מצוקתם של החקלאים הישראלים, ובמיוחד כאלו ששטחיהם נמצאים בקווי העימות, הובילו מתנדבים רבים לצאת ביוזמות, להפשיל שרוולים ולסייע להם להמשיך בתפעול המשק. אך את הקבוצה המיוחדת שנחתה אתמול בישראל, אף חקלאי לא חלם לפגוש. הם הגיחו בזה אחר זה באולם הנוסעים של נתב"ג. חבורת גברים אמריקאים, לבושים חגורת עור עבה וכובע רחב תיתורה, שנראים כאילו יצאו היישר מתוך מערבון הוליוודי קלאסי ובליבם רצון עז לתמוך בחקלאים הישראליים ונסעו היישר אל יהודה ושומרון.
הם לא יהודים ואין להם קשר לאף ישראלי. אך חבורת ה"קאובויז" שהגיעה דרך ארגון "היובל", המביא באופן שוטף נוצרים אוהבי ישראל להתנדב ולהכיר את הארץ מקרוב. הם אמנם הטריפו את הרשתות החברתיות, אך הם מרוכזים בנתינת מענה לכל צרכיהם של תושבי יהודה ושומרון הנמצאים תחת איום ביטחוני כבד וחוסר בכוח אדם. אחד מהם, צ'ארלס הארסון, שוחח איתנו וסיפר מדוע החליט לעזוב את עבודתו כמגדל בקר ובנאי, ולהגיע למדינה תחת מלחמה:
"קוראים לי צ'רלס הארסון אני גר בעיר האנטסוויל שבמדינת ארקנסו. בדרך כלל אני עובד בבנייה, בין השאר גם יצירת חפצי אמנות. אני גם מגדל פרות, ולכן אני נקרא קאובוי".
מה הניע אותך להגיע לישראל ולעזור לחקלאים שגויסו?
"שמעתי על הפרויקט שמאגד נוצרים לבוא ולעזור לחקלאות בישראל והייתי חייב לנצל את ההזדמנות. הרגשתי שזה המעט שאני יכול לעשות בכדי להראות תמיכה באחיי ואחיותיי היהודים".
"שמעתי על הפרויקט שמאגד נוצרים לבוא ולעזור לחקלאות בישראל והייתי חייב לנצל את ההזדמנות. הרגשתי שזה המעט שאני יכול לעשות בכדי להראות תמיכה באחיי ואחיותיי היהודים"
איך שמעת לראשונה על המלחמה?
"אני יכול להגיד שלא הייתי מופתע. שמעתי במשך שנים ארוכות על פיגועים ואירועים ביטחוניים בקנה מידה קטן יותר. אני מתעדכן לא מעט שנים בחדשות מישראל ומאוד מעורה במה שמתרחש אז צפיתי שמשהו כזה עלול לקרות. אבל מן הסתם כששמעתי על זה לראשונה הייתי מזועזע".
זו הפעם הראשונה שלך בישראל?
"לא זו הפעם השנייה שלי. אני מאוד אוהב להיות כאן. יש כאן אנשים מדהימים ותרבות נהדרת. אני באופן אישי מאוד מתחבר לאדמה ולנופים. כל מה שהארץ הזו נותנת".
מה אתם עושים כרגע?
"התאספנו עכשיו בהר ברכה שביהודה ושומרון. מקדישים את הזמן בכדי לבנות מחסנים ובתי אחסון לתבואה שנאספת ולכל האספקה והציוד וגם לשמור על תושבים מפני גורמים עוינים"
אתם לא חוששים מהשהייה באזור?
"בכלל לא, אני יודע שהאל משגיח עלינו בזמן שאנחנו בעשייה החשובה הזו"
איך מגיבים באמריקה למצב בישראל?
"באופן כללי יש תמיכה, אבל לא ברמה שזה אמור להיות".
אתה מסביר להם קצת על המצב?
"אני משוחח קצת עם משפחה וחברים ומתאר להם את הסיטואציה כאדם שנמצא כאן וחש את האירועים מקרוב. הם דואגים מעט מהעובדה שאני פה, אבל יודעים כמוני שזו שליחות ומשימה חשובה מאוד. אנחנו כאן כדי לתמוך בישראלים ומכאן אני רוצה לפנות למי שקורא את דבריי ולומר 'עם ישראל חי'".
האיש שהביא לפה את הקאובויז הנלהבים, הוא יהושע וולר, שעלה לארץ כשהיה בן 14 ומאז הוא משמש כמנהל פרויקטים בארגון. עם פרוץ המלחמה, כאשר הבחין בחוסר התמיכה המובהק שסבלה ממנה מדינת ישראל והקהילה היהודית באופן כללי, החליט להתגייס ולהגן על תושבי יהודה ושומרון שנותרו כמעט ללא שמירה, ולעזור להם לתפעל את המשקים שרוב בעליהם גויסו ללחימה:
"המטרה שלנו היא לסייע ליישובים שנמצאים בקו החזית. הרבה מהגברים שחיים פה גויסו למילואים באמצע עבודות המשק, והמתנדבים הגיעו למלא את הפער שנוצר. למרבה הצער רוב העולם שתק נוכח הטבח ביהודים ולכן היה עוד יותר חשוב להגיע לקהל לא יהודי ולעורר תמיכה בישראל. מצאנו את האנשים המקסימים האלו והבאנו אותם לכאן במסגרת "מבצע אתי", על שם אתי הגתי שהיה אחד מאנשיו של דוד המלך. הוא גם היה נוכרי, אך זה לא מנע ממנו לסייע במלחמות ישראל. זו בדיוק הרוח של הפרויקט, שמגשים את האימרה "לעולם לא עוד".
ביהודה ושומרון יש בסביבות ה 200 יישובים, שנמצאים בסכנה גדולה. שלטון החמאס כאן חזק מאוד, ואין מענה ראוי למתקפות שעלולות להגיע. המתנדבים עושים ככל שביכולתם להעניק להם תחושת ביטחון ולאפשר להם להמשיך לייצר תבואה. כרגע הגיעו לכאן כ 20 מתנדבים וצפויים להגיע עוד המון. הם עובדים במרץ ובהנאה בשמירה ובעבודה חקלאית. מדובר באנשים שמתעסקים למחייתם באילוף סוסים או גידול בקר. הם לא דמויות מסרט, זו המציאות שלהם, כך שיש להם הרבה ניסיון בעולם הזה".
איך אתם מצליחים להתמודד עם האיום הביטחוני שיש כרגע ביו"ש?
"חובה לקחת את האויבים שלנו ברצינות, ולהיות מוכנים. אסור לנו לחשוב לשנייה שהאויב לא מספיק חזק או מספיק רע. הוא רע מאוד. הרשות הפלסטינית, חמאס ועוד הרבה ארגוני טרור שפועלים פה באזור מסוכנים ואכזריים ויכולים להפתיע אותנו בכל רגע. העולם לא מבין שזה לא עניין של פוליטיקה. מדובר בסכנת לחייהם של חצי מיליון תושבים ביהודה ושומרון והמתנדבים שהגיעו מבינים שזה שאנחנו יהודים לא הופך את החיים שלנו לפחות שווים משל אף אחד אחר. אנחנו מגנים על עצמנו ועל החיים של כל מי שגר כאן, ונעשה מה שאפשר".
