משלחות של נציגי קהילות בארצות הברית מגיעות לישראל בשבועיים האחרונים כדי לתמוך, לחבק ולומר "אנחנו כאן בשבילכם". הם מגיעים לבתי מלון של מפונים מעוטף עזה, מבקרים פצועים בבתי חולים, מנחמים אבלים ועורכים מנגלים מעודדים לחיילים.
כבר בתחילת המלחמה נרתמו רבים מיהודי התפוצות לטובת אזרחי מדינת ישראל. הם ארגנו עצרות תמיכה וערבי תפילה, תרמו מאות מיליוני דולרים ושלחו ציוד לסיוע במאמץ המלחמתי, ועכשיו חשוב להם לבוא ולומר מקרוב: "אנחנו איתכם".
בשבוע שעבר ביקרה כאן משלחת של רבני ה־OU, מהגדולים והוותיקים שבארגוני היהודים האורתודוכסים בארה"ב, השבוע הייתה זו משלחת מאנגלווד ניו־ג'רזי, שכללה רבנים ונציגים מקהילת East Hill synagogue בראשות הרב זאב רייכמן, קהילת "קשר" בראשות הרב עקיבא בלאק, וקהילת "אהבת תורה" בראשות הרב חיים פופקו. האחרונה נחשבת לאחת הקהילות הגדולות והמשפיעות ביותר בחוף המזרחי של ארצות הברית.
הנציגים ביקרו אצל המפונים השוהים במלונות ים המלח, ניחמו את משפחתו של פדיה מרק ז"ל בעתניאל, סיירו בשומרון, וביקרו חיילים בשטחי הכינוס ופצועים בבתי החולים.
רגע לפני המראת המשלחת אתמול חזרה לארצות הברית, אחרי פגישה עם הרב דורון פרץ שבנו חטוף בעזה, שיתף הרב פופקו: "זכינו לחוות שבוע עוצמתי ביותר. באנו להיות כאן, להראות את התמיכה והאהבה של הקהילות שלנו, להראות עד כמה אנחנו מחבקים את האחים שלנו בישראל.
"הופתענו עד כמה המפגש הזה ריגש את מי שפגשנו. הם ציינו בפנינו שחשוב להם מאוד לפגוש פנים אל פנים את יהודי ארצות הברית. הודינו להם על מה שהם עושים בהגנה על הבית של העם היהודי. אני חושב שכל מי שביקרנו – חיילים, משפחות שכולות ופצועים – יודעים שאנחנו תומכים בהם. הם יכולים לראות את זה ברשתות החברתיות ובעצרות התמיכה שאנחנו עורכים בארצות הברית, אבל לנו חשוב לבוא ולהראות את התמיכה הזו מקרוב".
מה היה הרגע שהכי ריגש אותך בשבוע הזה?
"היו המון, אבל אחלוק שני רגעים. הראשון הוא שהרב יוסף צבי רימון, ראש עמותת 'סולמות' שליווה את המשלחת שלנו, כפי שהוא מלווה משלחות אחרות של יהודי ארצות הברית, הגיע איתנו לבקר חיילים. הם ביקשו ממנו לברך אותם, והוא בירך אותם, אבל גם ביקש מהם לפתוח מצלמות, וביקש לצלם ברכה למי שנותר בעורף – האימהות והנשים, שתומכות בעורף. זה היה מרגש ועוצמתי. רגע מרגש נוסף היה במפגש עם מרים פרץ. נפגשנו לכמה דקות בעוטף עזה, כל חייל שראה אותה רץ וחיבק אותה וקרא לעברה 'האמא של גולני'".
האנטישמיות הגואה בארה"ב מובילה לכך שבני הקהילה שלכם חושבים ברצינות על עלייה?
"אני יכול לומר שהמלחמה גרמה להרבה אנשים להיות מעורבים יותר בקהילה היהודית. הם תרמו כספים וארזו ציוד, השתתפו בערבי תפילה ועוד. בנוגע לעלייה אני יכול לומר שהמצב הנוכחי מתניע את הרעיון אצל יותר ויותר אנשים. אומנם היו התקפות אנטישמיות בשנים האחרונות, אבל לא בהיקף כזה; אנשים הרגישו בטוחים בקהילות שלהם, עכשיו אבדה תחושת הביטחון לרבים.
"גם המצב הקשה בקמפוסים עושה את שלו. ד״ר אריקה בראון, פרופ׳ באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, מדברת רבות על כך שאי אפשר ללמוד כאשר מרגישים מאוימים, וזה המצב כרגע. אז אנשים כאן לא קופצים על מטוסים, אבל כמו שהכול השתנה בישראל, אפשר לומר שהכול השתנה באמריקה. הרגש של החיבור לישראל חזק מאי פעם".
שירה שרז־זיק, מנהלת מכון גשר למנהיגות, שמובילה בשגרה משלחות בכירים לקהילות יהודיות בעולם, מברכת על כל משלחת חיזוק שמגיעה לישראל. "הקהילות היהודיות ברחבי העולם התגייסו באופן מעורר התפעלות לתמוך במדינת ישראל בעת המלחמה. אני לא מדברת רק על סיוע כספי; הקהילות היהודיות פועלות בציר הפרלמנטרי במדינות שונות, ובפרט בארה"ב, באופן חזק ונחוש מאוד, בהפעלת לובי ולחץ לשחרור החטופים ומתן לגיטימציה לישראל להשיב מלחמה. דבריו של ביידן לא הגיעו בחלל ריק, והוא נפגש תדיר עם ראשי הקהילה היהודית בארה"ב ונתן להם את מילתו לתמוך בישראל".
לדבריה, התמיכה חייבת להיות הדדית. "אל לנו לקחת זאת כמובן מאליו, נדרשת הושטת יד ותמיכה גם מהצד שלנו בקהילות יהודיות ברחבי העולם, שמתמודדות בעת הזו עם עלייה חדה באירועי אנטישמיות. הקשר עם הקהילות מצריך תחזוק בעת משבר ובשגרה. היהודים בתפוצות הם חלק מהעם שלנו, והתמיכה והחיבוק שהם נותנים לנו כרגע מוכיחים שוב שהקשר של מדינת ישראל עם קהילות יהודיות ברחבי העולם הוא חזק וחשוב מאין כמוהו".
