אין כזה דבר. כל מה שיוחס למשטרה ככוונת זדון שחומרים רדומים בבוא העת ייעשו בהם שימוש לפגוע באדם, אני אומר באחריות – היא לא נכונה. גם בחקירת גל הירש כל מערכות הבלמים והאיזונים עבדו. הכול נבחן על ידי הגורמים המקצועיים והתקבלה החלטה מקצועית".
עם זאת, ניצב סיסו הסביר כי המשטרה בהחלט שומרת מידע פלילי שהועבר לה נגד נבחרי ציבור, אולם לטענתו הדבר נצרך על מנת שלא יעלו מידעים שוב ושוב נגד נבחרי ציבור. "כשמידע מודיעיני מתקבל במשטרה כלפי נבחרי הציבור, הדבר הראשון הוא קודם לבדוק מידת אמינות. אתם נחשפים רק לחקירות, אם הייתם יודעים כמה נבחרי ציבור ניקינו כי הזמנו את המידע הייתם חושבים עלינו אחרת. מידע שסווג לטיפול עובר מיד למסלול של כאילו נמצא בחקירה, כדי להטיל עליו את כל הסמכויות. זו הנחיית היועמ"ש.
"אני יושב עם הפרקליט על המידעים האלה ומחליטים מה לטפל ומה לא. כל המידע נשמר במערכת כדי שאם עוד שלוש שנים פוליטיקאי ירצה להיבחר, עלול להגיע אותו אדם ולהגיש נגדו את אותו מידע דווקא בעת המינוי. כך אנחנו יכולים לשלול מידת מידע כי כבר בדקנו, אם לא יהיה במערכת ניאלץ בכל פעם לבדוק. מידע שנשמר מאפשר לנו את יכולת הפיקוח. המידע הזה יכול להצליב מידע אחר ולהבשיל בעתיד למשהו רציני, אבל גם יכול להזים מידע אחר, ולמנוע חקירה של איש ציבור".
