חודשים ארוכים המתינו בלשי המודיעין הלבנוני לרגע המעצר. הם עקבו אחר אנשיו של החשוד העיקרי 24 שעות ביממה, כדי למצוא קצה חוט שיוביל אל מקום מחבואו. ברון הסמים הגדול בלבנון, עלי זאיד אסמאעיל, שמר על פרופיל נמוך, אך מעצרים וחקירות שבוצעו הובילו בסופו של דבר למידע הזהב שאפשר את תחילת המבצע.
ב־23 ביולי האחרון, בשעה 7:00 בבוקר, ניתן האות. כוחות כבדים של צבא לבנון, שכללו גם סיוע אווירי, פשטו על העיירה חמודיה שבה התגורר. ארבעה ג'יפים שעליהם אנשי קומנדו לבנוני שימשו חוד החנית. המעצר אמור היה להיות מהיר ופשוט, אך התוצאות היו אחרות. הכוחות קרבו אל הבית, אך עוד בדרכם זוהו על ידי מערכת המעקב והמצלמות שהרכיבו אנשי הקרטל. הכוח לא ידע שנחשף והמשיך במשימה.
עדי ראייה סיפרו שמפקד הכוח דפק בדלת הבית כשמאחוריו אנשיו ברובים שלופים. אמו של ברון הסמים, זינב מחמד אסמאעיל, פתחה אותה והזמינה את החיילים להיכנס. שני ילדיו של אסמאעיל התרוצצו בסלון, מלבדם לא היה איש בבית. אחרי דקות ארוכות של חיפוש מקומות מסתור התייאשו החיילים ויצאו החוצה מאוכזבים, אבל אז החל האקשן.
אמו של ברון הסמים יצאה החוצה כשבידה M16 והחלה לירות על החיילים. במקביל נפתח ירי מקלעים כבדים ממתחם הסמוך לבית. המקום הפך בן רגע לזירת קרב של ממש. הכוח המסייע של הצבא הלבנוני ירה פצצות מרגמה וטילי כתף על המתחם. מסוקי חיל האוויר הלבנוני ריחפו מהאוויר. שמונה שעות התנהלה הלחימה במרכזה של העיר השקטה, וכאשר פסקה, נספרו שמונה גופות. עלי זאיד אסמאעיל היה ביניהן.
זהות ההרוגים שפכה אור על קרטל הסמים שניהל אסמאעיל, אשר שילב בין בני משפחה, פעילים מקומיים ולוחמים סורים. אחיו מוחמד היה אמון על ריכוז הפעילות בשטח. מקורבו של ברון הסמים פול ג'אן נעמאן עסק במערך ההפצה, חסין עלי אל־מטר, אזרח סורי, היה שומר ראשו ונהגו האישי. אמו נהרגה אף היא בחילופי הירי. 41 תושבים מקומיים נעצרו, מתוכם 25 סורים שעבדו עם אסמאעיל.
הוא נולד בשנת 1987, למשפחה שיעית לבנונית מוכרת. אביו, זאיד אסמאעיל, היה מקורב לצמרת חיזבאללה ופעל בשירותו בשנות ה־90, שנחשבות לתקופת הפריחה של הארגון; שנים של פיגועים בינלאומיים כמו זה שבוצע במבנה הקהילה היהודית בבואנוס־איירס, ושל תקיפות מקומיות נגד צה"ל בדרום לבנון, שהובילו לנסיגה הישראלי. פעילותו של זאיד אסמאעיל הסתיימה במותו בשנת 1998.
הילד עלי, שבגיל צעיר נותר ללא דמות אב, נהנה מחופש פעולה וניצל אותו עד הסוף. הוא גדל בעיירה בריתאל שבדרום לבנון, הנשלטת בידי חיזבאללה ונחשבה מאז ומעולם למרכז זיוף ופשע. בתחילת שנות ה־90 הבריח הארגון מאיראן מכונות זיוף ברמה גבוהה, והשתמש בהן להדפסת דולרים מזויפים כדי לפגוע בכלכלה האמריקנית. בלחץ של ארה"ב יצאו המכונות האלו משימוש, אבל ארגון הטרור לא הפסיק את פעילותו. תעודות מעבר ודרכונים מזויפים הודפסו כדי לשמש את פעילי חיזבאללה לעבור ממדינה למדינה.
אסמאעיל ניצל את הידע המקומי עד תום. בדומה לסיפורי הגנגסטרים הידועים, גם הוא החל את קריירת הפשע בגניבות מהמכולת השכונתית. לאחר מכן עבר לגניבת מכוניות, זיוף תעודות ודרכונים, סחר בנשק ובסמים וחיסול יריבים עסקיים. בשנת 2010 נכנס לכלא לראשונה, בשל הפצת הרואין. בכלא צבר קשרים עם הפעילים המרכזיים של קרטל הסמים הלבנוני, ואת הקשרים ניצל לאחר שחרורו כדי לפתח את העסק הפרטי שלו, שתפח לממדים עצומים.
במהלך פעילותו הפלילית הוצאו נגד אסמאעיל יותר מ־2,900 צווי מעצר. במשך שנים הוא הסתובב במכוניות פאר גנובות ונהנה מהחיים הטובים, מוקף בשומרים חמושים שהגנו גם על ביתו. כשטבעת החנק סביבו התהדקה, הוא ירד למחתרת, פעל בשקט ונמנע מלהיראות בציבור. הוא מיעט להיפגש עם אשתו ושני ילדיו, וטיפל בעסק הסמים המשגשג באמצעות נאמניו.
יקיר העיר
רשויות החוק וסוחרי הסמים המקומיים כינו את עלי זאיד אסמאעיל "פבלו אסקובר הלבנוני", פטרון הסמים של קרטל מדיין בקולומביה. פבלו אמיליו אסקובר גוויריה היה עבריין, סוחר סמים ונרקו־טרוריסט קולומביאני. הוא נחשב לאחד מסוחרי הסמים האכזריים והשאפתניים ביותר, מה שהפך אותו לדמות נערצת על ידי אסמאעיל. אחת הסיבות להצלחתו של אסקובר הייתה התמיכה המקומית שזכה לה בעיר מדיין. מקבילו הלבנוני חיקה את דפוס הפעילות, וניהל קשרים חזקים עם בני העיירות בריתאל וחמודיה בבקעא הלבנונית.
האוכלוסייה השיעית המקומית והפליטים הסורים שהגיעו אל העיירה בעקבות המלחמה בארצם שימשו בעבורו כוח עבודה זול. הם זרעו את שדות הקנאביס שלו ועסקו במלאכה הסיזיפית של יצירת החשיש מהצמח. בתמורה סיפק להם ברון הסמים פרנסה ושקט. מפעם לפעם נהג לתרום למשפחות קשות היום בעיירה, וכך זכה בלבבות המקומיים והיה לדמות נערצת.
בטקס הקבורה המרשים שערכו לברון הסמים ולקרובי משפחתו שנהרגו בחילופי הירי, מחו המקומיים על "התקיפה הברברית" שהובילה למוות של אזרחים לבנונים ובראשם היקיר המקומי עלי זאיד אסמאעיל. ראש העירייה אמר שחיסולו של אסמאעיל "בוצע באופן לא חוקי", ודרש מהפיקוד העליון של צבא לבנון לחקור את האירוע. בני משפחתו של אסמאעיל פנו לממשלת לבנון, ודרשו גם הם חקירה מיידית.
צבא לבנון עצר עשרות תושבים מחמודיה שהפגינו נגד הצבא. בתגובה חסמו התושבים את הדרך המרכזית שמובילה לבירת המחוז בעל־בק, הבעירו צמיגים וקראו קריאות גנאי זועמות נגד צבא לבנון. הם דרשו לשחרר את חבריהם באופן מיידי ואיימו בהפרות סדר מתמשכות. בנוסף, תושבי העיירה השיעית שרפו את דגל חיזבאללה והטיחו ביקורת על הארגון, שאפשר את המעצר והמתקפה של הצבא הלבנוני. בכך, לטענתם, נכשל במשימה העיקרית שלו: הגנה על השיעים בלבנון. "לעולם לא נבחר עוד בחיזבאללה בבחירות", אמרו צעירים בעיירה, "לא נתמוך במפלגה שמסייעת לחסל אנשים".
חלק מתושבי העיירה העלו באותה הזדמנות את הסוגיה הכואבת מבחינת השיעים: המחיר הכבד שהם משלמים בסוריה. "חיזבאללה לקחו את הבן שלי לסוריה, הוא מת במלחמה להגנת אסד ובתמורה הביאו לי כסף", אמרה תושבת העיירה. "אנחנו לא רוצים את הכסף שלכם, אנחנו רוצים את הבן שלנו". תושב אחר פנה ליריב הפוליטי הגדול ביותר של חיזבאללה, מנהיג מפלגת אל־מוסתקבאל סעד אל־חרירי. "יא־חרירי, אנחנו פונים אליך, עזור לנו. אנחנו איתך, שמור על חיינו".
אובמה עצם עין
ואמנם, חיסולו של עלי זאיד אסמאעיל מעלה שאלות רבות. איך אִפשר חיזבאללה, השולט בדרום לבנון, לצבא הלבנוני לבצע פשיטה אלימה כל כך על עיירה שדגלי הארגון מתנוססים בה על כל עמוד תאורה ומבנה? מדוע לא שמר על חייו של אסמאעיל, תושב דרום לבנון שיעי בעל שורשים בארגון? האם עלייתו של כוכב הסמים המקומי הפריעה לחיזבאללה?
"עסקי הסמים בלבנון היו מאז ומעולם בסיס כלכלי איתן לארגון חיזבאללה", מסביר ד"ר יוסי מנשרוף, שחוקר את הקהילות השיעיות במזרח התיכון מטעם אוניברסיטת חיפה. "מאז שנות ה־90 חבר חיזבאללה לקרטלי סמים בינלאומיים ולאנשי ממשל באמריקה הלטינית. עקבותיהם של הקרטלים הובילו לבעלי משרות רמות בשלטון, ובתוכם פקידים ברמה הגבוהה ביותר במדינות הללו. הכול בוצע כחלק מחסות איראנית, שהעניקה את התשתית שחיזבאללה פועל במסגרתה. השותפות בקרטל הסמים הלטיני מניבה רווחים משמעותיים, והם נכנסים לתקציב השוטף של הארגון הלבנוני".
חיזבאללה הפך את עצמו לארגון פשע בינלאומי שמגלגל מיליארד דולרים בשנה מהברחות סמים ונשק מאמריקה הלטינית. סוכני ה־DEA, המנהל לאכיפת סמים בארה"ב, פתחו במבצע 'קסנדרה', שנועד לחשוף את רשתות ההברחה של חיזבאללה. הם עקבו אחר משלוחי קוקאין מדרום אמריקה למערב אפריקה, לאירופה ולמזרח התיכון, ערכו האזנות סתר וחלקו מודיעין עם עשרות סוכנויות ביטחון בינלאומיות. הפעילות חשפה את היקף הסחר, והצביעה על ראש הנחש שמפעיל אותו – איראן.
הנשיא האמריקני באותה תקופה היה ברק אובמה, שניהל מגעים עם טהרן בניסיון להוביל לעסקת גרעין עם המעצמות. כאשר הגיע לשולחנו המידע על עסקי הסמים של איראן, החלו הצרות. תחקיר של כתב העת האמריקני 'פוליטיקו' גילה כי חוקרי 'קסנדרה' נתקלו בעיכובים וחסמים, שמנעו מהם להמשיך במבצע ולהוביל לחקירות, מעצרים וסנקציות כספיות נגד חשודים. לטענת גורמים בחקירה ששוחחו עם כתב העת, העיכובים במבצע נבעו מהחלטה פוליטית שיטתית. חלק מאנשי הממשל בתקופה הנשיא אובמה הודו שהנשיא האמריקני היה נחוש להגיע להסכם גרעין מול איראן, ולכן התעלם מהמידע שנחשף במבצע המודיעיני.
קשר ישיר קיים בין הסכם הגרעין של המעצמות ואיראן לבין כספי המיסים שנותנים לחיזבאללה אוויר לנשימה. "אנחנו מדברים על שלוש תקופות", אומר ד"ר מנשרוף. "לפני הסכם הגרעין ב־2015 התבסס חיזבאללה על כספי הסמים כי האיראנים היו צריכים להתמודד עם הסנקציות ולא היו להם מזומנים. אחרי ההסכם תקציב חיזבאללה גדל פי ארבעה. האיראנים העבירו סכומים אדירים, ולתשתית הסמים לא הייתה חשיבות גדולה כל כך. עכשיו, כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטל למעשה את ההסכם והסנקציות חזרו, כספי הסמים הפכו שוב למקור הכנסה חשוב".
חקלאים מתוסכלים
עסקי הסמים בלבנון החלו לשגשג בשנות ה־50, וכיום מאות כפרים בבקעא מגדלים קנאביס ומייצרים חשיש. על פי הערכה, השוק מגלגל 4 מיליארד דולרים בשנה. "שתילת הקנאביס מתחילה בתחילת מרס. אתה נפטר מהצמח הזכרי ומתמקד בצמח הנקבי, שהוא מייצר את החשיש", הסביר עלי נאסר שמס, מברוני החשיש המרכזיים בבקעא, בריאיון ל־BBC. "אחרי שהוא גדל מוציאים אותו מהאדמה ונותנים לו להתייבש בשמש בין שלושה ימים לשבוע, ואז מתחילים לפרק את הצמחים ולהוציא מהם את האבקה של החשיש".
בסרט התיעודי שבו כיכב, התרברב שמס בבתים הגדולים שיש ברשותו, בשדות החשיש ובמתקני הייצור שלו. הוא סיפר על מאה חיילים חמושים שמגינים עליו ועל הנשק המתקדם שבו השתמש, לטענתו, נגד ארגון דאעש. "הממשלה בלבנון לא פועלת באמת נגד הסמים, ולא אוכפת את האיסור לגדל, לייצר ולמכור אותם. ב־1991 שלטה סוריה בלבנון וחיסלה את עסקי הסמים. הם הבטיחו לספק לנו חלופה תעסוקתית ולא מימשו את ההבטחה. אנשים פה המתינו עשר שנים לממשל והוא לא עשה כלום. אנחנו מבקשים מהם לתת לנו עבודה, אבל הם מושכים בכתפיים".
בצבא הלבנוני לא אהבו את הריאיון שהעניק ברון הסמים. הם פשטו על בתיו והחרימו שני משגרי RPG, 4.5 ק"ג קוקאין, 14.5 ק"ג חשיש וכסף מזומן. עסקי הסמים בלבנון נמצאים במחלוקת גם ברמה הממשלתית. יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, אמר שמשרדו שוקל לתת לגיטימציה לקנאביס כדי להגדיל את ההכנסות ממיסים במדינה.
אבל ההכנסות הללו במגמת ירידה עקבית, משום שהמלחמה בסוריה הפכה את גידול הסמים לנפוץ עוד יותר. הצבא הלבנוני עסוק מדי בטיפול בהשלכות המלחמה, ולכן לא פועל כמעט לסגור את מרכזי הייצור וההפצה. "יותר ויותר אנשים נכנסו לעסקי הגידול וההפצה", אמר טלאל שריף, מושל מחוז יומנה, לערוץ אל־ג'זירה. "החקלאים המקומיים מאוכזבים מאוד. הם חיים מעסקי הסמים, וכאשר השוק מוצף המחירים נמוכים והרווחים קטנים יותר ויותר". המלחמה בסוריה השפיעה על היבט נוסף בתעשיית הסמים הלבנונית: בעבר חיזבאללה והסוחרים המקומיים היו מפיצים את החשיש למפרץ ולמזרח התיכון דרך סוריה, אך המלחמה צמצמה את נתיבי ההברחה האפשריים.
הירידה ברווחים סימנה, מבחינת חיזבאללה, את ברוני הסמים המקומיים כאויבים. העובדה שעלי זאיד אסמאעיל צבר כוח, והזרים לביתו מיליוני דולרים על חשבון קופת חיזבאללה, יכולה בהחלט להיות סיבה טובה לכך שלארגון הלבנוני לא יהיה כל אינטרס לשמור על חייו, ואף להפך.
"אנשים חזקים בלבנון נעלמו בעבר מהשטח בדרכים כאלו ואחרות. היו גם פרשיות שחיתות בתוך ארגון חיזבאללה – אנשים שמעלו בכספים או לקחו אחוזים נדיבים מעסקאות של הארגון, וסיימו את חייהם באופן פתאומי. האפשרות שאסמאעיל איים על רווחי חיזבאללה ובשל כך 'הוסט הצידה' אפשרית בהחלט", מסכם ד"ר מנשרוף. 
