במהלך עצרת המחאה של העדה הדרוזית נגד חוק הלאום שהתקיימה בכיכר רבין, ניסו כמה פעילים המזוהים עם "הפגנות השחיתות" המתקיימות בתל־אביב מדי שבוע, להציב במקום את השלט שהפך להיות מזוהה עם מחאתם נגד נתניהו. השלט, שאורכו 24 מטר, נושא את הכיתוב Crime Minister לצד תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא עבר זמן רב עד שהסדרנים הדרוזים הגיעו למקום וקיפלו את השלט בנחישות.
ראשי המאבק מטעם העדה הדרוזית התעקשו להציג אותו כמחאה א־פוליטית ועל־מפלגתית. מסיבה זו, למשל, נאסר על פוליטיקאים לנאום בעצרת. עם זאת, מפלגות האופוזיציה היו מעורבות באופן אינטנסיבי במחאה נגד חוק הלאום שיזמה ממשלת נתניהו. לדברי פעיל דרוזי המזוהה עם מפלגות הימין, "מעולם לא פקדו את היישובים הדרוזים כל כך הרבה חברי כנסת ממפלגת העבודה וממרצ כמו בשבועות האחרונים. גם ח"כ מיקי לוי סידר ליאיר לפיד מפגשים עם ראשי העדה. פתאום גילו אותנו".
מפלגת העבודה נהנית מתשתית רחבה ומאורגנת של חברים ופעילים דרוזים, והיא סייעה להתנעת עצרת המחאה במוצאי שבת. המפלגה הוציאה אוטובוסים להפגנה מארבעה מוקדים ברחבי הארץ: נהריה, חיפה, רעננה ובאר־שבע. אגב, גם לדיון בחוק הלאום, שהתקיים ביום רביעי במליאת הכנסת, ארגנה מפלגת העבודה הסעה מתל־אביב לפעילות מחאה.
ראשי מטה המאבק הדרוזי טוענים בתקיפות כי אין כל מעורבות של מפלגות במטה המחאה, אך פעילים רבים של המחנה הציוני היו ועודם חלק מההתארגנות ומההפגנות. דובר מטה המאבק, עימאד שחידם, הוא פעיל ותיק של מפלגת העבודה. לאחרונה העלה שחידם, תושב עוספיה, סרטון שלו יחד עם ח"כ רויטל סוויד ממפלגת המחנה הציוני, שבו הוא מציג את פעילותו לפתרון בעיות המים ביישוב.
ח"כ לשעבר שכיב שנאן, אביו של השוטר רב־סמל כמיל שנאן שנרצח בפיגוע הדקירה בהר הבית ביולי אשתקד, השמיע בעצרת המחאה נאום מרגש. מפלס הבולטות הגבוה של שנאן בעצרת מחזק את הטענה למעורבות המחנה הציוני במחאת הדרוזים. שנאן, דמות פוליטית מרכזית בעדה, מזוהה זה שנים עם מפלגת השמאל. בבחירות האחרונות היה שנאן ראש מטה הצמתים במפלגת העבודה.
כאמל דגש ופהים גאנם, שני פעילים דרוזים שהיו מופקדים על פעילות מפלגת העבודה ביישוביהם – מר'אר וכפר־ראמה – היו גם ממארגני עצרת המחאה במוצאי שבת, ובין היתר היו אחראים למערך ההסעות לתל־אביב.
בשבת האחרונה, לקראת העצרת, פרסמו פעילי ימין ברשת תכתובת בדויה שבוצעה כביכול בין פעילים במפלגת העבודה, בעניין גיוס הדרוזים למחאה. במחנה הציוני מיהרו להגיש תלונה במשטרה על הפרסום הכוזב. אחד השמות שהופיעו באותה הודעה הוא שאדי קבלאן, פעיל דרוזי במפלגת העבודה. בשנה שעברה ניסה קבלאן לארגן מחאה נגד ממשלת נתניהו, אך לא הצליח. קבלאן הוא יו"ר המחוז הדרוזי במשמרת הצעירה של המפלגה, ויועצו של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי לעדה הדרוזית. דווקא חוק הלאום, שגם אז היה בכותרות, לא הוצג כאחת הסיבות לאותה מחאה, שכותרתה הייתה "מברית דמים לברית אחים".
"הדרישה מממשלת ישראל היא לטפל בסוגיות הכואבות", כתב קבלאן, "לקדם את הטיפול בנושאים רגישים של העדה בדגש על סוגיות הקשורות לצעירים, בניית בתים, שמירה על אורח החיים הכפרי וההתיישבות של העדה, וקידום אפשרויות תעסוקה. ממשלת ישראל נכשלה ולא הציגה פתרונות, וכעת הזמן להיאבק".
בשיחה עמנו אומר קבלאן כי בשל זיהויו הפוליטי ופעילותו המפלגתית הוא "זז הצידה" ממטה המאבק, המנוהל בעיקר על ידי קצינים במילואים. עם זאת, הוא מאשר שסייע לא מעט לארגון העצרת. "אני פעיל מרכזי במפלגת העבודה, זה נכון, אבל הפוליטיקה מחוץ למשחק במחאה של הדרוזים", אומר קבלאן. "ברור שיש כאן פעילים ממפלגות שונות, יש פה גם אנשי ליכוד. אמל אסעד היה חבר מרכז ליכוד. מה לעשות, כמו שצריך לשתות מים וחובה לאכול, יש פה אנשים שברקע שלהם גם פעילות פוליטית. אבל אין כאן שום דריסת רגל למפלגות. הדבר היחיד שתרמתי למאבק זה בגיוס תרומות וארגון אוטובוסים ודגלים, אבל הפוליטיקה היא מחוץ למשחק, וגם צה"ל".
בין הסבא לנכד
פעיל נוסף במאבק הוא איש מדע המדינה ד"ר אמיר חניפס, יו"ר גוף עצמאי בשם "פורום המאבק בחוק הלאום". בטקס חלוקת מלגות לצעירים בני העדה הדרוזית שהתקיים בשבוע שעבר בכרמיאל, תועד חניפס מסתער לעבר ח"כ אבי דיכטר. לטענת דיכטר חניפס כינה אותו "נאצי". ד"ר חניפס מכחיש, ומודה רק כי כינה את דיכטר "כלב".
התקרית לא ספגה גינוי מקיר לקיר ואף היו מי שהעניקו גיבוי לחניפס, בהם איש המחנה הציוני ח"כ סאלח סעד. "חברי ד"ר אמיר חניפס, ממובילי מאבק הדרוזים, נעצר במשטרת כרמיאל בגלל שהביע מחאתו באופן מילולי כלפי ח"כ אבי דיכטר", כתב סעד בפייסבוק. "דמוקרטיה אמיתית צריכה להכיל ביטויים ועמדות קשות ומתריסות. מדינה שנוהגת ביד קשה כלפי אנשים שמביעים עמדות שבמחלוקת, הדמוקרטיה שלה בסכנה אמיתית".
ד"ר חניפס הוא לא רק חברו של ח"כ סעד, אלא גם חברו לאותה מפלגה, מפלגת העבודה. בעבר שימש חניפס עוזרו של ח"כ יוסי כץ, איש מפלגת העבודה. כץ היה חבר הכנסת היחיד ממפלגה ציונית שביקר את יאסר ערפאת במוקטעה בתקופת המצור שהטיל עליו צה"ל בשנת 2001, ואף הציע כמחווה להחזיר 100 אלף פליטים לתחומי ישראל. בריאיון ל'כיפך' – תוכנית בערבית בטלוויזיה החינוכית – שנערך בשנת 2016, שיבח חניפס את צעדו של כץ וטען כי הוא "שילם עליו ביוקר" וכי בגללו הפסידה מפלגת העבודה בבחירות.
חניפס הוא נכדו של השייח' סאלח חניפס, שהיה ממנהיגי העדה הדרוזית בתקופת הקמת המדינה ולימים חבר כנסת. חניפס הסב קיים קשרים הדוקים עם מנהיגים יהודים, אך לדברי הנכד, במלחמת העצמאות תמך סבו במדיניות של ניטרליות דרוזית בין היהודים לערבים. "כתוצאה מהמדיניות הזאת", מציין אמיר חניפס בריאיון, "בני העדה הדרוזית לא סבלו בנכבה כמו אחרים. 850 אלף פלסטינים יצאו מפלסטין תוך חודשים ספורים. מ־16 הכפרים הדרוזים לא גורשה משפחה אחת".
בעבודת הדוקטור שלו עוסק ד"ר חניפס בהתגבשות מערכת היחסים בין הממסד הישראלי לדרוזים, וטוען כי הגורם הכלכלי היה המרכיב המרכזי בהחלטת העדה הדרוזית לתמוך במדינת ישראל ולהתגייס לצה"ל. בעתיד, מעריך ד"ר חניפס, נראה שאיפות פוליטיות חדשות מקרב הדור הצעיר בעדה. "נהיה עדים ליחס שונה כלפי השלטונות. יצמחו כוחות פוליטיים חדשים, והם יפנו למוסדות המדינה ויציבו דרישות פוליטיות ברורות לגבי העתיד". בהמשך קבע חניפס כי העדה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד מהמיעוט הערבי ומהאוכלוסייה הפלסטינית, "אך אין זה אומר שהיא איננה גוף עצמאי".
חניפס, כאמור חבר מפלגת העבודה, קובע באותו ריאיון כי האלטרנטיבה היחידה לשלטון הימין היא מפלגת העבודה, אך גם מצר על אוזלת ידה. "אין ברירה, אין אפשרויות אחרות חוץ מהרעיונות שמציעה מפלגת העבודה או מרצ כמובן. השמאל והנהגת מפלגת העבודה אינה עושה את עבודתה כאופוזיציה, ואינה מציעה חלופה מדינית ברורה וזה ידוע לכול".
"אני חבר מפלגת העבודה, אבל אין שום קשר בין זה למחאה", אומר לנו ד"ר אמיר חניפס. לשאלתנו אם הוא מצטער על ההתפרצות כלפי ח"כ דיכטר, הוא משיב: "הדבר היחיד שאני מצטער לגבי ח"כ דיכטר, זה שהוא הביא כזה חוק גרוע למדינת ישראל והחברה הישראלית. זו הייתה התפרצות רגשות. כיניתי אותו כלב, אבל לא אמרתי שהוא נאצי. ישבתי אצלו במשרד ודיברתי אל לבו על השלכות חוק הלאום. דיכטר אומר על עצמו שהוא יקיר העדה, אבל הוא הביא את החוק הכי גרוע. הוא דפק את העדה. אמרתי לדיכטר שבסופו של יום החוק הזה יפגע במי שרואים את מדינת ישראל כמדינתם ומרגישים חלק מרכזי מהחברה. החוק פוגע דווקא באלו שהם בשר מבשרה של המדינה".
לח"כ דיכטר גרסה שונה מעט למה שהתרחש באותו מפגש. לדבריו, "ד"ר חניפס היה אצלי בלשכה לפני כמה חודשים, על מנת לשוחח על חוק הלאום. אחרי חמש דקות של שיחה הבנתי שהוא לא מכיר ולא קרא את החוק. אמרתי לו, כשתבין על מה מדובר ננהל שיחה. הוא לא חזר אליי".
"הבית הכי ישראלי"
במטה המאבק, שבראשו עומדים קצינים בני העדה הדרוזית, לא אוהבים את הקישורים הפוליטיים למפלגה כזו או אחרת. כאשר מתקשרים לאמל אסעד ומבקשים לדבר איתו, הוא מפנה לרוב למשרד יחסי ציבור שעובד איתו. נראה שכוכב המחאה עייף משאלות של כתבים. במייל שנשלח אלינו מטעמו בעניין המעורבות של מפלגת המחנה הציוני במחאה, נכתב כי "מטרת העצרת הייתה הבעת מחאה ומאבק בכדי להגיע לתיקון שישלב את עניין השוויון בחוק הלאום, ללא השתייכות פוליטית כזאת או אחרת. לראיה, בעצרת לא עלו לנאום ח"כים מכהנים, ולא הייתה שום תשתית פוליטית מאורגנת על ידי מובילי המאבק". לשאלה בדבר ריצה אפשרית בעתיד במסגרת מפלגה פוליטית, השיב אסעד בשלילה גמורה: "לחלוטין לא".
אל"מ במיל' אנואר סעב, לשעבר מפקד חטיבת עודד וממארגני המחאה, נסער מעצם העלאת השאלה בעניין מעורבות פוליטית ומפלגתית. "אני כל הזמן שומע שהשמאל פה והשמאל שם", הוא אומר, "אתה יודע למי הצבעתי? זה לא היה לשמאל. אתה מדבר איתי, עם קצין שנפצע שלוש פעמים. אני נכה צה"ל, שני אחיי נכי צה"ל וגם אבי ז"ל היה נכה צה"ל. אנחנו הבית הכי ישראלי שיש בכל ישראל. אח של אשתי היה רופא של גדס"ר גולני. הוא נפצע ב־2006 בבינת־ג'בייל. היום הוא רופא בלשכת גיוס. אביו היה הרופא הדרוזי הראשון בצה"ל. נו באמת, איזה שמאל ואיזה עזאזל? אתה חושב שזה מעניין אותנו אם זה שמאל או ימין? יותר מזה אגיד לך, השמאל הזה, גם אם הוא יתאמץ אלף פעמים, הוא יכול לעלות לשלטון? למה, יש שם מנהיגות? הנה, תצטט אותי, אין שם מנהיגות".
עם זאת, סעב מודה שבעבר היו לו מחשבות להתמודד במפלגת העבודה. "כן, בעבר רציתי להתמודד שם. האמנתי בליברליות שם, אבל ראיתי שכולם שם שופטים אחד את השני כל הזמן. אני אומר לך באמת ובתמים, אין לנו אינטרס פוליטי פה, דוגרי. ואני אגב מאמין לביבי במה שהוא אמר בעניין תיקון העוול לבני העדה הדרוזית. רק דבר אחד הוא אמר שהכעיס אותנו מאוד, כשהוא האשים את אמל אסעד בדברים שלא אמר. יצאנו לכיכר לא בגלל הימין ולא בגלל השמאל, אלא בשביל להחזיר את הישראליות שלנו. על זה יצאנו לכיכר".
מה בנוגע לתרומות וכספים שארגוני שמאל העבירו לטובת המחאה?
"בוא ואספר לך משהו שאולי יפתור לך את כל הבעיות. אני אחראי במטה על ניהול הכספים והחשבונות. הייתה קרן שמזוהה עם השמאל והם רצו לתרום 340 אלף שקל. למיטב ידיעתי הם לא היו קשורים לקרן החדשה, אבל כן מזוהים עם השמאל. הדבר היחיד שהם ביקשו זה לנאום בעצרת. מגיע יום שישי, תשע בבוקר, ונציגי אותה קרן אומרים לנו: או שאנחנו נואמים, או שאין 340 אלף שקל. אמרנו להם 'אף שמאל, אף איש פוליטי לא יעלה על הבמה'. לא קיבלנו את הכסף של הקרן הזו. אני בעצמי שמתי 82 אלף שקל מהחֶברה שלי, אוקיי? שלא יספרו לך סיפורים. היחידים שהולכים לתרום לנו אלה הרפורמים, הרב גלעד קריב. רוב הכסף הגיע מתרומות של ישראלים".
קריב גם הוא איש פוליטי, חבר מפלגת העבודה שאף ניסה להתמודד בה כמה פעמים, אבל במטה המאבק טוענים בתוקף שהמחאה נעדרת שיוך מפלגתי. "אני הצבעתי לביבי", אומר סרן במיל' ג'בר חביש, הקצין הצעיר ביותר במטה המאבק, "ואני שם את השם שלי שהמאבק שלנו הוא מאבק א־פוליטי. יש אנשים עם דעות שונות, אבל בפורום אנחנו לא נוטים ימינה ולא שמאלה ואין לנו אינטרס להפיל את הממשלה ולא את ראש הממשלה. אנחנו רק בעד מדינת ישראל. אתה תמצא פה פעילים פוליטיים והשקפות פוליטיות מכל המפלגות, אבל אין פה מגמה פוליטית להפיל את הממשלה או לתמוך בה".
עימאד שחידם, שכאמור מזוהה עם מפלגת העבודה ומשמש דובר מטה המאבק, אומר אף הוא שגם אם ישנם פעילים פוליטיים, הם אינם מובילים את המחאה. "ברור שמנסים להדביק פה סטיגמות, ומקווים שמשהו מזה יידבק. כל הטענות על החיבור לשמאל, זה רחוק מהמציאות. מי שמוביל את המאבק פה אלה אנשים ששירתו את המדינה והיום מרגישים נבגדים". שחידם טוען כי ד"ר חניפס, שכינה את ח"כ דיכטר 'כלב', איננו חלק ממטה המאבק. "ד"ר חניפס לא קשור למטה המאבק, והוא לא חלק ממנו. המטה זה אמל אסעד, אנואר סעב, ספואן מריח (סא"ל במיל', י"פ) ואחרים. אלה אנשים בלי זהות פוליטית מובהקת. חבל שלוקחים את המאבק שלנו למקום הפוליטי הזה". 
