אם לא תהיה דרמה של הרגע האחרון, מחר (ה') בשעה 10:00 תיכנס לתוקפה ההפוגה הראשונה במלחמה. צה״ל התחייב לא להפעיל רחפני מעקב למשך שש שעות בכל יום ויהיה חייב למצוא את הדרך להביא מודיעין מדויק במיוחד בשעות אלו. זמן הפוגה הוא טוב גם להתארגנות, לתיקון ליקויים, ללימוד לקחים ולרגיעה מסוימת.
בסבירות גבוהה, חלק גדול מהכוחות יקבלו ימי מנוחה ובמקביל ייכנסו לכוננות כאלו שטרם לחמו בעזה. למרות זאת, אין לצה״ל אפשרות לרדת בעוצמות ההיערכות. במוחות של כלל המפקדים מרחף אולי האירוע המכונן ביותר של מבצע צוק איתן. כל מפקד, כל קצין, כל חייל, כולם יידרשו לזכור את יום שישי השחור ברפיח. מורשת הקרב של אותו בוקר ארור שבו חמאס השתמש בהפסקת האש למתקפה הרסנית שנהרגו בה בניה שראל, הדר גולדין וליאל גדעוני תהיה נר לרגליו של כל לוחם שנמצא בדרום. ולכן הצבא יעמוד על המשמר אולי יותר מאשר בזמן הלחימה. והיה והפסקת האש אכן תישמר כמה ימים, יעברו הכוחות למצב היערכות להמשך הלחימה.
תוכנית המלחמה ברורה: אחרי צפון הרצועה עוברים לדרום. לפחות חצי מכוח של חמאס נמצא שם, ההנהגה הבכירה שם וכך כנראה גם רוב החטופים והשבויים. אבל גם העזתים שם. מחנות הפליטים עמוסים והשטח מכיל גם ארגונים רבים שנכנסו לסייע. יהיה זה אתגר עצום להתמודד עם מלחמה בשטח כזה ולכך צה״ל נערך. התוכניות מוכנות, המטרות כבר אושרו וכעת כמה ימי הפוגה יתמלאו בכעס על עסקה ארורה עם ארגון נאצי אבל גם נחמה ממראה המשפחות שיקבלו את היקרים שלהן בחזרה ודאגה למשפחות הרבות שלא יזכו לכזו מתנה.
פרק חדש של המלחמה ייפתח בחורף והוא יהיה קשה, ארוך ומאתגר יותר מהפרקים הראשונים.
