נשים המתגוררות ביישובי יהודה ושומרון, שבעליהן נמצאים בימים אלו במילואים, פונות למערכת הביטחון בדרישה להחזיר את תחושת הביטחון לאזור. הדרישה מגיעה על רקע פיגועים בצירי יהודה ושומרון וכן המסיק סביב גדרות היישובים השונים. כעת, יוצאות מספר נשים מפורום 'נשות המגויסים יהודה ושומרון', בקריאה פומבית למערכת הביטחון לשנות את התפיסה גם ביהודה ושומרון, ולא להתעלם מתמרורי האזהרה כפי שהיה בדרום, קודם למתקפה של חמאס.
יסכה כהן תושבת הישוב מגדלים שבשומרון, אמא לשלושה ויוזמת הפורום, מספרת על מסיק הזיתים שמתרחש מטרים ספורים מבתי הישוב: "גם בעלי התגייס למלחמה על מנת להיאבק על המדינה והבית. כבר לפני המלחמה חשנו פה, ביהודה ושומרון, חוסר ביטחון ביישובים ובכבישים, לאור אירועים ביטחוניים רבים שקרו. ביום ראשון בבוקר, קמנו נשות הישוב לגלות לתדהמתנו מסיק זיתים צמוד לגדר של הישוב, סמוך לילדים וצמוד אלינו, בעורף, שנשארנו לבד. היום כולם מבינים, ועשו שינוי בתפיסה, שגם אם מדובר בערבי תמים – דבר כזה יכול להסתיים אחרת. זה יכול להסתיים באסון".
"הבנו שאנחנו לא לבד", מוסיפה כהן, "הבנו שנשים רבות ביהודה ושמרון דורשות את החזרת הביטחון עוד יותר בימים אלו, כאשר בעליהן מגויסים והן נשארו לבד בבית. יצרנו פורום של נשות המגויסים ביהודה ושומרון, ויצאנו בעצומה שיש בה עד כה 3,500 חתימות, ואנו דורשות ממערכת הביטחון, מהדרגים המדיניים, מהדרגים הגבוהים, לעשות שינוי בתפיסה. להחזיר לנו את הביטחון שנוכל להמשיך לגור פה ביהודה ושומרון. אנחנו לא נוותר, אנחנו נשים לביאות, ואנחנו לא מוכנות שישאירו אותנו בעורף לבד ושנמשיך לפחד. אנחנו הולכות לדרוש את זה, ובגדול" מוסיפה כהן.
בתיה, אמא לחמישה ילדים, תושבת הישוב עלי שבבנימין שבעלה גויס מאז שמחת תורה, מוסיפה כי גם אצלם נעלמה תחושת הביטחון. " אני קוראת למערכת הביטחון להבין שאותו אויב אכזר שקיים בעזה, וטבח במתיישבי העוטף, קיים בתוככי מדינת ישראל. האויב הזה שמח וחגג למראות הטבח בדרום, והוא התחמש לאורך השנים באמצעי לחימה. הוא גם לא מפסיק לנסות להרוג אותנו, זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, ופיגועי ירי – קיימים פה כל הזמן".
"אני קוראת למערכת הביטחון לפעול ביד קשה מול האויב הזה. אין מקום למדיניות הכלה. לא יכול להיות שבימים האלה של הלחימה אנחנו נדרשות לצאת למאבק כדי למנוע מסיק ערבי בתוך הישובים שלנו, עד סמוך לקו הבתים. לא יכול להיות שאין פה ביטחון בכבישים וגם לא ביישובים. ההתיישבות היהודית פה, ביהודה ושומרון, וגם הנוכחות הצבאית בשטח, הן אלו שמאפשרות לאורך השנים למתיישבי ערי המרכז לחיות בביטחון. אנחנו, הנשים והילדים, נמשיך להיאחז בחבל הארץ היפיפה הזה והחשוב כל כך למדינת ישראל. אני דורשת ממערכת הביטחון לדאוג לביטחון שלנו", מוסיפה בתיה.
שרח ליסון מהישוב רחלים, מצטרפת גם היא לקריאת נשות המגויסים. "אנחנו צריכות להחזיק על כתפינו את כלכלת המדינה ולהמשיך לעבוד, אך אנחנו חוששות לחיינו ולחיי ילדינו. אין לנו ביטחון. כרגע מערכת הביטחון מאפשרת לערבים להמשיך למסוק צמוד וסמוך לבתינו, לגני הילדים ולבתי הספר. זה לא הגיוני שאנחנו נצא לעבוד ובכבישים נחשוש לחיינו ונחווה פחד. אנחנו מבקשות מכל מערכת הביטחון, ולכל מי ששותף להחלטות ביהודה ושומרון, להבין שכרגע גם פה ביהודה ושומרון אנחנו במלחמה, לא רק בעזה".
לדברים אלו מצטרפת גם פדות הולנד, תושבת הישוב תקוע שבגוש עציון. "אנחנו מרגישים עלייה בשנאה מצד השכנים בכפרים הערבים. אנחנו שומעים את ההסתות מהמואזין, רואים את צלבי הקרס שצוירו על גדר בית הספר בכפר הסמוך, וחווים צמיגים בוערים בדרכים. מבחינתנו, המדיניות של הכלת הדבר הזה היא התרת דמים, ואנחנו מבקשות לעבור מהכלה ושמירה על שקט, למצב של הרתעה. מדובר כאן בחיים שלנו, בחיים של הילדים שלנו. יש פה נשים לבד, בלי הגברים בבית, וכל עוד הגישה תישאר כזאת אף אחד לא מבטיח לנו ביטחון אמיתי".
בימים האחרונים העידו גורמי ביטחון כי ישנה מגמת התחממות בגזרת יהודה ושומרון, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשבוע שבעבר כי אחד מיעדי הלחימה הוא "למנוע הסלמה והפיכת יהודה ושומרון לזירה שנייה. הדבר הזה כמובן מחייב היערכות גם לפיגועים המוניים גם ב-יהודה ושומרון וגם מ-יהודה ושומרון".
